כף נחת (הראשון)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר כף נחת להרב יצחק גבאי בן הרב שלמה גבאי בן חיים גבאי ממדינת המערב היא מרוקו הינו פירוש צח וקל על ששה סדרי משנה.

שם הספר כף נחת נבחר מהפסוק (קהלת ד, ו); ט֕וֹב מְלֹ֥א כַ֖ף נָ֑חַת מִמְּלֹ֥א חׇפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.

חכמי הכף-כף נחתכף הקטורת-כף נקיכף אחת-כף הכהןכף הסיידים-כפי אהרןנקי כפים-כף החייםכף זכות, ועוד

ספרים שנקראו בשם כף כפים ווכיוצא הבאים לאחר הספר כף נחת ונקראים חַכְמֵי הַכַּף הם:

– מאת ר' אברהם אליעזר סופר מירושלים.

ששה סדרי משנה וכף נחת דפוס קושטא

בשנת ה'ת"ד-ה'ת"ה הודפסו בקושטא היא קוסטנטינה שבטורקיה ה‬ששה סדרי משנה משניות ‬ עם פירוש כף נחת מאת הקדוש רבי יצחק גבאי מחכמי המערב מרוקו.

בשער הספר וההסכמות

בשער הספר כתוב;

  • הוצאה מנוקדת על ידי;
  • עלי בן רבי יוסף, בן אלצייג ז"ל.
  • עם פירוש כף נחת מאת רבי יצחק גבאי בן שלמה גבאי.
  • [עם] סימנים לשוקדים להשלים בכל חודש משנתם.
  • גם ציינו הפרשה הנקראת עם המסכתא והיום מהשבוע.
  • גם סודר להם בסוף הספר סדר לכל יום ויום, תורה נביאים וכתובים.
  • נוסף.. בסוף הספר שירי הרב רבינו אברהם בן עזרא ז"ל על ששת הסדרים סדורים ועל אחת וששים מסכתות ועל תקכ"ד פרקים...
  • אשר נשא לבם אותם לקרבה אל המלאכה
  • הלא המה; רבי נסים, רבי מנחם, רבי יוסף, רבי יצחק, בני הישיש, רבי דוד בן וילייסיד ז"ל, חלק א-ב. ‬
  • בדפוס קושטאנדינה ‬בדפוס שלמה פראנקו נ"ע על יד בנו אברהם פראנקו וחתנו יעקב גבאי. ‬
  • שנות ההוצאה לאור: ה'ת"ד-ה'ת"ה, (1645] - 1643).
  • שנת, וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ וגו'‏[3] לפ"ג ה'ת"ד.
  • התאריך בהסכמה (בחלק ב), יט לאדר משנת ה'ת"ה ליצירה. ‬
  • משניות חלק א', זרעים, מועד, נשים (ראשי תיבות זמן).
  • בראש חלק ב' נוספו דברי הקדמה וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהֹוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם[4] מאת רבי יצחק גבאי בתוספת "הקדמה לסדר טהרות". ‬
  • בדף ס' מובא: "פירוש התוספתא (דבכורים, [פרק] אנדרוגינוס), מצאתי ב"כתיבת יד"; "אחר השלמת המסכתא יאמר זה ויועיל לשכחה, הדרן עלך מסכת. יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבתינו, שתהא תורתך אומנותינו.."; תפילת רבי נחוניא. נדפסו גם בסוף הסדרים הבאים. ‬
  • אמנם בטופס ‬שבסמינר בניו-יורק נדפסו פעמיים, בשני הדפים האחרונים, חלק מתפילת רבי נחוניה וחשבון הפרקים, בשינויים טיפוגראפיים בין ההדפסות (עיין, אברהם יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים ה'תשכ"ז, עמ’ 150). ‬
  • חלק ב: סדרים, נזקין. קדשים. טהרות (ראשי תיבות נקט).
  • בסוף המשניות חלק ב': סדר הלימוד לכל יום בתורה, נביאים, כתובים, משנה, רמב"ם וטור; סדר היום של ערב ראש חודש ש"נהגו בו משמרה של תענית"; סדר היום של ז' באדר "יום שמת בו משה רבינו". ‬

ההסכמות למשניות חלק א' מרבני קושטא

  • הסכמת רבני קושטנדינה (18 הסכמות) למשניות חלק א' (סדרים, זרעים, מועד, נשים) שמותיהם מופיעים בראש ואחר כך שם משפחתם:
  • רבי יום טוב בן יעיש.
  • רבי אהרן קופינו.
  • רבי אליעזר בן שושאן.
  • רבי ישעיא בן רבי יוסף מטראני.
  • רבי דוד אגוזי.
  • רבי משה באסאן.
  • רבי ברוך בן חיים.
  • רבי אברהם חיים שרביט הזהב.
  • רבי אב המון בן רבי יוסף המון.
  • רבי יאודה נעים.
  • רבי מאיר חיים יצחקי.
  • רבי משה בן שנגי.
  • רבי יצחק אלנקוה.
  • רבי יום טוב ברבינייא.
  • רבי משה בנבנשת.
  • רבי כלב בן רבי שמואל.
  • רבי ברוך אשכנזי.
  • רבי אליא אביי.

ההסכמות למשניות חלק ב' מרבני קושטא

‫*ההסכמות ניתנו לשותפים; גבאי, יצחק בן שלמה, ‬אלצייג, עלי בן יוסף. ‬

‫*ההסכמות עם שם משפחתם קודם לשמם הפרטי;

  • אב המון, בן יוסף ‬
  • שרביט הזהב, אברהם חיים ‬
  • קופינו, אהרן ‬
  • אביי, אליא ‬
  • אבן-שושן, אליעזר ‬
  • אשכנזי ברוך, מקושטא ‬
  • בן חיים, ברוך ‬
  • אגוזי, דוד ‬
  • ווילייסיד, דוד ‬
  • נעים, יהודה ‬
  • ברבינייא, יום-טוב ‬
  • אבן-יעיש, יום-טוב ‬
  • נקאוה, יצחק ‬
  • טראני, ישעיה בן יוסף ‬
  • כלב, בן שמואל ‬
  • יצחקי, מאיר חיים
  • בנבנישתי, משה ‬
  • באסאן, משה ‬
  • אבן-שאנג’י, משה ‬
  • ווילייסיד, ניסים בן דוד ‬
  • ווילייסיד, מנחם בן דוד ‬
  • ווילייסיד, יוסף בן דוד ‬
  • ווילייסיד, יצחק בן דוד ‬
  • ובסופו; תיקונים. ז' אדר. ת"ד. קושטא, תפילות. ערב ראש חודש. ת"ד. קושטא. ‬


כף נחת (השני)

יש ספר נוסף בשם זה כף נחת (השני) חיברו רבי אברהם הילבוט בן לייב פירושים וביאורים על משניות מסכת אבות, נדפס באלטונה שנת ה'תקל"ט.

הערות

  1. מהרצי"ה על פי עיטורי כהנים, 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"
  2. יליד ירושלים בשכונת רחובות היא שכונת הבוכרים
  3. נלקח מ(שמות כח, לה), וְהָיָ֥ה עַֽל־אַהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהֹוָ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת
  4. לשון הפסוק ב(רות ב, ד); וְהִנֵּה־בֹ֗עַז בָּ֚א מִבֵּ֣ית לֶ֔חֶם וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהֹוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָֽה