מאמר אם כל חי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
שלושת הנ"ל יצאו לאור במהדורות אחדות כאשר הראשונה היתה בונציה שנ"ז, הרמ"ע עצמו לא פירט את זהותם של שבעת המאמרים האחרים</ref>  
שלושת הנ"ל יצאו לאור במהדורות אחדות כאשר הראשונה היתה בונציה שנ"ז, הרמ"ע עצמו לא פירט את זהותם של שבעת המאמרים האחרים</ref>  


בפתח המאמר כתוב שהוא  נועד "לדרוש ברבים בכסא ליום חננו", דהיינו ב[[ראש השנה]]. הדרשה עוסקת בביאור עניין פקידת שרה בידי הקב"ה, אשר התרחשה לפי חז"ל בראש השנה. הרמ"ע  מפאנו  מבאר את משמעות היקרותה של שרה "אם כל חי": "כשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי פירוש אם לכל איש חי" .
בפתח המאמר כתוב שהוא  נועד "לדרוש ברבים בכסא ליום חננו", דהיינו ב[[ראש השנה]]. הדרשה עוסקת בביאור עניין פקידת שרה בידי הקב"ה, אשר התרחשה לפי חז"ל בראש השנה. הרמ"ע  מפאנו  מבאר למה היא נקראה "אם כל חי": "כשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי פירוש אם לכל איש חי" .
 
==אירוע הדרשה==
 
מקובל בקהילות ישראל, כי ביום ראשון של ראש השנה [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] את הפרשה שבה הקב"ה מעניק ל[[שרה אמנו]] פרי בטן. וכך קוראים בפני הציבור: "וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.  וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים. וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ, אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק.  ([[ספר בראשית]], כ"א,א'-ג'). לפי [[סדר עולם רבא]], [[אברהם אבינו]] ושרה אמנו יוצאים מ[[חרן]] בשנת 2023 ל[[בריאת העולם]] ורק כעבור 25 שנה הם זוכים בפרי בטן משלהם. עד אז, אברהם ושרה עוסקים בגידול וחינוך "חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ" -  שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת (שם, י"ד, י"ד) וגידולו של [[ישמעאל]] בת הגר שפחת אברהם.
 
הרמ"ע מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה', בפסוק הראשון של הפרשה,  לתאור פעולתו של הקב"ה. הרי מעשיהו הוא כולו ממידת החסד ואילו השימוש בשם ה' מקובל במקרים בהם נוהגת מידת הדין. במאמר הוא מצטט את מאמר חז"ל :"אמרו רבותינו ע"ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה' (הכוונה) הוא ובית דינו". הקב"ה נוהג עם הצדיקים ב"מידת הדין" הוא:"הוצרך להִמָ‏לֶ‏ך עם מדת הדין, לפי שקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה". דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין.
 
הרמ"ע תיאר את הנס, אשר התרחש בראש השנה. נאמר "פקד", מדובר בלשון צווי " הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע". הוא לומד זאת מהשימוש במונח "כי הוא אמר" אשר נכתב ב[[ספר תהילים]] על בריאת העולם : "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי; הוּא צִוָּה, וַיַּעֲמֹד" (ל"ג,ט') ובפרשתנו נאמר: "פקד את שרה כאשר אמר".
 
חז"ל אמרו  כי שרה לא הייתה עקרה, כמו אישה רגילה בעלת תכונה זו, אלא מאז שנולדה, כפי שאמרו חז"ל "שעקר מטטרון (הרחם) לא היה לה והוצרך הקב"ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא". מכאן גם הקשר עם ראש השנה. ביום זה נברא העולם וביום זה נברא הרחם של
שרה אמנו (חלק א', סימן ד').
 
בזה משלים הקב"ה את המינוי של אבות האומה "שכשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי". והם אבות אפילו לכל הגרים העתידים להתגייר - בעתיד - בכלל הזה - כפי שכבר התקיים מאז יציאתם מחרן. וכך נאמר בעת בואו לארץ כנען:"וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן אָחִיו, וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן.(שם,י"ב,ד'). פרשן המקרא [[רש"י]] כותב: "שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום".
 





גרסה מ־18:43, 12 בנובמבר 2008

מאמר אם כל חי הוא אחד משלוש המאמרים המובאים בקובץ "עשרה מאמרות" של רבי מנחם עזריה מפאנו [1]

בפתח המאמר כתוב שהוא נועד "לדרוש ברבים בכסא ליום חננו", דהיינו בראש השנה. הדרשה עוסקת בביאור עניין פקידת שרה בידי הקב"ה, אשר התרחשה לפי חז"ל בראש השנה. הרמ"ע מפאנו מבאר למה היא נקראה "אם כל חי": "כשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי פירוש אם לכל איש חי" .

אירוע הדרשה

מקובל בקהילות ישראל, כי ביום ראשון של ראש השנה קוראים בתורה את הפרשה שבה הקב"ה מעניק לשרה אמנו פרי בטן. וכך קוראים בפני הציבור: "וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים. וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ, אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק. (ספר בראשית, כ"א,א'-ג'). לפי סדר עולם רבא, אברהם אבינו ושרה אמנו יוצאים מחרן בשנת 2023 לבריאת העולם ורק כעבור 25 שנה הם זוכים בפרי בטן משלהם. עד אז, אברהם ושרה עוסקים בגידול וחינוך "חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ" - שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת (שם, י"ד, י"ד) וגידולו של ישמעאל בת הגר שפחת אברהם.

הרמ"ע מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה', בפסוק הראשון של הפרשה, לתאור פעולתו של הקב"ה. הרי מעשיהו הוא כולו ממידת החסד ואילו השימוש בשם ה' מקובל במקרים בהם נוהגת מידת הדין. במאמר הוא מצטט את מאמר חז"ל :"אמרו רבותינו ע"ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה' (הכוונה) הוא ובית דינו". הקב"ה נוהג עם הצדיקים ב"מידת הדין" הוא:"הוצרך להִמָ‏לֶ‏ך עם מדת הדין, לפי שקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה". דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין.

הרמ"ע תיאר את הנס, אשר התרחש בראש השנה. נאמר "פקד", מדובר בלשון צווי " הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע". הוא לומד זאת מהשימוש במונח "כי הוא אמר" אשר נכתב בספר תהילים על בריאת העולם : "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי; הוּא צִוָּה, וַיַּעֲמֹד" (ל"ג,ט') ובפרשתנו נאמר: "פקד את שרה כאשר אמר".

חז"ל אמרו כי שרה לא הייתה עקרה, כמו אישה רגילה בעלת תכונה זו, אלא מאז שנולדה, כפי שאמרו חז"ל "שעקר מטטרון (הרחם) לא היה לה והוצרך הקב"ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא". מכאן גם הקשר עם ראש השנה. ביום זה נברא העולם וביום זה נברא הרחם של שרה אמנו (חלק א', סימן ד').

בזה משלים הקב"ה את המינוי של אבות האומה "שכשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי". והם אבות אפילו לכל הגרים העתידים להתגייר - בעתיד - בכלל הזה - כפי שכבר התקיים מאז יציאתם מחרן. וכך נאמר בעת בואו לארץ כנען:"וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן אָחִיו, וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן.(שם,י"ב,ד'). פרשן המקרא רש"י כותב: "שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום".


קישורים חיצוניים

  1. שני המאמרים האחרים הם:
    • חקור דין - המאמר עוסק במשפטי ה' אמת בשלשה עולמות: האחר - עולם הזה , והשני - עולם הנשמות, והשלישי- עולם התחיה" - בולל דרושים נעימים ע"ד חכמת האמת מעניני ר"ה ויוה"ב וימי הדין.
    • המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מרות שהתורה נררשת בהן.
    שלושת הנ"ל יצאו לאור במהדורות אחדות כאשר הראשונה היתה בונציה שנ"ז, הרמ"ע עצמו לא פירט את זהותם של שבעת המאמרים האחרים