לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

"מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה. ירד רבי עקיבא אחריו ואמר: 'אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו', וירדו גשמים. הוו מרנני רבנן. יצתה בת קול ואמרה: לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו" (תענית כה, ב). על מעשה זה הקשו המפרשים, איך אמרה הבת קול "לא שזה גדול מזה", הרי מתוכן דברי הבת קול עצמה, שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר, נקבע שהוא גדול מחברו?


הגאון רבי ישראל מסלנט עונה על כך: במידה זו נחלקו בית שמאי ובית הלל. כידוע היה שמאי קפדן והלל היה ענוותן וסבלן. ודבר פשוט הוא שאילו היה שמאי סבור שאדם גדול חייב להעביר על מידותיו, לא היה מקפיד על הגרים לדוחפם ולהרחיקם מלחסות בצל השכינה, כמסופר במסכת שבת (לא, ב). ודאי היתה דעתו הקדושה שכן הוא רצון הבורא יתברך שמו להתנהג בקפדנות ולא למחול על כבוד התורה. אכן לא כן דעת בית הלל, וכמו שנחלקו בדיני איסור והיתר, כך נחלקו במידה זו של העברה על המידות ואיזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם.


ועתה נראה, במקום שבית הלל אוסרים ומטמאים ופוסלים ובית שמאי חולקים וסוברים ההיפך, והלכו בית שמאי ועשו מעשה כפי דעתם, היעלה על לב איש שנהגו שלא כהוגן? ברור שכל אחד צריך לנהוג לפי דעתו, ועל זה אמרו חז"ל: "אלו ואלו דברי אלקים חיים". אדרבא, אילו הקל שמאי או אחד מתלמידיו ועשה כמו בית הלל, כי אז לחטא יחשב להם. רק אנחנו הדורות הבאים אחריהם, חייבים לציית למה שנפסק על ידי הבת קול שהלכה כבית הלל, ומי שלא יעשה כדבריהם לעוון ופשע יחשב לו, ויענש על הלאו של "לא תסור...".


הוא הדין בהעברה על המידות. אילו היה רוצה שמאי או אחד מתלמידיו להתנהג במידת העברה ומחילה, לחטא היה נחשב לו. מאחר שלפי רוחב שכלם הדרך הישרה של הצדיק היא לאחוז דרכו בקפדנות. ובודאי שכערך השכר שיקבלו הלל ותלמידיו על התנהגותם בסבלנות, כך ממש יקבלו בית שמאי על התנהגותם בקפדנות.


מעתה יובנו היטב דברי הבת קול. רבי אליעזר שהיה, כידוע, מתלמידי בית שמאי הלך בתומו בדרך רבו להיות קפדן. ורבי עקיבא שהיה מתלמידי בית הלל, אחז דרך רבו ודעתו להעביר על מידותיו. לפי זה האם נוכל לומר כי רבי עקיבא שאחז במידת הסבלנות, היה יותר צדיק מרבי אליעזר? בודאי שלא! רק לענין מעשה שאירע אז בעצירת הגשמים על חטא הדור והיו צריכים להעברת פשע, נתקבלה תפילת רבי עקיבא. והסיבה, משום שכל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו, שנאמר: "נושא עוון ועובר על פשע" - למי נושא עוון? למי שעובר על פשע, כמובא במסכת ראש השנה (יז, א).


כוונת הבת קול באומרה "לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו", היתה רק לומר, שבפעם הזאת היו צריכים למידת "מעביר על מידותיו", כדי שיפתחו שערי שמים.