מדרש לקח טוב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
דף הפתיחה של המדרש - הוצאת שלמה באבער מלבוב - הדפסה מקורית תרל"ח (1878) - הודפס מחדש בארץ ישראל - ללא שנה - מפעלי ספרים ליצוא

מדרש לקח טוב, המכונה "פסיקתא זוטרתא" הוא באור על חמשת חומשי תורה ועל חמשת המגילות על פי מדרשי התלמוד: מכילתא ספרא וספרי ויתר המדרשים הקדומים. שמו של פירוש נובע כי כל ענין מתחיל במונח "בטוב" ו "בטובה".

מדרש לקח טוב, לפי הכתוב על עטיפת הספר, חובר על-ידי 'רבינו טוביה בר' אליעזר "אשר חי במאה הרביעית לאלף החמישי" לבריאת העולם (המאה ה-11).

לפי אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא חי בשנת ד"א תת"ן בערך (1090) בימי רש"י והרבי יצחק אלפאסי.

שמו של פירוש נובע כי כל עניין מתחיל במונח "בטוב" או "בטובה". הספר נדפס בשנת ה"א ש"ו (1545) - להלן ‏‏[1].


רבינו טוביה בן רבינו אליעזר[עריכה]

הבאור חובר על ידי רבינו טוביה בן רבינו אליעזר, אשר חי במאה ה-11. לפי "אוצר הגדולים אלופי יעקב" הוא חי בשנת ד"א תת"ן בערך (1090) בימי רש"י וההרי"ף[2] .

רבו היה ר' שמשון, כפי שמזכיר בפירושו לספר קהלת:" טוביה ב"ר אליעזר אם' (אמר) משום רבו ר' שמשון ז"ל דברי חכמים כדרבונות. צריך לאדם ששומע דברי תורה מפי רבו, שיכניס דבריו בליבו, כדרבן וכמסמרות נטועים , שיהיו דברי תורה נטועים בלבו. בעלי אסופות. לפי שבעלי החכמה נאספים לבית עולמים ולא ימצא מי ילמדנו דברי תורה וכיוון ששמע אל ישכח ואל יסיחם מדעתו ולא יליזו מעיניו. נתנו מרועה אחד כל מה שדברו הנביאים וכל חכמי הדורות כלם נאמרו למשה מסיני שהוא רועה אחד." [3]

לפי אוצר ישראל ‏‏[4] הוא חי בעיר קסטוריא בבולגריה. מגיד עליו בן ארצו, ר' יהודה ב"ר משה משקוני, אשר חיבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא כן מעיד עליו ר' מנחם תמר שאף הוא כתב פירוש על רבי אברהם אבן עזרא .

בפירוש לפרשת יתרו מצוטטים התאריכים, אשר עשויים להצביע על מועד כתיבת הספר. בפירוש לד"ה :בחודש השלישי לצאת בני ישראל הוא כתב:"בתחילה מונים ישראל ליצירה (בריאת העולם). חזרו למנות מיציאת מצרים. חזרו למנות לבנית הבית (הבית הראשון, שנאמר:"ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה ‏‏[5]. לא זכו למנות לבנינו, מונים לחורבנו (חורבן הבית השני)". ועתה א' (אלפים)ל"ט 1039‏‏[6] שהוא ד'תתס"ז לבריאת העולם ולא עוד שאנו מונים למלכות היוונים א' (אלפים)תי"ז-‏‏[7] שה מה שאמר "שמוני נוטרה את הכרמים שלי לא נטרתי"‏‏[8]. יוצא מכאן שזמן חיבור הספר לקח טוב הוא בין השנים 1097-1107.

גזירות תתנ"ו[עריכה]

רבי טוביה מזכיר את גזירות תתנ"ו בשנת 1096, בפירושו לפרשת אמור ד"ה המוציא אתכם מארץ מצרים להיות: "ואני כותב להיות זכרון שעשו קדושי עליון קהל מגנז"א], שמסרו עצםם ואת נשיהם ובניהם ובנותיהם ביום אחד בפרס חג השבועות ונשחטו כאיש אחד כל קידוש שם אלהי ישראל בשנת ד'תתנ"ו לבריאת העולם, כשנתמו ‏‏[9] יד ישובי הארץ לעלות לרשת משכנות עליון. ועליהם ועל כיוצא בהם הכתוב אומר:וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא-נִקֵּיתִי וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן‏‏[10] . מדברים אלה עולה כי ר' טוביה החל לכתוב את פירושו שנים אחדות לפני הגזרות.

גם בפירושו לפרשת שמות הוא מתיחס לגזרות הרבות הבאות על עם ישראל בד"ה: ושלחתי את ידי לאמר: "ובשנת אלף ועשרים ותשע לחורבן בית שני, שהוא שנת הי"ב למחזור רנ"ו (שנת 1097). מרנא ורבנא טוביה - בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ"ל, הבין בספרי אלהינו ומתן את ליבו על אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפז עצור ועזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כענין שנאמר :"אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב" ‏‏[11].

ייתכן כי בשל ציטוטים אלא מוצגת גירסה אחרת באתר גשר לפיה מדרש "לקח חדש" חובר באיזור צרפת או גרמניה (שנקראו באותם הימים בשם "ארצות אשכנז") ומייחסים את חיבורו לר' טוביה בן אליעזר, שחי במַאגֶנְצָה, בדורו של רש"י.

שיטת הבאור[עריכה]

תכליתו של הספר הוא לבאר לפעמים לפי פשוטו או בדרך הרמז. הוא מקדים לכל סדרה וסדרה הקדמה קטנה המתחילה תמיד בפסוק אשר נזכר בו המילה "טוב". ועל הפסוק הזה הוא דורש. לדוגמא, בפתיחה לפירוש לספר שמות הוא כתב על ד"ה " ואלה שמות: "כתוב שם טוב משמן טוב ויום המות מיום הולדו ‏‏[12]. אמרו רז"ל שלושה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה וכתב מלכות. וכתב שם טוב עולה על גביהן לכן שלמה המלך אמר "טוב שם משמן טוב"." והוא מקשר זאת לפרשת שמות:,אלו השבטים שנתפרשו שמותם בלידתם, ונתפרשו שמותם בירידתם למצרין, אחרי שהלך יעקב אבינו לבית עולמו ‏‏[13]. ועתה שוב בתחילת ספר שמות שכתבו "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה".

בפירושו יש חידוש מעניין. במקומות שבעלי המדרשים שמו מילים זרות כגון לטינית הוא מציב תרגום בשפה העברית או ביוונית המוכרת יותר בארצו. הוא נוהג להשמיט מן המדרשים קטעים אשר לדעתו אין צורך בהם לפירוש. הוא מסתמך על הדקדוק ועל הניקוד בפירושו.

ההדפסות של המדרש[עריכה]

בדף הפתיחה של המדרש - המצולם לעיל כתוב - הוצאת שלמה באבער מלבוב - הדפסה מקורית תרל"ח (1878) - הודפס מחדש בארץ ישראל - ללא שנה - מפעלי ספרים ליצוא

מופיע עליו גם הערה הבאה: יצא עתה פעם ראשונה לאור העולם - "היה מונח בכתב יד זה כשמונה מאות שנה, והיה למראה עיני הקדמונים, ולא נדפס ממנו רק מחלק שני: על ג' ספרים - ויקרא, במדבר ודברים. אז הודפס בוויניציא שנת ה"א ש"ו (1546) ובעתקה רומית גם בשנת תקכ"ד (1564).

ועוד מתואר: ע"פ כתב מירושלים שהיה ביד הגאון חיד"א זצ"ל, ועל-ידי השוואה מערכה מול מערכה, עם עוד שני כתב יד אחרים, האחד מאוצר הספרים בפלארענץ והשני מאוצר הספרים מפעטערסבורג.

הערות שוליים[עריכה]

  1. אוצר הגדולים אלופי יעקב
  2. לפי הויקיפדיה העברית : ד'תשע"ג , 1013 - י' באייר ד'תתס"ג , 1103
  3. עמוד 56
  4. ‏ הערך טוביה בר אליעזר
  5. ספר מלכים א',ט',י'‏
  6. ‏ לחורבן הבית, הוסף 70 וקבלנו 1109 - בקרוב נכון ‏
  7. ‏ מנין השטרות החל בשנת 312 לפנה"ס והתאריך 1,105 מתאים פחות או יותר‏
  8. שיר השיריםא' ו'‏
  9. ‏כך כתוב במקור ‏
  10. ‏(ספר יואל, ד', כ"א ‏
  11. ספר ירמיהו, ד',א'‏
  12. ספר קהלת,ז'א'‏
  13. ספר בראשיתמ"ו, ח'‏

קישורים חיצוניים[עריכה]