לחם הפנים: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Kanel12.jpg|left|thumb|250px|שלחן לחם הפנים במטבע מימי מתתיהו אנטיגונוס השני - בתמונות אחרות נראות מעל השולחן גם מערכות לחם הפנים, וכן צןרת הלחם כ"ספינה רוקדת"]] | |||
'''לחם הפנים''' הוא שמם של שנים עשר חלות, העשויות סולת שהיו מונחות בשתי מערכות על [[שולחן לחם הפנים|שולחן הפנים]] ב[[משכן אוהל מועד]] וב[[בית המקדש]]. את לחם הפנים החליפו בכל שבוע ב[[שבת]]. הלחם הישן היה מחולק בין משמרות הכהנים שהתחלפו באותה שבת, כאשר המחצית ניתנה ל[[כהן גדול|כהן הגדול]] <ref> מסכת יומא, י"ז,ב'</ref>. הלחם היה נאכל על-ידם בקדושה. הלחם נעשה ללא-מחמצת והיה בעל כושר טריות גבוה, ולפי-כך היו ממונים על עשייתו נחתומים אומנים שקיבלו שכר גבוה, אשר מומן מתרומות הציבור. לחם הפנים שנחשב לאחד מ-כ"ד [[מתנות כהונה]]. | '''לחם הפנים''' הוא שמם של שנים עשר חלות, העשויות סולת שהיו מונחות בשתי מערכות על [[שולחן לחם הפנים|שולחן הפנים]] ב[[משכן אוהל מועד]] וב[[בית המקדש]]. את לחם הפנים החליפו בכל שבוע ב[[שבת]]. הלחם הישן היה מחולק בין משמרות הכהנים שהתחלפו באותה שבת, כאשר המחצית ניתנה ל[[כהן גדול|כהן הגדול]] <ref> מסכת יומא, י"ז,ב'</ref>. הלחם היה נאכל על-ידם בקדושה. הלחם נעשה ללא-מחמצת והיה בעל כושר טריות גבוה, ולפי-כך היו ממונים על עשייתו נחתומים אומנים שקיבלו שכר גבוה, אשר מומן מתרומות הציבור. לחם הפנים שנחשב לאחד מ-כ"ד [[מתנות כהונה]]. | ||
גרסה מ־00:21, 29 במרץ 2009
|
|
לחם הפנים הוא שמם של שנים עשר חלות, העשויות סולת שהיו מונחות בשתי מערכות על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש. את לחם הפנים החליפו בכל שבוע בשבת. הלחם הישן היה מחולק בין משמרות הכהנים שהתחלפו באותה שבת, כאשר המחצית ניתנה לכהן הגדול [1]. הלחם היה נאכל על-ידם בקדושה. הלחם נעשה ללא-מחמצת והיה בעל כושר טריות גבוה, ולפי-כך היו ממונים על עשייתו נחתומים אומנים שקיבלו שכר גבוה, אשר מומן מתרומות הציבור. לחם הפנים שנחשב לאחד מ-כ"ד מתנות כהונה.
אזכורים במקורות
בפרשת תרומה שבספר שמות נאמר, לאחר תאור השולחן: "וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד" שמות כ"ה, ל. הלחם מוזכר גם בעת ביקורו של דוד המלך בנוב, עיר הכהנים. הוא מבקש לחם ובמענה הוא זוכה לקבל את לחם הפנים, וזאת מהסיבה:"... כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה' לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ" שמואל א כ"א, ז
בעת הקמת מקדש שלמה מסופר כל מלאכת הכנת בית המקדש :"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה' את ֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב" מלכים א ז, מ"ח. בשינוי קל מוצגת אותה מלאכה בספר דברי הימים:"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים" דברי הימים ב ד', י"ט - "שולחנות במקום שולחן". ההסבר לכך נעוץ בעובדה הבאה: מלבד שולחן לחם הפנים, היו עוד שני שולחנות באולם בפתח ההיכל, שעליהם ששמים את הלחם, אחד עשוי שיש ואחד עשוי זהב. וכך מובא במסכת מנחות:"שני שולחנות היו באולם מבפנים, על פתח הבית--אחד של שיש, ואחד של זהב."משנה מנחות י"א, ז . על השולחן של שיש היו מניחים את "לחם הפנים" לאחר אפייתו ולפני סידורו על השולחן ב"קודש". שולחן זה היה עשוי שיש, כדי שהלחם יתקרר על ידו מחום האפיה. על השולחן של זהב היו מניחים את הלחם לאחר הורדתו מסידורו על השולחן ב"קודש". שולחן זה היה עשוי זהב כי "מעלין בקודש ואין מורידין".
כל שיטת העשייה של לחם הפנים נאמר בפרשת אמור שבספר ויקרא נאמר:"וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת: וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי ה': וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לה'. בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה' תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי ה' חָק עוֹלָם" ויקרא כ"ד, ה'-ח'
אבל עיקר המידע על לחם הפנים, תכונותיו והדינים הקשורים בו נזכרות במקורות מימי בית שני, בין השאר במשנה במסכת מנחות ובתלמוד בבלי . חלוקת לחם הפנים בין משמרות הכהונה מתואת במסכת סוכה.
משמעות השם
למשמעות השם לחם הפנים ניתנו הסברים אחדים [2]:
- תרגום יונתן מתרגם "לחמא גוונא" - דהיינו :"הלחם הפנימי" ,הוא הלחם המצוי בתוך ההיכל, בו נמצא מזבח הזהב שגם כינויו "פנימי". יוצא כי שמו של הלחם בא משמו של המזבח. שהרי במפורש נאמר:"וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת-הַקְּעָרֹת וְאֶת-הַכַּפֹּת וְאֶת-הַמְּנַקִּיֹּת וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה"במדבר ד, ז.
- הרשב"ם מציע "לחם הראוי לפני שרים, לחם נאה" - פני המלך.
- התלמוד במסכת פסחים מתארת את הלחם כלחם עבה ותפוח "וכמה עבה ? אמר הונא:טפח, שכן מצינו בלחם הפנים לפי רש"י - ואין פנים פחותין מטפח - בבלי פסחים ל"ז, א - דהיינו המונח פנים הכוונה לשיעור פנים מינימלי של בן אדם: "ואין פנים םחות מטפח" בבלי סוכה ה, א. גם בן זומא דרש "שיהא לו פנים" משנה מנחות י"א, ד. רש"י מבאר "שיש לו פנים רואין לכאן ולכאן, לצדי הבית מזה ומזה".
הכנת לחם הפנים
לחם הפנים הוכן מבצק של קמח סולת. אורך הבצק לפני קיפולו - עשרה טפחים. רוחבו - חמשה טפחים. עוביו - טפח. בארבע פינותיו של הבצק הוסיפו כעין קרנות מהבצק עצמו, בגובה שבעה אצבעות. את הבצק השטוח קיפלו משני צידיו שני טפחים, ואפו אותו בתנור כשהוא מונח בתוך קערת ברזל[3].
שתים עשרה חלות אפו בכל ערב שבת. כל חלה משני עשרונים[4] קמח סולת. לאחר האפיה נתקבל לחם שאורכו ששה טפחים, רוחבו חמשה טפחים וגובהו שני טפחים.
שלושה שמות ללחם הפנים: א. "לחם הפנים" (שמות כח, ל) - על שם שהיתה צורתם כעין פנים; ב. "לחם התמיד" (במדבר ד, ז) - מפני שהיו תמיד על השולחן לפני ה' ולא הוסרו משם כל השבוע עד שהניחו אחרים במקומם; ג. "לחם המערכת" (דבה"י א ט לב) - מפני שהונחו על שתי מערכות.
קישורים חיצוניים