כף החיים (סופר) - כף החיים (השני)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הספר (Book cover) אורח חיים

חיבור כף החיים הינו ספר הלכה על שולחן ערוך חלק אורח חיים במלואו וחלק יורה דעה במקצתו, מהות הספר ביאורים והשלמות על השולחן ערוך למרן רבי יוסף קארו מצפת. חיברו רבי יעקב חיים סופר (הראשון), שזכה ועלה לארץ ישראל לירושלים ושם התחיל את ביאורו הגדול על השולחן ערוך.

נכתב הכף החיים על השולחן ערוך חלק אורח חיים וחלק יורה דעה [עד סימן קיט], כאדם האוכל מן כף (כף החיים) שעל השולחן (שולחן ערוך) עם המפה (הגהות הרמ"א) ושותה על שולחנו מים מן הבאר (באר הגולה (רבקש))‏[1].

המחבר לא הספיק לסיים את הספר והגיע רק עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר רבי משה סופר מירושלים שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק יורה דעה כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת ממרן הרב עובדיה יוסף הראשון לציון ובאותו זמן הרב הראשי לפתח תקווה הנקראת אם המושבות[4], שהסכים לכך ושילם לו שכרו במיטב.

הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך מבני עדות אשכנז ובני עדות ספרד, ועוד, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו.

הספר משמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה האשכנזית והספרדית.

הסכמות וברכות

חיבוריו קיבלו הסכמות וברכות מגדולי ירושלים וצפת בכתיבת יד ונדפסו בגוף הספר:

הדפסת הספר

  • לראשונה הודפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים עם רבבות פתיחת ראשי תיבות והבאת מראי מקומות על פי כתב יד המחבר שנמצא בגניזת בית כנסת בבא תמא בירושלים על ידי ניני המחבר, יצא לאור עולם בשעה טובה ומוצלחת מזל טוב וברכה ביום א' טבת ראש חודש טבת שנת ה'תשע"ו.
  • ספר כף החיים במתכנותו הישנה קיים במאגרים התורניים.

ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים

יהי שלום בחילו שלוה בארמנותיו. ספרו יביע אומר חלק א' הגיעני, ובעייני בו התענגתי מרוב חריפותו וגאונותו, יהי רצון שעוד יפוצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה..... וזאת להודיע למעלת כבוד תורתו כי כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו בספר קיצור שולחן ערוך של הגאון רבי שלמה גנצפריד זצ"ל, שהוא על פי הרמ"א ואחרוני רבני אשכנז, ולכן עלה בדעתי לחבר קיצור שולחן ערוך על פי מרן ורבותינו האחרונים הספרדים שאנחנו נגררים אחריהם, אבל לא היו לי כמה מספרי האחרונים.. "ואינה השם לידי ספר הקדוש כף החיים שחיבר הרב הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר זצ"ל", ואמרתי עת לעשות להשם, ובעזרת השם יתברך ליקטתי ממנו בקצרה כל חידושי דינים הנחוצים, וכאשר עיני מעלת כבוד תורתו תחזינה מישרים. וכשבאתי לארצנו הקדושה נודע לי כי מעלת כבוד תורתו יש לו כמה השגות והערות על הספר כף החיים הנ"ל, ועוד כמה חידושי דינים אחרים, ובכן אם יואיל מעלת כת"ר לשלוח אותם לי, בלי נדר אעלה אותם בשמו, ואעדנם עטרות, במהדורא בתרא. ולרום כת"ר החיים והשלום, אכי"ר. החותם בברכת התורה: רפאל ברוך טולידאנו ס"ט [מלפנים הרב הראשי וראב"ד במקנאס ואגפיה מרוקו].

  • הספר דומה במבנהו לספר משנה ברורה, אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי הפוסקים ראשונים ואחרונים.

רחובות על שמו

על שמו לכבודו ולכבוד תורתו עיריית ירושלים קראה בירושלים בשכונת נוה יעקב רחוב בשם רחוב כף החיים (ירושלים), וכן רחוב בעיר ביתר בשם רחוב כף החיים (ביתר).


בעלי הכף-כף נחת-כף הקטורת-כף נקי-כף אחת-כף הכהן-כף הסיידים-כפי אהרן-נקי כפים-כף החיים-כף זכות

ספרים שקדמו לראשונה בשם זה לשם כף החיים ונקראים בַּעַל הַכַּף הם:

קישורים חיצוניים

תבנית:אתר רשמי



  1. וכדאמרי גברי בדיחי: אנחנו יש לנו את השב"כ הישראלי הטוב ביותר, השב"כ ראשי תיבות ה'מפה, ש'ולחן ערוך, ב'אר הגולה, כ'ף החיים, וכן אמרי גברי בדיחי; אל תיקרי כַּף הַחַיִּים אלא כֶּף הַחַיִּים (בשם הרב מיכאל לסרי ובשם הרב מאיר מאזוז)
  2. טולדו הייתה בירת ממלכת ספרד במשך 476 שנה, בין השנים 1085 ל-1561, אז עבר התואר למדריד. כיום טולדו היא עיר הבירה בפרובינציית טולדו אנדלוסיה והמחוז האוטונומי של קסטיליה-לה מנצ'ה שבמדינת ספרד
  3. פרט מעניין שכל הנזכרים כולל הרב כף החיים והרב עובדיה יוסף באו מעיר הבירה של מדינתם ושימשו בה כמחברים, מה שאומר שכמה יצדקו דברי חכמים, שעתידה ירושלים להיות אורו של עולם כדברי חכמים בתלמוד ובמדרש: "עֲשָׁ‏רָ‏ה קַ‏בִּים יוֹ‏פִי יָ‏רְדוּ‏ לְעוֹ‏לָ‏ם, תִּשְׁעָ‏ה - נָ‏טְלָ‏ה יְרוּ‏שָׁ‏לַ‏יִם, וְאֶ‏חָ‏ד - כֹּ‏ל הָ‏עוֹ‏לָ‏ם כֻּלוֹ." (מסכת קידושין מ"ט, ב'), "אין לך יופי כיופי של ירושלים" (שם כ"ח), "ירושלים אורו של עולם, שנאמר 'והלכו גוים לאורך', ומי הוא אורה של ירושלים, הקב"ה! דכתיב, 'והיה לך ה' לאור עולם'." (בראשית רבה נ"ט, ח')
  4. ושימש גם כראב"ד קהיר העיר הבירה של מצרים
  5. כפי סדר רבנותו בערים אלו
  6. ההסכמות כפי סדר הדפסתם בספרי הרב זצלה"ה
  7. על פי עיטורי כהנים, 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"