לחם הפנים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 5: שורה 5:
==אזכורים במקורות==
==אזכורים במקורות==


ב[[פרשת תרומה]] שב[[ספר שמות]]  נאמר, לאחר תאור השולחן: "וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד {{מקור|תנ"ך:שמות כ"ה ל$שמות כ"ה, ל}}. הלחם  מוזכר גם בעת ביקורו  של [[דוד המלך]] בנוב, עיר הכהנים. הוא מבקש לחם ובמענה הוא זוכה לקבל את לחם הפנים, וזאת מהסיבה וַיִּתֶּן לוֹ הַכֹּהֵן קֹדֶשׁ כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה'  לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ" {{מקור|תנ"ך:שמואל א כ"א ז$שמואל א כ"א, ז}}
ב[[פרשת תרומה]] שב[[ספר שמות]]  נאמר, לאחר תאור השולחן: "וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד" {{מקור|תנ"ך:שמות כ"ה ל$שמות כ"ה, ל}}. הלחם  מוזכר גם בעת ביקורו  של [[דוד המלך]] בנוב, עיר הכהנים. הוא מבקש לחם ובמענה הוא זוכה לקבל את לחם הפנים, וזאת מהסיבה:"... כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה'  לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ" {{מקור|תנ"ך:שמואל א כ"א ז$שמואל א כ"א, ז}}


בעת הקמת [[בית ראשון|מקדש שלמה]] מסופר כל מלאכת הכנת בית המקדש  :"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה' את ֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב" {{מקור|תנ"ך:מלכים א ז מ"ח$מלכים א ז, מ"ח}}. בשינוי קל מוצגת אותה מלאכה ב[[ספר דברי הימים]]:"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים" {{מקור|תנ"ך:דברי הימים ב ד' י"ט$דברי הימים ב ד', י"ט}} - "שולחנות במקום שולחן". ההסבר לכך נעוץ בעובדה הבאה: מלבד שולחן לחם הפנים, היו עוד שני שולחנות באולם בפתח ההיכל, שעליהם ששמים את הלחם, אחד עשוי שיש ואחד עשוי זהב. וכך מובא ב[[מסכת מנחות]]:"שני שולחנות היו באולם מבפנים, על פתח הבית--אחד של שיש, ואחד של זהב."{{מקור|משנה:מנחות י"א ז$משנה מנחות י"א, ז}} . על השולחן של שיש היו מניחים את "לחם הפנים" לאחר אפייתו ולפני סידורו על השולחן ב"קודש". שולחן זה היה עשוי שיש, כדי שהלחם יתקרר על ידו מחום האפיה. על השולחן של זהב היו מניחים את הלחם לאחר הורדתו מסידורו על השולחן ב"קודש". שולחן זה היה עשוי זהב כי "מעלין בקודש ואין מורידין".  
בעת הקמת [[בית ראשון|מקדש שלמה]] מסופר כל מלאכת הכנת בית המקדש  :"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה' את ֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב" {{מקור|תנ"ך:מלכים א ז מ"ח$מלכים א ז, מ"ח}}. בשינוי קל מוצגת אותה מלאכה ב[[ספר דברי הימים]]:"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים" {{מקור|תנ"ך:דברי הימים ב ד' י"ט$דברי הימים ב ד', י"ט}} - "שולחנות במקום שולחן". ההסבר לכך נעוץ בעובדה הבאה: מלבד שולחן לחם הפנים, היו עוד שני שולחנות באולם בפתח ההיכל, שעליהם ששמים את הלחם, אחד עשוי שיש ואחד עשוי זהב. וכך מובא ב[[מסכת מנחות]]:"שני שולחנות היו באולם מבפנים, על פתח הבית--אחד של שיש, ואחד של זהב."{{מקור|משנה:מנחות י"א ז$משנה מנחות י"א, ז}} . על השולחן של שיש היו מניחים את "לחם הפנים" לאחר אפייתו ולפני סידורו על השולחן ב"קודש". שולחן זה היה עשוי שיש, כדי שהלחם יתקרר על ידו מחום האפיה. על השולחן של זהב היו מניחים את הלחם לאחר הורדתו מסידורו על השולחן ב"קודש". שולחן זה היה עשוי זהב כי "מעלין בקודש ואין מורידין".  

גרסה מ־23:36, 28 במרץ 2009

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית


לחם הפנים הוא שמם של שנים עשר חלות, העשויות סולת שהיו מונחות בשתי מערכות על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש. את לחם הפנים החליפו בכל שבוע בשבת. הלחם הישן היה מחולק בין משמרות הכהנים שהתחלפו באותה שבת, כאשר המחצית ניתנה לכהן הגדול ‏‏[1]. הלחם היה נאכל על-ידם בקדושה. הלחם נעשה ללא-מחמצת והיה בעל כושר טריות גבוה, ולפי-כך היו ממונים על עשייתו נחתומים אומנים שקיבלו שכר גבוה, אשר מומן מתרומות הציבור. לחם הפנים שנחשב לאחד מ-כ"ד מתנות כהונה.

אזכורים במקורות

בפרשת תרומה שבספר שמות נאמר, לאחר תאור השולחן: "וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד" שמות כ"ה, ל. הלחם מוזכר גם בעת ביקורו של דוד המלך בנוב, עיר הכהנים. הוא מבקש לחם ובמענה הוא זוכה לקבל את לחם הפנים, וזאת מהסיבה:"... כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה' לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ" שמואל א כ"א, ז

בעת הקמת מקדש שלמה מסופר כל מלאכת הכנת בית המקדש  :"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה' את ֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב" מלכים א ז, מ"ח. בשינוי קל מוצגת אותה מלאכה בספר דברי הימים:"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים" דברי הימים ב ד', י"ט - "שולחנות במקום שולחן". ההסבר לכך נעוץ בעובדה הבאה: מלבד שולחן לחם הפנים, היו עוד שני שולחנות באולם בפתח ההיכל, שעליהם ששמים את הלחם, אחד עשוי שיש ואחד עשוי זהב. וכך מובא במסכת מנחות:"שני שולחנות היו באולם מבפנים, על פתח הבית--אחד של שיש, ואחד של זהב."משנה מנחות י"א, ז . על השולחן של שיש היו מניחים את "לחם הפנים" לאחר אפייתו ולפני סידורו על השולחן ב"קודש". שולחן זה היה עשוי שיש, כדי שהלחם יתקרר על ידו מחום האפיה. על השולחן של זהב היו מניחים את הלחם לאחר הורדתו מסידורו על השולחן ב"קודש". שולחן זה היה עשוי זהב כי "מעלין בקודש ואין מורידין".

כל שיטת העשייה של לחם הפנים נאמר בפרשת אמור שבספר ויקרא נאמר:"וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת: וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי ה': וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לה'. בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה' תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי ה' חָק עוֹלָם" ויקרא כ"ד, ה'-ח'

אבל עיקר המידע על לחם הפנים, תכונותיו והדינים הקשורים בו נזכרות במקורות מימי בית שני, בין השאר במשנה במסכת מנחות ובתלמוד בבלי . חלוקת לחם הפנים בין משמרות הכהונה מתואת במסכת סוכה.

הכנת לחם הפנים

לחם הפנים הוכן מבצק של קמח סולת. אורך הבצק לפני קיפולו - עשרה טפחים. רוחבו - חמשה טפחים. עוביו - טפח. בארבע פינותיו של הבצק הוסיפו כעין קרנות מהבצק עצמו, בגובה שבעה אצבעות. את הבצק השטוח קיפלו משני צידיו שני טפחים, ואפו אותו בתנור כשהוא מונח בתוך קערת ברזל[2].

שתים עשרה חלות אפו בכל ערב שבת. כל חלה משני עשרונים[3] קמח סולת. לאחר האפיה נתקבל לחם שאורכו ששה טפחים, רוחבו חמשה טפחים וגובהו שני טפחים.

שלושה שמות ללחם הפנים: א. "לחם הפנים" (שמות כח, ל) - על שם שהיתה צורתם כעין פנים; ב. "לחם התמיד" (במדבר ד, ז) - מפני שהיו תמיד על השולחן לפני ה' ולא הוסרו משם כל השבוע עד שהניחו אחרים במקומם; ג. "לחם המערכת" (דבה"י א ט לב) - מפני שהונחו על שתי מערכות.


קישורים חיצוניים

  • זהר עמר, לחם הפנים - היבטים היסטוריים וריאליים, בטאון "מעלין בקודש" , כרמי צור, גוש עציון תשס"ט


הערות שוליים

  1. ‏ מסכת יומא, י"ז,ב'‏
  2. . הקערה היא כמין תיבה שטוחה, ושתי דפנות לה משני צידיה, ושני צידיה האחרים פרוצים.
  3. . עשרון הוא 2.419 גרם. נמצא שכל לחם היה משקלו 4.838 גרם.