מגילת שיר השירים

From ויקישיבה
Revision as of 20:49, 7 April 2009 by דניאל ונטורה (talk | contribs) (דף חדש: '''שיר השירים''' היא אחת מחמשת המגילות שבתנ"ך. המגילה נקראת בשבת חול המועד של חג הפסח. היא נכתבה ...)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

שיר השירים היא אחת מחמשת המגילות שבתנ"ך. המגילה נקראת בשבת חול המועד של חג הפסח. היא נכתבה על-ידי שלמה המלך לפי הפסוק הראשון:"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה". תקופתו מתאימה לחודש האביב, מועד חג הפסח. וכך מובא במגילה:"כִּי-הִנֵּה (הַסְּתָו) [הַסְּתָיו] עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ"[1]

שיר השירים מוזכרת לאמירה במנחה, בערב שבת [2] ובליל הסדר [3]

קודש קדשים

הרב יהושע שפירא במאמרו: שיר השירים קודש קדשים ב[[עלונים#שבת בשבתו|עלון לפרשת השבוע לחול המועד פסח] כתב: שיר השירים הוא שיר האהבה העליון של ה' יתברך וכנסת ישראל. כשאנו קוראים בו בשבת , אנו שבים ונזכרים בחסדו שגבר עלינו, בתשוקתו להיחלץ ולבוא לעזרתנו. עוד אנו מעוררים בתוכנו את חסד נעורינו, אהבת כלולותינו, "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". אהבה זו היא החוט הקושר בברית נאמנה את ישראל ואביהם שבשמים בתוך כל מסיבות העולם הזה, שרבים בו הצללים המאיימים לכבות את האהבה ולהפריד בין הדבקים.

אלא ששיר השירים הוא גם שירה של אהבה עליונה מזו, אהבת ה' יתברך לישראל כפי שהם בשורשם - למעלה מכל גדרי העולם הזה, למעלה מן הפגמים שהטילה ההיסטוריה במהלך חייהם ובדרך פעולתם. ישראל קדמו לעולם, ה' יתברך בוודאי אינו מוגדר בגדריו, ומשום כך אמרו חז"ל כי "אין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל".

שתי אהבות אלו אינן דרות כאחת, בשל טבע העולם המעלים על האמת האלוקית שביסודו, ואינו מניח לה להתגלות בכל תוקפה. בכל זאת, ההיסטוריה זרועה נקודות נקודות של אור המאפשרות לנו להציץ דרכן אל השלמות שבה חבוקה הרעיה ודבוקה בדודה. נקודה כזו היא מתן תורה, אך השלמות שהביאה אל העולם שבה בחלקה ונתעלמה במעשה העגל. נקודה נוספת היא דורו של שלמה - ששיר השירים הוא שירו שלו. בדורו של שלמה זכו ישראל להתנוצצות מיוחדת במינה של המציאות העליונה המחברת בין הממדים, כשנבנה הבית הראשון והייתה הלבנה מאירה במילואה.

הגילוי הזה הוא תשוקתה של הרעיה, במשאלתה הראשונה שבראש שיר השירים: "יישקני מנשיקות פיהו". רש"י מפליא לבאר: "זה השיר אומרת בפיה בגלותה ובאלמנותה, מי יתן וישקני המלך שלמה מנשיקות פיהו כמו מאז... ונאמר דוגמא שלו על שם שנתן להם תורתו ודבר עמהם פנים אל פנים, ואותם דודים עודם ערבים עליהם מכל שעשוע, ומובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה, ומחלים פניו לקיים דברו".

חג חירותנו הוא זכר לחירות שזכינו לה בימים ההם, אך גם ובעיקר תקוות חירות גדולה מזו - הממשמשת ובאה אלינו בזמן הזה. גם שיר השירים, הנקרא בתוך ימיו, אינו מספר לנו רק את סיפורה של אהבת קדומים שמכוחה היינו לעם, אלא גם ובעיקר את סיפורה של האהבה שעומדת אחר כתלנו בזמן הזה ממש, מתנוצצת ברמזי תורתו של משיח הנלמדים בבתי מדרשות כבר כיום, ועתידה לגלות לפנינו עולמות נפלאים שכל תורתנו הבל היא בפניהם. "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

מדרשים על המגילה

אביגדור שנאן במאמרו על מדרשי המגילות מונה למגילה שני מדרשים : מדרש רבה, מדרש זוטא. וכן "אגדת שיר השירים".

קישורים חיצוניים

  • הרב ד"ר רפאל ב' פוזן [4] על הספר עיונים בחמש מגילות מאת גבריאל חיים כהן. ספריית אלינר, הסוכנות היהודית לארץ ישראל,

והוצאת מרכז לוקשטיין, אוניברסיטת בר אילן במאמרו וצריך לברך ולומר על מקרא מגילה

הערות שוליים

  1. ב', י"א-י"ב
  2. סימן ע"ב – גודל קדושת שבת י"ד
  3. סימן קי"ט – סדר ליל פסח סעיף ט'
  4. מרצה למקרא במדרשה לנשים ובמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן