מחלוקת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (←‏כללי המחלוקות: צמצום התבנית לפסקה)
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חילוקי דעות בין [[גדולי ישראל]]|אחר=מריבה וסיכסוך|עע=[[שלום]]}}  
{{פירוש נוסף|נוכחי=חילוקי דעות בין [[גדולי ישראל]]|אחר=מריבה וסיכסוך|עע=[[שלום]]}}  
{{להשלים|כל הערך=כן}}


== סיבות המחלוקת ==
== סיבות להיווצרות המחלוקת ==
הקדמת פירוש הרמב"ם למשנה
 
משרבו תלמידי הלל ושמאי שלא שימשו כל צרכם רבתה המחלוקת {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:סוטה מז ב$סוטה מז:}} {{מקור|בבלי:סנהדרין פח ב$סנהדרין פח:}}{{מקור|)}}. והאריכו בדברים בהקדמת פירוש הרמב"ם למשנה ובספר תולדות המשנה ועריכתה (מאת [[הרב ראובן מרגליות]]).


== שורשי המחלוקות ==
== שורשי המחלוקות ==
ר' [[תבנית:הידעת?/ט"ז טבת ה'תשס"ט]]
 
משרבו תלמידי הלל ושמאי שלא שימשו כל צרכם רבתה המחלוקת.
{{ערך מורחב|ערך=[[שיטת פסיקה]]; [[שיטת לימוד]]}}
ישנן מחלוקות מקומיות בדין מסויים, וישנן מחלוקות עקרונות. מחלוקות עקרוניות יש הן בהשקפת עולם ובמחשבת ישראל, הן בדרך דרשות הפסוקים{{הערה|ראה [[תבנית:הידעת?/ט"ז טבת ה'תשס"ט]].}}, הן בדרך הניתוח, הן במסורות שונות והן ביחס בין הגורמים המתווים את ההלכה (פשט הפסוקים, דרשות הפסוקים, מסורות וסברא).


== כללי המחלוקות ==
== כללי המחלוקות ==
לשיטת הרא"ש הראשונים יכולים לחלוק על ה[[גאונים]] - ר' [[תבנית:הידעת?/כ"ג ניסן ה'תשע"א]]


{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=נכתב באופן כוללני ולא מדוייק (למשל, החזו"א הסביר את דברי הכס"מ כשיטתו, דרשות בית ישי חולק על הכס"מ במעט, ועוד) וכן לא צויינו מקורות מדוייקים}}
[[אמוראים]] אינם יכולים לחלוק על [[תנאים]]{{דרוש מקור}}, שני טעמים נאמרו בעניין:
# האמוראים ידעו שהתנאים גדולים מהם, עד שמוכרח שבכל ויכוח האמת תהיה עם התנאים (חזון איש ועוד{{דרוש מקור}}).
# האמוראים קבלו על עצמם שלא לחלוק על התנאים (כסף משנה, רבי אלחנן וסרמן, דרשות בית ישי).
חכמים מאוחרים לתלמוד אינם יכולים לחלוק על התלמוד{{דרוש מקור}}.
נחלקו ה[[ראשונים]] האם בכוחם לחלוק על ה[[גאונים]]{{הערה|סיכום השיטות מתוך דברי ה[[רא"ש]] {{מקור|רא"ש סנהדרין ד ו$סנהדרין פ"ד סי' ו|כן}}. וראה [[תבנית:הידעת?/כ"ג ניסן ה'תשע"א]].}}, ויש בזה כמה שיטות:
* אי אפשר לחלוק על הגאונים אלא ב"קושיה מפורסמת" מהתלמוד, ואין דבר כזה שתהיה סתירה גמורה לדברי גאון מהש"ס (הראב"ד, וכנראה שגם בעל המאור).
* אפשר לחלוק על הגאונים אם מביאים כנגדם ראיות חזקות הנראות לחכמי הדור (הרא"ש).
* אפשר לחלוק גם בלא ראיה{{דרוש מקור}}, אלא מסברא או מפרשנות אחרת לסוגיה{{הערה|פעמים רבות נראה שעשו כך הראשונים{{דרוש מקור}}, וצריך לומר שהם חולקים על שתי הדעות הנ"ל{{דרוש מקור}}.}}.
== דברים שלא תתכן בהם המחלוקת ==
* הלכות שעוברות במסורת מ[[משה רבנו]] - לשיטת הרמב"ם{{הערה|ראה ב{{מקור|הקדמת הרמב"ם למשנה}}.}} לא תתכן מחלוקת בהלכות המקובלות ממשה (בין אם מדובר על פרשנות לפסוקים ובין אם מדובר על [[הלכה למשה מסיני]] ללא בסיס בפסוקים). לעומת זאת, יש מהמפרשים{{הערה|1=ראה מהר"צ חיות ב"ק יז: וכן ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=12981 פורום אוצר החכמה].}} הסבורים שתתכן מחלוקת במסורה של הלכה למשה מסיני{{הערה|וראה בביאור הרב יצחק שילת לפירוש המשנה שם{{דרוש מקור}}, שייתכן שהרמב"ם דיבר באופן כללי, אך יתכנו חריגות יחידות ''(לוודא שהדברים נכונים ומדוייקים)''. ואם כדבריו - אפשר שאין מחלוקת בדבר.}}.
* [[מחלוקת במציאות|מציאות]]{{דרושה הבהרה}}
* יסודות האמונה{{דרושה הבהרה}}
* יש אומרים שבענייני אגדה לא שייך מחלוקת{{דרושה הבהרה}} (מכתב מאליהו ח"ג עמ' 353 בשם הזוהר והגר"א).
{{הערות שוליים|טורים=כן}}


[[קטגוריה:השתלשלות התורה]]
[[קטגוריה:השתלשלות התורה]]

גרסה אחרונה מ־22:15, 4 באפריל 2013

ערך זה עוסק בחילוקי דעות בין גדולי ישראל. אם התכוונתם למריבה וסיכסוך, עיינו בערך שלום.
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

סיבות להיווצרות המחלוקת[עריכה]

משרבו תלמידי הלל ושמאי שלא שימשו כל צרכם רבתה המחלוקת (סוטה מז: סנהדרין פח:). והאריכו בדברים בהקדמת פירוש הרמב"ם למשנה ובספר תולדות המשנה ועריכתה (מאת הרב ראובן מרגליות).

שורשי המחלוקות[עריכה]

ערך מורחב - שיטת פסיקה; שיטת לימוד

ישנן מחלוקות מקומיות בדין מסויים, וישנן מחלוקות עקרונות. מחלוקות עקרוניות יש הן בהשקפת עולם ובמחשבת ישראל, הן בדרך דרשות הפסוקים‏[1], הן בדרך הניתוח, הן במסורות שונות והן ביחס בין הגורמים המתווים את ההלכה (פשט הפסוקים, דרשות הפסוקים, מסורות וסברא).

כללי המחלוקות[עריכה]

פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: נכתב באופן כוללני ולא מדוייק (למשל, החזו"א הסביר את דברי הכס"מ כשיטתו, דרשות בית ישי חולק על הכס"מ במעט, ועוד) וכן לא צויינו מקורות מדוייקים.

אמוראים אינם יכולים לחלוק על תנאים(דרוש מקור), שני טעמים נאמרו בעניין:

  1. האמוראים ידעו שהתנאים גדולים מהם, עד שמוכרח שבכל ויכוח האמת תהיה עם התנאים (חזון איש ועוד(דרוש מקור)).
  2. האמוראים קבלו על עצמם שלא לחלוק על התנאים (כסף משנה, רבי אלחנן וסרמן, דרשות בית ישי).

חכמים מאוחרים לתלמוד אינם יכולים לחלוק על התלמוד(דרוש מקור).

נחלקו הראשונים האם בכוחם לחלוק על הגאונים[2], ויש בזה כמה שיטות:

  • אי אפשר לחלוק על הגאונים אלא ב"קושיה מפורסמת" מהתלמוד, ואין דבר כזה שתהיה סתירה גמורה לדברי גאון מהש"ס (הראב"ד, וכנראה שגם בעל המאור).
  • אפשר לחלוק על הגאונים אם מביאים כנגדם ראיות חזקות הנראות לחכמי הדור (הרא"ש).
  • אפשר לחלוק גם בלא ראיה(דרוש מקור), אלא מסברא או מפרשנות אחרת לסוגיה‏[3].

דברים שלא תתכן בהם המחלוקת[עריכה]

  • הלכות שעוברות במסורת ממשה רבנו - לשיטת הרמב"ם‏[4] לא תתכן מחלוקת בהלכות המקובלות ממשה (בין אם מדובר על פרשנות לפסוקים ובין אם מדובר על הלכה למשה מסיני ללא בסיס בפסוקים). לעומת זאת, יש מהמפרשים‏[5] הסבורים שתתכן מחלוקת במסורה של הלכה למשה מסיני‏[6].
  • מציאות[דרושה הבהרה]
  • יסודות האמונה[דרושה הבהרה]
  • יש אומרים שבענייני אגדה לא שייך מחלוקת[דרושה הבהרה] (מכתב מאליהו ח"ג עמ' 353 בשם הזוהר והגר"א).

הערות שוליים

  1. ראה תבנית:הידעת?/ט"ז טבת ה'תשס"ט.
  2. סיכום השיטות מתוך דברי הרא"ש (סנהדרין פ"ד סי' ו). וראה תבנית:הידעת?/כ"ג ניסן ה'תשע"א.
  3. פעמים רבות נראה שעשו כך הראשונים(דרוש מקור), וצריך לומר שהם חולקים על שתי הדעות הנ"ל(דרוש מקור).
  4. ראה בהקדמת הרמב"ם למשנה.
  5. ראה מהר"צ חיות ב"ק יז: וכן בפורום אוצר החכמה.
  6. וראה בביאור הרב יצחק שילת לפירוש המשנה שם(דרוש מקור), שייתכן שהרמב"ם דיבר באופן כללי, אך יתכנו חריגות יחידות (לוודא שהדברים נכונים ומדוייקים). ואם כדבריו - אפשר שאין מחלוקת בדבר.