מאמר הדור

מאמר הדור הוא מאמר יסודי בהגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, העוסק ביחסו של היישוב הישן לתנועה החילונית.

המאמר נדפס בתוך ספרו "עקבי הצאן" שפורסם לראשונה בשנת תרס"ו.

תוכנו[עריכה]

המאמר עוסק בשאלת היחס המתבקש אל הדור הצעיר שפרק מעליו עול מלכות שמים ועול מצוות, אך הוא מלא באידאליזם ובאינטליגנציה אינטלקטואלית.

טענתו המרכזית של הרב קוק במאמר היא כי החילוניות לא נובעת מקלקול מוסרי וירידה רוחנית, אלא דווקא מאידאלים של הדור הצעיר, הרוצה להתמסר לשאיפות טובות ומוסריות, אלא שאיננו מבין שבתורה נמצא את פסגת הטוב והיושר, וזאת מחמת שלומדי התורה הזניחו את לימודי ההגות היהודית והרגש הדתי, דבר שגרם לכך שהם אינם מבינים שאת הטוב והיושר שהם מחפשים הם ימצאו דווקא במורשת ישראל.

הרב קוק מאבחן שצעירי ישראל מוכשרים לשוב לתורה ולאמונה מתוך אהבה ויראת הרוממות ולא מתוך פחד, וריחוקם מהדת נגרם בגלל תפיסת היהדות כחסרת חיים. הוא קורא לפתור את הבעיה על ידי פיתוח הגות יהודית שמדברת על כל הנשגב שביהדות בשפה ברורה ופשוטה, באופן שידבר אל לבו של החילוני האידאליסט.

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר[עריכה]

"כנסת ישראל התנערה לתחיה ביחס להרצון של הדור הצעיר". (עקבי הצאן, עמוד קיד)
"דורנו, הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמה בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בערבוביה. הוא שפל וירוד, גם רם ונישא; הוא כולו חייב גם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופייו למען נוכל לצאת לעזרתו" (עקבי הצאן, עמוד קח)