כרכים שקידשום עולי בבל

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

חלקי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי בבל בתחילת בית שני ונתקדשו על ידי עזרא ובית דינו.


שטחי ארץ ישראל שהחלו לכובשם עולי מצרים בימי יהושע ונתקדשו על ידי יהושע ובית דינו, וסיימו לכובשם בימי דוד המלך ונתקדשו בזמן בית ראשון, וחזרו להחזיק בהם עולי בבל בימי בית שני ונתקדשו "קדושה שנייה" על ידי עזרא ובית דינו - נקראים: "כרכים שקידשום עולי בבל".


נחלקו תנאים בשאלה, האם חובת שמירת המצוות התלויות בארץ שהקדושה השנייה מחילה על הארץ, היא מן התורה או מדברי סופרים. כמו כן נחלקו תנאים, האם קידוש זה נתקדש רק לזמן בית שני, או גם לאחר חורבנו.


הרמב"ם פסק כדעת הסוברים כי "כרכים שקידשום עולי בבל" נתקדשו מן התורה, לשעתם ולעתיד לבוא, כיון שהכיבוש נעשה על ידי קניין וחזקה.


יש אומרים, כי בכלל "כרכים שקידשום עולי בבל" נכללים גם המקומות שנכבשו אחרי תקופת עזרא, כגון ששים הערים שכבש ינאי המלך.


תוואי הגבול של "כרכים שקידשום עולי בבל" אינו ידוע בוודאות, ויש שהתנגדו לנסיונות להיעזר בזיהוי היישובים המוזכרים בקשר לגבולות הארץ בספרי (סוף פרשת עקב) ובירושלמי (שביעית פ"ו הלכה א) בשמות הערביים הדומים לשמות אלה, מכיון "שבמשך הזמן נהרסו וחזרו ונתיישבו, ופעמים נעתקו ממקומם הראשון, ופעמים נשתנו השמות".