מאה שערים (תל אביב יפו): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך הויקפדיה העברית: מאה שערים היא שכונה בתל אביב יפו. הוקמה בשנות ה-20, מערבית לכרם התימנים וצפונית למנשייה, באזור שבין הרחובות הרב אהרונסון, הכובשים ודניאל של ימינו. שם השכונה הוא על שם מאה הבתים שנבנו בה עבור מאה חברי השכונה.

בשכונה נבנו שני בתי כנסת, האחד בית הכנסת הגר"א שבנוסח אשכנז והאחר בנוסח ספרד.

בטקס הנחת אבן הפינה לבניית בית הכנסת הגר"א, שהחלה עם סיום בניית מאה בתי השכונה, אמר הרב יוסף צבי הלוי:

"חברי בני מאה שערים בעזר השם יתברך עלה בידם לבנות על מגרשיהם בתים לדורות, לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל. נתקיים כמו שאמר אבינו יצחק: ומצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'. בנייני מאה שערים יהיו גרעיני היישוב של כל הסביבה, ולא נאמר כי כוחנו ועוצם ידינו עשה את החיל הזה אלא מאת ה' הייתה זאת."

במהלך מלחמת העצמאות סבלו תושבי השכונה מהתנכלויות ומירי שכוון משכונת מנשייה הסמוכה. אנשי ההגנה הציבו שער ברזל כבד שחסם את רחובה הראשי, רחוב מאה שערים, אך בכך לא היה כדי למנוע את הירי, ותושבי השכונה נטשו אותה. לאחר קום המדינה שונה שמו של רחוב מאה שערים לרחוב הכובשים, על שם כובשי יפו. עם השנים נטמעה השכונה בסביבתה ואיבדה מזהותה. בדומה לשכונות אחרות בסביבתה, כרם התימנים, שבזי ונווה צדק, גם בתיה של מאה שערים סבלו מהזנחה מתמשכת, ורק לקראת סוף המאה ה-20 הוחל בשיפוצם של חלק מהבתים ובבניית בתים חדשים.

בשכונה קמה ישיבה בשם ישיבת מאה שערים, וכן מבנה מוסדות אעלה בתמר. ברחוב הרב קוק 16 קיים מבנה היסטורי של ישיבת תומכי תמימים הראשונה בארץ, שנוסדה בשנת תרפ"ה, הישיבה עברה משם ללוד ולכפר חב"ד. ובמבנה השתכנו תלמוד תורה חב"ד תל אביב, ומשרדי צעירי אגודת חב"ד המרכזיים. כיום נמצא במבנה גני ילדים של חב"ד, וחלק ממשרדי הנהלת צעירי חב"ד.

הרחובות בשכונה: הכובשים (לשעבר מאה שערים), הרב קוק, אהרונסון (אהבת ציון לשעבר), עזרא, דניאל, נחמיה, יונה הנביא, האר"י, גאולה, זרובבל, הירקון.