כף נחת (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 10: שורה 10:
ספרים שקדמו לראשונה בשם זה לשם [[כף החיים]] ונקראים '''חַכְמֵי הַכַּף''' הם:
ספרים שקדמו לראשונה בשם זה לשם [[כף החיים]] ונקראים '''חַכְמֵי הַכַּף''' הם:
*הראשון: ספר [[כף נחת (הראשון)]] – להרה"ק [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] על [[ששה סדרי משנה]] פירוש צח וקל. פירושו ל[[מסכת מגילה]] שהודפס לראשונה בשנת [[ה'שפ"ה]], והודפס שוב ב[[קושטא]] שנת [[ה'ת"ד]], הודפס מחדש לאחרונה בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]].
*הראשון: ספר [[כף נחת (הראשון)]] – להרה"ק [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] על [[ששה סדרי משנה]] פירוש צח וקל. פירושו ל[[מסכת מגילה]] שהודפס לראשונה בשנת [[ה'שפ"ה]], והודפס שוב ב[[קושטא]] שנת [[ה'ת"ד]], הודפס מחדש לאחרונה בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]].
*השני: ספר [[כף נחת (השני)]] – יש ספר נוסף בשם זה [[כף נחת (השני)]] אשר חיברו רבי [[אברהם הילבוט בן לייב]] פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]].
*השני: ספר [[כף נחת (השני)]] – יש ספר נוסף בשם זה [[כף נחת (השני)]] אשר חיברו רבי [[אברהם היילבוט]] בן לייב, פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]].
*השלישי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]] מאת מופת הדור רבי [[יוסף טאיטאצאק]] אשר [[חוזה המדינה]] [[בנימין זאב הרצל]] נמנה על צאצאיו{{הערה|על פי [[עיטורי כהנים]], 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"}}, רבי [[יוסף טאיטאצאק]] היה חבירו של מרן [[רבי יוסף קארו]],  הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]]{{הערה|יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]}}, הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
*[[השלישי]]; ספר [[מלא כף נחת]], ביאור על [[ששה סדרי משנה]] – מאת הרב [[שניאור פייבוש בן יעקב]].
*הרביעי: ספר [[כף נקי]] – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב [[כליפא בן מלכא]] המכונה: '''רכב"ם'''; '''אסף''', מהעיר [[סאפי]]-[[אספי]] [[אגאדיר]] [[מרוקו]], תלמיד רבי [[יהודה בן עטר]] מ[[פס]], ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
*הרביעי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]], מאת רבי [[יוסף טאיטאצאק]] אשר [[חוזה המדינה]] [[בנימין זאב הרצל]] נמנה על צאצאיו{{הערה|מ[[הרצי"ה]] על פי [[עיטורי כהנים]], 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"}}, רבי [[יוסף טאיטאצאק]] היה חבירו של מרן [[רבי יוסף קארו]],  הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]]{{הערה|יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]}}, הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
*החמישי: ספר [[כף אחת]] – להרב [[חיים יוסף דוד אזולאי]] הנקרא [[החיד"א]] מ[[ירושלים]] עוסק בעניני סגולות ובעניני "[[תפילה]] שהיא עמוד העבודה", הרב [[חיד"א]] מצוטט רבות בספריו את הרב [[כף נקי]] אך בתוספת וי"ו, הרב [[כף ונקי]].
*החמישי: ספר [[כף נקי]] – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב [[כליפא בן מלכא]] המכונה: '''רכב"ם'''; '''אסף''', מהעיר [[סאפי]]-[[אספי]] [[אגאדיר]] [[מרוקו]], תלמיד רבי [[יהודה בן עטר]] מ[[פס]], ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
*השישי: ספר [[כף הכהן]]–[[חסדי כהונה]] – מאת רבי [[אברהם הכהן יצחקי]] ראש רבני [[תוניסיה]] והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, [[כף הכהן]] הינן חידושים על ה[[תנ"ך]] על פי ה[[קבלה]]. מצורף לו [[חסדי כהונה]] - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
*השישי; ספר [[כף ירך יעקב]] פירוש על התורה.
*השביעי; ספר [[כף הסיידים]] – בתוך הספר '''זכרונות לבית דוד''', מאת [[צבי חיים רקנדורף]] (הודפס ב[[וארשא]] דפוס אחיאסף, 1893).
*השביעי; ספר [[כף אחת]] – מאת [[הרב יהודה]], בשער הספר כתוב; '''כף אחת עשרה זהב מליאה''', הגהות נוגהות מאירות ומזהירות, שחיבר הרבני הר' '''יהודה''' ז"ל הוא הפיוט [[אלה אזכרה]] המורדף ממצבו גבול הדורות, ועתה הוקם על בפירוש ענייניו ופתרון מילותיו ובביאור סגנון מליצותיו, אמר המגיה; '''משה''' בן '''יעקב ישראל בידינגען''' מבאר המילות והפיוט הנ"ל וגם באיזה זמן היו עשרה הרוגי מלכות, עכ"ל.
*השמיני; ספר [[כפי אהרן (עזריאל)]] – מאת [[רבי אהרן עזריאל קנווארטי]] ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב' חלקים חידושי הלכה.
*השמיני: ספר [[כף אחת]] – להרב [[חיים יוסף דוד אזולאי]] הנקרא [[החיד"א]] מ[[ירושלים]] עוסק בעניני סגולות ובעניני "[[תפילה]] שהיא עמוד העבודה", הרב [[חיד"א]] מצוטט רבות בספריו את הרב [[כף נקי]] אך בתוספת וי"ו, הרב [[כף ונקי]].
*התשיעי; ספר [[כפי אהרן (אפשטיין)]] חלק א' – (שו"ת, הודפס במונקאטש ה'תרצ"ג, 1933) מאת רבי אהרן סג"ל הלוי אפשטיין ב"ר אפרים פישל.
*התשיעי: ספר [[כף הכהן]]–[[חסדי כהונה]] – מאת רבי [[אברהם הכהן יצחקי]] ראש רבני [[תוניסיה]] והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, [[כף הכהן]] הינן חידושים על ה[[תנ"ך]] על פי ה[[קבלה]]. מצורף לו [[חסדי כהונה]] - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
*העשירי; ספר [[נקי כפים (הראשון)]]  –  מאת רבי [[אליעזר הכהן כ"צמאן]] בתוך הספר גיל אהרן.
*העשירי; ספר [[כפות זהב]] – מאת הרב [[יוסף הכהן כ"ץ]] ב"ר [[אשר הכהן כ"ץ]] נחלק לב' כפות, האחת; חידושי הלכות ופלפולים, השניה; עשרים דרושים (הודפס ב[[ווילנא]] ו[[הוראדנא]] [[ה'תקצ"ו]], ג' חלקים, '''ענף עץ אבות'''  – חידושי תורה בשם אבותיו ורבותיו).
*האחד עשר; ספר [[נקי כפים (השני)]] – מאת הרב [[ישראל יעקב לוגאסי]] מ[[ירושלים]].
*האחד עשר; ספר [[כפות כסף]] – מאת רבי [[יוסף אבן כספי]], על מגילת [[רות]] ומגילת [[איכה]], והודפס על [[איכה]] ב'''אגרות יש"ר''' (חלק ב' דף מ"ה).
*השנים עשר; ספר [[ארחץ בנקיון כפי]] – על הלכות נטילת ידים מאת [[שמואל פרץ בן מיכאל פרץ]] (הודפס בטקמצ'אלקו, [[מקסיקו]], שנת ה'תשס"ח-ה'תשע"ד).
*השנים עשר; ספר [[שמות בארץ]]–[[כפות תמרים]] – מאת הרב [[משה בן שלמה אבן חביב]], הודפס ב[[ווארשא]] שנת [[ה'תרצ"א]].
*השלשה עשר; ספר [[כף החיים (פלג'י)]] – נהוג לכנות את הספר "[[כף החיים (סופר)]]" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות המבוסס על [[שולחן ערוך]] והאחרונים וחידושים נוספים, שהינו ספר נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "[[כף החיים (פלג'י)]]" על שם מחברו [[רבי חיים פלאג'י (השני)]] ה[[גאב"ד]] ו[[ראב"ד]] ב[[טורקיה]]  – [[תורכיה]].
*השלושה עשר; ספר [[כף הסיידים]] – בתוך הספר '''זכרונות לבית דוד''', מאת פרופסור [[צבי חיים רקנדורף]] (הודפס ב[[וארשא]] דפוס אחיאסף, [[1893]]).
*הארבע עשר; ספר [[כף החיים (סופר)]] – מאת  
*הארבעה עשר; ספר [[נקי כפים (הראשון)]]  –  מאת רבי [[אליעזר הכהן כ"צמאן]] בתוך הספר [[גיל אהרן]], ובו דרוש לבר מצווה שהודפס לראשונה מאת הרב [[אברהם הכהן רפפורט]] בעל איתן האזרחי.
*החמישה עשר; ספר [[נקי כפים (השני)]] – מאת הרב [[ישראל יעקב לוגאסי]] מ[[ירושלים]].
*השישה עשר; ספר [[כפי אהרן (עזריאל)]] – מאת [[רבי אהרן עזריאל קנווארטי]] ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ב' חלקים חידושי הלכה.
*השבעה עשר; ספר [[כפי אהרן (אפשטיין)]] חלק א' – (שו"ת, הודפס ב[[מונקאטש]] ה'תרצ"ג, 1933) מאת רבי [[אהרן סג"ל הלוי אפשטיין]] ב"ר אפרים פישל אפשטיין.
*השמונה עשר; ספר [[ארחץ בנקיון כפי]] – על הלכות נטילת ידים מאת [[שמואל פרץ בן מיכאל פרץ]] (הודפס בטקמצ'אלקו, [[מקסיקו]], שנת ה'תשס"ח-ה'תשע"ד).
*התשעה עשר; ספר [[כף החיים (פלג'י)]] – נהוג לכנות את הספר "[[כף החיים (סופר)]]" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות המבוסס על [[שולחן ערוך]] והאחרונים וחידושים נוספים, שהינו ספר נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "[[כף החיים (פלג'י)]]" על שם מחברו [[רבי חיים פלאג'י (השני)]] ה[[גאב"ד]] ו[[ראב"ד]] ב[[טורקיה]]  – [[תורכיה]].
*העשרים; ספר [[כף החיים (סופר)]] – מאת  
[[רבי יעקב חיים סופר (הראשון)]], י"א חלקים על ה[[שלחן ערוך]] כרך א' על [[או"ח]] הודפס בפני עצמו בלי ה[[שלחן ערוך]] (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו ב[[ירושלים החדשה]], ההדפסה החלה משנת [[ה'תרס"ה]] ועד שנת [[ה'תשע"ה]] כ110 שנים.
[[רבי יעקב חיים סופר (הראשון)]], י"א חלקים על ה[[שלחן ערוך]] כרך א' על [[או"ח]] הודפס בפני עצמו בלי ה[[שלחן ערוך]] (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו ב[[ירושלים החדשה]], ההדפסה החלה משנת [[ה'תרס"ה]] ועד שנת [[ה'תשע"ה]] כ110 שנים.
*החמישה עשר; ספר [[משאת כפי]] – מאת [[דוד קאהן בן צבי משה קאהן]], ח' חלקים על הלכות [[תפילה]] (הודפס ב[[ברוקלין]] ה'תשמ"ה, ה'תשס"ט).
*העשרים ואחד; ספר [[משאת כפי]] – מאת הרב [[דוד קאהן]] בן [[צבי משה קאהן]], ח' חלקים על הלכות [[תפילה]] (הודפס ב[[ברוקלין]] [[ניו יורק]] [[ארצות הברית]] (ה'תשמ"ה, ה'תשס"ט).
*השישה עשר; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[דוד קוג'ה]] הודפס ([[ירושלים]] [[ה'תשנ"ג]]).
*העשרים ושנים; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[משה דיסקין]] מ[[ירושלים]].
*השבעה עשר; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[משה דיסקין]] מ[[ירושלים]].
*העשרים ושלוש; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[דוד קוג'ה]] הודפס ([[ירושלים]] [[ה'תשנ"ג]]).  
*השמונה עשר; ספר [[נשיאת כפים]] – מאת [[מאיר סנדר]] הספר עוסק ב[[ברכת כהנים]] ובהלכות נשיאת כפים ב[[שלחן ערוך]], הודפס בשנת [[ה'תש"ע]] – [[2010]].
*העשרים וארבעה; ספר [[נשיאת כפים]] – מאת הרב [[מאיר סנדר]] הספר עוסק ב[[ברכת כהנים]] ובהלכות נשיאת כפים ב[[שלחן ערוך]], הודפס בשנת [[ה'תש"ע]] – [[2010]].
*התשעה עשר; ספר [[כפת המנעול]] – מאת הרב [[אברהם פרוסטיץ]] פירוש על [[פרקי אבות]], הודפס בשנת [[ה'תקע"ח]] ב[[וינה]] ה[[עיר הבירה]] ב[[אוסטריה]].
*העשרים וחמש; ספר [[כפת המנעול]] – מאת הרב [[אברהם פרוסטיץ]] פירוש על [[פרקי אבות]], הודפס בשנת [[ה'תקע"ח]] ב[[וינה]] ה[[עיר הבירה]] ב[[אוסטריה]].
*העשרים; ספר [[כף היד בראי הנפש]] – מאת [[תלמה בריל]], הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק ב[[כירולוגיה]] איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום.
*העשרים ושש; ספר [[כף היד בראי הנפש]] – מאת [[תלמה בריל]], הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק ב[[כירולוגיה]] איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום.


==[[ששה סדרי משנה]] ו[[כף נחת]] דפוס קושטא==
==[[ששה סדרי משנה]] ו[[כף נחת]] דפוס קושטא==

גרסה מ־00:49, 7 בפברואר 2019

ספר כף נחת להרב יצחק גבאי בן הרב שלמה גבאי בן חיים גבאי ממדינת המערב היא מרוקו הינו פירוש צח וקל על ששה סדרי משנה.

שם הספר כף נחת נבחר מהפסוק (קהלת ד, ו); ט֕וֹב מְלֹ֥א כַ֖ף נָ֑חַת מִמְּלֹ֥א חׇפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.

חכמי הכף-כף נחתכף הקטורת-כף נקיכף אחת-כף הכהןכף הסיידים-כפי אהרןנקי כפים-כף החייםכף זכות

ספרים שקדמו לראשונה בשם זה לשם כף החיים ונקראים חַכְמֵי הַכַּף הם:

רבי יעקב חיים סופר (הראשון), י"א חלקים על השלחן ערוך כרך א' על או"ח הודפס בפני עצמו בלי השלחן ערוך (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו בירושלים החדשה, ההדפסה החלה משנת ה'תרס"ה ועד שנת ה'תשע"ה כ110 שנים.

ששה סדרי משנה וכף נחת דפוס קושטא

בשנת ה'ת"ד-ה'ת"ה הודפסו בקושטא היא קוסטנטינה שבטורקיה ה‬ששה סדרי משנה משניות ‬ עם פירוש כף נחת מאת הקדוש רבי יצחק גבאי מחכמי המערב מרוקו.

בשער הספר וההסכמות

בשער הספר כתוב;

  • הוצאה מנוקדת על ידי;
  • עלי בן רבי יוסף, בן אלצייג ז"ל.
  • עם פירוש כף נחת מאת רבי יצחק גבאי בן שלמה גבאי.
  • [עם] סימנים לשוקדים להשלים בכל חודש משנתם.
  • גם ציינו הפרשה הנקראת עם המסכתא והיום מהשבוע.
  • גם סודר להם בסוף הספר סדר לכל יום ויום, תורה נביאים וכתובים.
  • נוסף.. בסוף הספר שירי הרב רבינו אברהם בן עזרא ז"ל על ששת הסדרים סדורים ועל אחת וששים מסכתות ועל תקכ"ד פרקים...
  • אשר נשא לבם אותם לקרבה אל המלאכה
  • הלא המה; רבי נסים, רבי מנחם, רבי יוסף, רבי יצחק, בני הישיש, רבי דוד בן וילייסיד ז"ל, חלק א-ב. ‬
  • בדפוס קושטאנדינה ‬בדפוס שלמה פראנקו נ"ע על יד בנו אברהם פראנקו וחתנו יעקב גבאי. ‬
  • שנות ההוצאה לאור: ה'ת"ד-ה'ת"ה, (1645] - 1643).
  • שנת, וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ וגו'‏[3] לפ"ג ה'ת"ד.
  • התאריך בהסכמה (בחלק ב), יט לאדר משנת ה'ת"ה ליצירה. ‬
  • משניות חלק א', זרעים, מועד, נשים (ראשי תיבות זמן).
  • בראש חלק ב' נוספו דברי הקדמה וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהֹוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם[4] מאת רבי יצחק גבאי בתוספת "הקדמה לסדר טהרות". ‬
  • בדף ס' מובא: "פירוש התוספתא (דבכורים, [פרק] אנדרוגינוס), מצאתי ב"כתיבת יד"; "אחר השלמת המסכתא יאמר זה ויועיל לשכחה, הדרן עלך מסכת. יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבתינו, שתהא תורתך אומנותינו.."; תפילת רבי נחוניא. נדפסו גם בסוף הסדרים הבאים. ‬
  • אמנם בטופס ‬שבסמינר בניו-יורק נדפסו פעמיים, בשני הדפים האחרונים, חלק מתפילת רבי נחוניה וחשבון הפרקים, בשינויים טיפוגראפיים בין ההדפסות (עיין, אברהם יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים ה'תשכ"ז, עמ’ 150). ‬
  • חלק ב: סדרים, נזקין. קדשים. טהרות (ראשי תיבות נקט).
  • בסוף המשניות חלק ב': סדר הלימוד לכל יום בתורה, נביאים, כתובים, משנה, רמב"ם וטור; סדר היום של ערב ראש חודש ש"נהגו בו משמרה של תענית"; סדר היום של ז' באדר "יום שמת בו משה רבינו". ‬

ההסכמות למשניות חלק א' מרבני קושטא

  • הסכמת רבני קושטנדינה (18 הסכמות) למשניות חלק א' (סדרים, זרעים, מועד, נשים) שמותיהם מופיעים בראש ואחר כך שם משפחתם:
  • רבי יום טוב בן יעיש.
  • רבי אהרן קופינו.
  • רבי אליעזר בן שושאן.
  • רבי ישעיא בן רבי יוסף מטראני.
  • רבי דוד אגוזי.
  • רבי משה באסאן.
  • רבי ברוך בן חיים.
  • רבי אברהם חיים שרביט הזהב.
  • רבי אב המון בן רבי יוסף המון.
  • רבי יאודה נעים.
  • רבי מאיר חיים יצחקי.
  • רבי משה בן שנגי.
  • רבי יצחק אלנקוה.
  • רבי יום טוב ברבינייא.
  • רבי משה בנבנשת.
  • רבי כלב בן רבי שמואל.
  • רבי ברוך אשכנזי.
  • רבי אליא אביי.

ההסכמות למשניות חלק ב' מרבני קושטא

‫*ההסכמות ניתנו לשותפים; גבאי, יצחק בן שלמה, ‬אלצייג, עלי בן יוסף. ‬

‫*ההסכמות עם שם משפחתם קודם לשמם הפרטי;

  • אב המון, בן יוסף ‬
  • שרביט הזהב, אברהם חיים ‬
  • קופינו, אהרן ‬
  • אביי, אליא ‬
  • אבן-שושן, אליעזר ‬
  • אשכנזי ברוך, מקושטא ‬
  • בן חיים, ברוך ‬
  • אגוזי, דוד ‬
  • ווילייסיד, דוד ‬
  • נעים, יהודה ‬
  • ברבינייא, יום-טוב ‬
  • אבן-יעיש, יום-טוב ‬
  • נקאוה, יצחק ‬
  • טראני, ישעיה בן יוסף ‬
  • כלב, בן שמואל ‬
  • יצחקי, מאיר חיים
  • בנבנישתי, משה ‬
  • באסאן, משה ‬
  • אבן-שאנג’י, משה ‬
  • ווילייסיד, ניסים בן דוד ‬
  • ווילייסיד, מנחם בן דוד ‬
  • ווילייסיד, יוסף בן דוד ‬
  • ווילייסיד, יצחק בן דוד ‬
  • ובסופו; תיקונים. ז' אדר. ת"ד. קושטא, תפילות. ערב ראש חודש. ת"ד. קושטא. ‬


כף נחת (השני)

יש ספר נוסף בשם זה כף נחת (השני) חיברו רבי אברהם הילבוט בן לייב פירושים וביאורים על משניות מסכת אבות, נדפס באלטונה שנת ה'תקל"ט.

הערות

  1. מהרצי"ה על פי עיטורי כהנים, 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"
  2. יליד ירושלים בשכונת רחובות היא שכונת הבוכרים
  3. נלקח מ(שמות כח, לה), וְהָיָ֥ה עַֽל־אַהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהֹוָ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת
  4. לשון הפסוק ב(רות ב, ד); וְהִנֵּה־בֹ֗עַז בָּ֚א מִבֵּ֣ית לֶ֔חֶם וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהֹוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָֽה