מינות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
שורה 1: שורה 1:
המונח 'מין' או 'מינות' או 'מינים' משמש במשמעויות שונות בדברי רבותינו<ref>ור' ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA) וויקיפדיה] שסכמו דברים בזה. וראה מה שדנו בזה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=2765 פורום 'אוצר החכמה'] (וב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8244#p73433 אשכול נוסף בפורום זה]).</ref>:
אמונה [[מילון הראי"ה:רעה|רעה]], תמציתה היותר רעה של [[מילון הראי"ה:עבודה זרה|עבודה זרה]] [אג' א שסט].
* כינוי ל[[נצרות]] {{מקור|(}}[[רש"י]]<ref>במהדורות שלא נגע בהם יד ה[[צנזורה|צנזור]].</ref> {{מקור|רש"י יומא מ ב$יומא מ: ד"ה אל תתנו}}{{מקור|,}} {{מקור|רש"י מגילה יז ב$מגילה יז: ד"ה כלו המינים}}{{מקור|,}} {{מקור|רש"י מגילה כד ב$שם כד: ד"ה גמרא שמא מינות נזרקה בו}}{{מקור|,}} {{מקור|רש"י חגיגה חגיגה ה ב$ה: ד"ה מינין}}{{מקור|; חי' ה}}[[ריטב"א]]<ref>ובריטב"א {{מקור|ריטב"א עבודה זרה כז ב$ע"ז כז: ד"ה לא ישא ויתן|כן}} ג"כ נראה ש"מינים" היינו תלמידי יש"ו ע"ש.</ref> {{מקור|ריטב"א שבת קטז א$שבת קטז. ד"ה ספרי מינין}}{{מקור|, בשם רש"י; וכן בשיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה;}} [[שו"ת]] [[הרדב"ז]] {{מקור|מכת"י או"ח יו"ד - ח"ח סי' קצא ד"ה סוף דבר טבחי טבוח: [רש"י] "הולך לשטתו שקורא בכל מקום מין תלמיד יש"ו. וכן פירש הרמב"ם" עכ"ל; וע"ע כפתור ופרח פ"ה)}}.
תמצית עבודה הזרה וכל קסמיה המרעילים [קובץ ו רז (א"א 25)].
* [[הרב יצחק שילת]] שליט"א {{מקור|(בהערותיו לאגרות הרמב"ם במהדורתו<ref>הוצאת שילת, מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה.</ref> ח"א עמ' לז-לט)}} מראה ש[[הרמב"ם]] משתמש במונח "מינות" בשלשה מובנים לפחות (שהאחד רחב מחברו):
המתודה העוזבת את האמת והמשפט והולכת אחרי לבבה, הגוררת אחריה כל רצח וכל זימה, למרות שהיא תמיד פושטת טלפיה ואומרת "ראו שאני טהורה". והיא מליאה תנחומין של הבל, שאי אפשר להם לעמוד בעולם, "שקר אין לו רגלים". זאת היא הרשעה של הנצרות, המתכסה בלבוש החרֵדות האמונית, נופת תיטופנה שפתי זרה וחלק משמן חיכה, ואחריתה מרה כלענה. <הפירות של הדעות והמידות של העמים המתחנכים בתרבותה, מעידים על עצמיות פנימיותה>, ואין כל כחה כי אם בניצוצי הקדושה הגנובים שלה מתוך אוצר ישראל החי [קובץ ב רפו, (א"ש יב י)].
:@ [[כפירה]] במושגי ה[[אמונה]] השייכים למציאות ה' {{מקור|(פ"ג מהל' תשובה ה"ז ועוד)}},
ארס [[מילון הראי"ה:הנחש|הנחש]] ההולך ומרקיב, שנוטל את כוחו מיסוד הקודש, שתוכנו הוא עקירת היסוד המעשי והשקיעה של הנפשות בטבעיות ההרגשה האמונית לבדה, באין יחש לקשר סידורי בכל פעולות אדם [קובץ ה רה].
:@ כפירה באחד מכל יסודות האמונה {{מקור|(פ"ב הל' ע"ז הל' ג-ה ועוד)}},
=== מינות ===
:@ כפירה ב[[תורה שבעל פה]] {{מקור|(פירוש המשנה בחולין פ"א מ"ב ועוד)}}.
''' תכנה ''' - הנתקת [[מילון הראי"ה:הרעיון|הרעיון]] של [[מילון הראי"ה:יראת שמים|יראת שמים]], ויסוד [[מילון הראי"ה:קרבת ד'|קרבת ד']], [[מילון הראי"ה:מאורה של תורה|מאורה של תורה]] והופעתה המעשית כולה [א"א 29].
ע' במדור מצוות, הלכות, מנהגים וטעמיהן, מחית עמלק. ע"ע [[מילון הראי"ה:רשעה|רשעה]]. ע' במדור מקומות וארצות, רומי.


== היחס למינות ==
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:אליליות ודתות|מינ]]
=== לימוד ספריהם ===
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב:
:"ואעפ"י שדברי שתי האומות {{מקור|(- הנצרות וה}}[[איסלם]]{{מקור|)}} הם הבל מעשה תעתועים, כי הם הודו... כי תורתנו היא מן השמים, ואחר שהודו כן, איולת היא להם וכלימה אם אינם מחזיקים בה, ודי להם תשובה לטעותם בזה, אבל אנחנו חייבים לשקוד על דלתות התורה להשיב להם כנגד טענותיהם, כמו שמצינו שחכמי יון האחרונים הוצרכו להתחזק להשיב טענות הראשונים שהיו מכחישים התנועה, והרבו ראיות לאמת התנועה, אעפ"י שהיא גלויה ומפורסמת, כדי לבטל טענות המכחישים אותה, כן אנחנו עם שתי האומות, חייבים לשקוד על התורה להכחיש טענותיהם. ולזה נהגנו היתר בעצמנו לקרות ספר שבושיהם, כדי שתצא לנו תשובה נצחת כנגדם מדברי עצמם.
:וכבר ראינו ב[[און גליון]] אשר הוא ביד הנוצרים כי הם טועים במה שחולקים עלינו שהאיש אשר קראוהו משיח החליף התורה, כי לא היתה כן כוונתו, אבל הוא בעצמו אמר שאי אפשר שתשתנה התורה ושלא בא להחליפה אלא לקיימה ולאמצה{{הערה|ראה בגמרא {{מקור|בבלי:שבת קטז ב$שבת קטז:|כן}} סיפור הלועג על חוסר עקביותם של הנוצרים בעניין.}}, ומדברי תלמידיו ידענו כי הם היו תועים בו שהוא היה [[משיח]] שנתנבאו עליו הנביאים לקבץ נפוצות ישראל וכשראו שנמסר ביד ישראל התחכמו לומר שלא בא אלא להוציא נפשות הצדיקים מ[[גהינם]], שהיו בו מפני [[חטא אדם הראשון|חטאו של אדם הראשון]], והם סותרים את עצמם בזה שהרי כתוב בספרם כי יש"ו הנצרי ראה את [[אברהם אבינו]] קודם תלייתו ב[[גן עדן]] עם אותו עני, שמו אלעזר, שהיה תחת לשונן של איש אחד אכזרי לרחם עליו ואותו אכזרי היה בגהינם צמא למים ושאל אותו עני שישקהו.
:והתחכמו עוד לומר שהוא היה אלוה נולד בבטן אשה בלא זכר אלא מרוח הקדש. והם סותרים את עצמם בזה כי הם אומרים, כי ביום שנמשח ירד רוח הקדש מן השמים כדמות יונה, ונכנסה בו.
:והפסוק סותר דבריהם, שאם היה אלוה - איך נמסר להריגה ביד ישראל? והלא [[יחזקאל]] היה טוען כנגד מלך צור האומר שהיה אלוה ונהרג: 'האמור תאמר אלהים אני לפני הורגך ואתה אדם ולא אל ביד מחוללך' {{מקור|(יחזקאל כח, ט)}}.
:וכיוצא באלו הטענות אנו טוענים כנגדם ומוזהרים אנו בזה במצות זה החכם שאמר: הוי שקוד ללמוד תורה מה שתשיב לאפיקורוס".
 
==הערות שוליים==
<references/>
 
[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]
[[קטגוריה:מבט על המציאות]]
[[קטגוריה:דתות]]
[[קטגוריה:עבודה זרה]]

גרסה מ־14:33, 26 באוגוסט 2012

אמונה רעה, תמציתה היותר רעה של עבודה זרה [אג' א שסט]. תמצית עבודה הזרה וכל קסמיה המרעילים [קובץ ו רז (א"א 25)]. המתודה העוזבת את האמת והמשפט והולכת אחרי לבבה, הגוררת אחריה כל רצח וכל זימה, למרות שהיא תמיד פושטת טלפיה ואומרת "ראו שאני טהורה". והיא מליאה תנחומין של הבל, שאי אפשר להם לעמוד בעולם, "שקר אין לו רגלים". זאת היא הרשעה של הנצרות, המתכסה בלבוש החרֵדות האמונית, נופת תיטופנה שפתי זרה וחלק משמן חיכה, ואחריתה מרה כלענה. <הפירות של הדעות והמידות של העמים המתחנכים בתרבותה, מעידים על עצמיות פנימיותה>, ואין כל כחה כי אם בניצוצי הקדושה הגנובים שלה מתוך אוצר ישראל החי [קובץ ב רפו, (א"ש יב י)]. ארס הנחש ההולך ומרקיב, שנוטל את כוחו מיסוד הקודש, שתוכנו הוא עקירת היסוד המעשי והשקיעה של הנפשות בטבעיות ההרגשה האמונית לבדה, באין יחש לקשר סידורי בכל פעולות אדם [קובץ ה רה].

מינות

תכנה - הנתקת הרעיון של יראת שמים, ויסוד קרבת ד', מאורה של תורה והופעתה המעשית כולה [א"א 29]. ע' במדור מצוות, הלכות, מנהגים וטעמיהן, מחית עמלק. ע"ע רשעה. ע' במדור מקומות וארצות, רומי.

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=מינות&oldid=65326"