מילון הראי"ה:פסח

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חג הפסח - הפרק של התחדשות הנשמה האישית ונשמת כנסת ישראל. פרק שבו הנשמה הכללית והאישית שבה ומתחדשת [עפ"י א"ק ג לה]. מקור יסוד לכל מועדי ד' כולם, לשמירת הזכרון הכללי, ההולך ומאיר ג"כ בכל הפרטיות הציוריות לכלל יותר גדול, הכולל את העושר של הנקודות החיות המתוספות בו בכל המדרגות הפרטיות שבמהלך הקדושה של ישראל [ע"ר ב רנה].

הענין המתגלה בפסח[עריכה]

הופעת הקדושה המקשרת את הכח הלאומי הכללי של כנסת ישראל, להיות כאיש אחד ממש, עד שקרבן היחיד של כל אחד נחשב כקרבן צבור [ע"ר א קעח].