מדרש תהלים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (אריאל ביגל נ"י העביר את הדף מדרש שוחר טוב למדרש תהלים) |
אביר על סוס (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מדרש תהלים''' המכונה '''מדרש שוחר טוב''' הוא מדרש אגדה קדום המבוסס על פסוקי [[ספר תהלים]]. המדרש נסדר עד מזמור קי"ח. | |||
'''מדרש תהלים''' המכונה '''מדרש שוחר טוב''' הוא מדרש אגדה קדום המבוסס על פסוקי [[ספר תהלים]]. | |||
==זמנו ומחברו== | ==זמנו ומחברו== | ||
מדרש תהלים הוא בין מדרשי האגדה הקדומים ביותר. זמנו ומיקומו אינו ברור דיו, אולם ברור משמות החכמים המוזכרים בו שהוא מדרש ארץ-ישראלי. | מדרש תהלים הוא בין מדרשי האגדה הקדומים ביותר. זמנו ומיקומו אינו ברור דיו, אולם ברור משמות החכמים המוזכרים בו שהוא מדרש ארץ-ישראלי. ישנן מספר שיטות לגבי זהות מחברו: | ||
* [[רבי יוחנן]]<ref>אהל יוסף לרבי אברהם הספרדי על ויקרא</ref> | |||
* [[רבי שמעון ברבי חייא]]<ref>הקדמה לפירוש הרא"ם על המדרש</ref> | |||
* יש הטוענים כי בימי [[רבי יהושע בן לוי]] כבר היה המדרש כתוב, על פי האמור ב[[תלמוד ירושלמי]] {{מקור|ירושלמי שבת פ"י ה"א|כן}}. | |||
מכל מקום, כתב [[רבי דוד לוריא]] שעל אף שזמנו של המדרש קדום הוא מתקופת התפר שבין התנאים לאמוראים, נוספו בו במהלך הזמן אגדות מאוחרות יותר<ref>הקדמה לס' "מדרש שמואל"</ref>. | |||
==שמו== | ==שמו== | ||
שמו המקורי של המדרש הוא "מדרש תהלים". הכינוי "שוחר טוב" נוסף לו בעקבות הפסקא הפותחת את המדרש "אשרי האיש אשר לא הלך- הו שאמר הכתוב ''''שוחר טוב''' יבקש רצון'. מי הוא זה? זה [[דוד]] מלך ישראל שהיה שוחר בטובתן של ישראל". | שמו המקורי של המדרש הוא "מדרש תהלים". הכינוי "שוחר טוב" נוסף לו בעקבות הפסקא הפותחת את המדרש "אשרי האיש אשר לא הלך- הו שאמר הכתוב ''''שוחר טוב''' יבקש רצון'. מי הוא זה? זה [[דוד]] מלך ישראל שהיה שוחר בטובתן של ישראל". | ||
מצינו גם שנקרא מדרש זה בשם "הגדת תהלים" או "אגדת תהלים". | מצינו גם שנקרא מדרש זה בשם "הגדת תהלים" או "אגדת תהלים". | ||
==פסיקת הלכה== | |||
מצינו בכמה מן ה[[ראשונים]] שפסקו הלכה על פי מדרש תהלים <ref>בהם [[רב נסים גאון]], [[רבי יצחק גיאת]], [[רש"י]], [[רבנו תם]] {{מקור|ספר הישר תרכ|כן}}, [[רשב"ם]] ({{מקור|תוספות פסחים קה|כן}} ועוד).</ref> | |||
==מפרשים== | ==מפרשים== | ||
* ביאורי [[רבי ידעיה הפניני]] | |||
* ביאור ה[[רד"ל]] | |||
[[קטגוריה:מדרשי אגדה]] | * ביאור הרא"ם- מאת הרב משה אהרן פאדווא מקרלין | ||
* פירוש מהר"י כהן- לחתנו של ה[[מהר"ל מפראג]] | |||
* '''חיים טובים'''- ל[[רבי חיים פלאג'י]] | |||
* '''יבקש רצון'''- לרבי אפרים הלוי הורביץ מפלוטשען | |||
* '''הגהות וביאורי הרמ"ג'''- מאת [[רבי מרדכי גימפל יפה]] מרוז'ינוי | |||
* תיקונים והערות מאת הר"ש בובר | |||
* ביאור חדש מאת "מכון המדרש המבואר" | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מדרשי אגדה|תהלים]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:40, 29 ביוני 2015
|
|
מדרש תהלים המכונה מדרש שוחר טוב הוא מדרש אגדה קדום המבוסס על פסוקי ספר תהלים. המדרש נסדר עד מזמור קי"ח.
זמנו ומחברו[עריכה]
מדרש תהלים הוא בין מדרשי האגדה הקדומים ביותר. זמנו ומיקומו אינו ברור דיו, אולם ברור משמות החכמים המוזכרים בו שהוא מדרש ארץ-ישראלי. ישנן מספר שיטות לגבי זהות מחברו:
- רבי יוחנן[1]
- רבי שמעון ברבי חייא[2]
- יש הטוענים כי בימי רבי יהושע בן לוי כבר היה המדרש כתוב, על פי האמור בתלמוד ירושלמי (ירושלמי שבת פ"י ה"א).
מכל מקום, כתב רבי דוד לוריא שעל אף שזמנו של המדרש קדום הוא מתקופת התפר שבין התנאים לאמוראים, נוספו בו במהלך הזמן אגדות מאוחרות יותר[3].
שמו[עריכה]
שמו המקורי של המדרש הוא "מדרש תהלים". הכינוי "שוחר טוב" נוסף לו בעקבות הפסקא הפותחת את המדרש "אשרי האיש אשר לא הלך- הו שאמר הכתוב 'שוחר טוב יבקש רצון'. מי הוא זה? זה דוד מלך ישראל שהיה שוחר בטובתן של ישראל".
מצינו גם שנקרא מדרש זה בשם "הגדת תהלים" או "אגדת תהלים".
פסיקת הלכה[עריכה]
מצינו בכמה מן הראשונים שפסקו הלכה על פי מדרש תהלים [4]
מפרשים[עריכה]
- ביאורי רבי ידעיה הפניני
- ביאור הרד"ל
- ביאור הרא"ם- מאת הרב משה אהרן פאדווא מקרלין
- פירוש מהר"י כהן- לחתנו של המהר"ל מפראג
- חיים טובים- לרבי חיים פלאג'י
- יבקש רצון- לרבי אפרים הלוי הורביץ מפלוטשען
- הגהות וביאורי הרמ"ג- מאת רבי מרדכי גימפל יפה מרוז'ינוי
- תיקונים והערות מאת הר"ש בובר
- ביאור חדש מאת "מכון המדרש המבואר"
הערות שוליים
- ↑ אהל יוסף לרבי אברהם הספרדי על ויקרא
- ↑ הקדמה לפירוש הרא"ם על המדרש
- ↑ הקדמה לס' "מדרש שמואל"
- ↑ בהם רב נסים גאון, רבי יצחק גיאת, רש"י, רבנו תם (ספר הישר תרכ), רשב"ם ((תוספות פסחים קה) ועוד).