מילון הראי"ה:חיקוי (תכונת החיקוי הטוב)

תכונת החיקוי (הטוב) - הנטיה של ההתיצבות בתואר המעמד המושג ממעל להגבול המוגבל של היש המפורט הנערך בערכיו המיוחדים. החיקוי המשכלל את הישות הוא מקור הפאר וההתהדרות, המעלה את כל שפל אל רום, מכון המנהגים הטובים והקבלות היקרות שהן הולכות משרים וקולעות אל מטרת רוממות צביונו [ר"מ כב]. הכשרון להתקרב יותר ויותר למדרגה העליונה שעליו [נ"א 31].

התחקות[עריכה]

יסוד ההעתקה של הציורים, המושגים, הכחות, המפעלים, והתנועות, המשפטים, השאיפות והאידיאלים, ממרומי מקוריותם לתחתית המשכת החיים והמציאות בחוקיהם [שם כד]. ע"ע קופיות.