לא יצא ידי חובתו

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הניב החז"לי יצא ידי חובה בא לבטא מצב שבו האדם קיים את חובתו ההלכתית לפחות ברמה מינימלית. להבדיל מאדם שלא יצא ידי חובתו כי לא קיים אותה במלואה, אם משם שקיים אותה באופן חלקי ולרוב מכיוון שקיים אותה באופן שגוי ופסול.

ניב זה משמש בין השאר, את הכלל הידוע שטבע רבי יוסי: "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו" ({ברכות מ ב). במקרה זה, הניב בא לבטא מצב בו ברכה שנאמרה באופן שונה מהאופן בו תוקנה על ידי החכמים, אין לה כל ערך הלכתי כדי לפטור את המברך מברכת מצווה, ברכת הנהנין, או ברכה מסוג אחר.

לפעמים עשוי הביטוי "לא יצא ידי חובתו" לבטא מצב בו האדם קיים מצווה כל שהיא, אך לא קיים את חובתו ההלכתית במלואה. כך למשל קובע רבי שניאור זלמן מלאדי בספרו שולחן ערוך הרב[1] כי מי שלומד תורה מבלי להוציא את המילים מפיו, לא יצא ידי חובת מצוות תלמוד תורה שעליה נאמר "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה"[2], ולמרות שהוא עצמו קובע שבאופן שלא יכול הלומד להוציא מפיו את מילות הלימוד, הוא פטור מכך והוא מקיים גם אז מצוות תלמוד תורה, כמו בשעת עיון בהלכה, באופן שהאדם יכול להוציא את המילים מפיו ואינו עושה כך - הוא לא קיים את חובתו ההלכתית במלואה.

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים[edit]

הערות שוליים

  1. הלכות תלמוד תורה
  2. יהושע א ח