כרובים

שני דמויות של תינוק ותינוקת הפורשים כפים שהיו על הארון בבית המקדש. הכרובים נבנו במקשה אחת מהכפורת.

בבית ראשון בנה שלמה שני כרובים גדולים מעץ שמן שעמדו ליד הארון, גובה כל אחד מהם עשר אמות, ואורך כל כנף חמש אמות. חז"ל הסבירו שמקום גוף הכרובים בנס היה ולא היה מן המידה, כי אורך קודש הקודשים כולו היה רק 20 אמה, ואם כן לא נותר מקום לגוף הכרובים (4*5 אמות = 20 אמה).

חז"ל אומרים שבזמן שישראל היו עושים רצונו של מקום היו הכרובים פונים איש אל אחיו ובזמן שלא - היו מפנים פניהם איש מרעהו.

גם הנביאים יחזקאל וישעיהו מתארים חזיונות אלוקיים בהם יש מלאכים הנקראים כרובים.

הכרובים שראה יחזקאל היו בני ארבע כנפים לאחד, ואילו הכרובים שראה ישעיה היו בני שש כנפים לאחד.