Difference between revisions of "כף החיים (סופר) - כף החיים (השני)"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(חכמי הכף-כף נחת–כף הקטורת-כף נקי–כף אחת-כף הכהן–כף הסיידים-כפי אהרן–נקי כפים-כף החיים–כף זכות, ועוד)
Line 53: Line 53:
 
*השלישי; ספר [[מלא כף נחת]] – ביאור על כל [[ששה סדרי משנה]], מאת [[רבי שניאור פייבוש בן יעקב]].
 
*השלישי; ספר [[מלא כף נחת]] – ביאור על כל [[ששה סדרי משנה]], מאת [[רבי שניאור פייבוש בן יעקב]].
 
*הרביעי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]], מאת ר' [[יוסף טאיטאצאק]], הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]]{{הערה|יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]}}, הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
 
*הרביעי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]], מאת ר' [[יוסף טאיטאצאק]], הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]]{{הערה|יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]}}, הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
*החמישי; ספר [[כף היד בראי הנפש]] – מאת [[תלמה בריל]], הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק ב[[כירולוגיה]] איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום.
+
*החמישי: ספר [[כף נקי]] – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב [[כליפא בן מלכא]] המכונה: '''רכב"ם'''; '''אסף''', מהעיר [[סאפי]]-[[אספי]] [[אגאדיר]] [[מרוקו]], תלמיד רבי [[יהודה בן עטר]] מ[[פס]], ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
*השישי: ספר [[כף נקי]] – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב [[כליפא בן מלכא]] המכונה: '''רכב"ם'''; '''אסף''', מהעיר [[סאפי]]-[[אספי]] [[אגאדיר]] [[מרוקו]], תלמיד רבי [[יהודה בן עטר]] מ[[פס]], ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
+
*השישי; ספר [[כף היד בראי הנפש]] – מאת [[תלמה בריל]], הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק ב[[כירולוגיה]] איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום.  
*השביעי; ספר [[כפות זהב]] – מאת ר' [[יוסף הכהן כ"ץ]] ב"ר [[אשר הכהן כ"ץ]] נחלק לב' כפות, האחת; חידושי הלכות ופלפולים, השניה; עשרים דרושים (הודפס ב[[ווילנא]] ו[[הוראדנא]] [[ה'תקצ"ו]], ג' חלקים, '''ענף עץ אבות'''  – חידושי תורה בשם אבותיו ורבותיו).
+
*השביעי; ספר [[כפות זהב]] – מאת ר' [[יוסף הכהן כ"ץ]] ב"ר [[אשר הכהן כ"ץ]] נחלק לב' כפות, האחת; חידושי הלכות ופלפולים, השניה; עשרים דרושים (הודפס ב[[ווילנא]] ו[[הוראדנא]] [[ה'תקצ"ו]], ג' חלקים, '''ענף עץ אבות'''  – חידושי תורה בשם אבותיו ורבותיו).
*השמיני; ספר [[כף אחת (השני)]] – מאת [[הרב יהודה]], שם ספר הנמצא ביד ר' [[מענדיל לאנדעסבערג]] ב[[קרעמניץ]] "חסר שער", וכתב וזו לשונו "כך היה כתוב בשער"; '''כף אחת עשרה זהב מליאה''', הגהות נוגהות מאירות ומזהירות, שחיבר הרבני הר' '''יהודה''' ז"ל הוא הפיוט [[אלה אזכרה]] המורדף ממצבו גבול הדורות, ועתה הוקם על בפירוש ענייניו ופתרון מילותיו ובביאור סגנון מליצותיו, אמר המגיה; '''משה''' בן '''יעקב ישראל בידינגען''' מבאר המילות והפיוט הנ"ל וגם באיזה זמן היו עשרה הרוגי מלכות, עכ"ל.
+
*השמיני; ספר '''איבחון לפי כף הרגל''' – מדריך עצמי לגילוי דברים רבים בנפש האדם על פי חכמת כף הרגל, מאת '''אבי גרינברג''' (סטימצקי ספרים 2011).
 
*התשיעי: ספר [[כף אחת]] – לר' [[חיים יוסף דוד אזולאי]] הנקרא [[החיד"א]] מ[[ירושלים]] עוסק בעניני סגולות ובעניני "[[תפילה]] שהיא עמוד העבודה", ה[[חיד"א]] מצוטט רבות בספריו את הרב [[כף נקי]] אך בתוספת וי"ו, הרב [[כף ונקי]].
 
*התשיעי: ספר [[כף אחת]] – לר' [[חיים יוסף דוד אזולאי]] הנקרא [[החיד"א]] מ[[ירושלים]] עוסק בעניני סגולות ובעניני "[[תפילה]] שהיא עמוד העבודה", ה[[חיד"א]] מצוטט רבות בספריו את הרב [[כף נקי]] אך בתוספת וי"ו, הרב [[כף ונקי]].
 
*העשירי: ספר [[כף הכהן]]–[[חסדי כהונה]] – מאת ר' [[אברהם הכהן יצחקי]] ראש רבני [[תוניסיה]] והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, [[כף הכהן]] הינן חידושים על ה[[תנ"ך]] על פי ה[[קבלה]]. מצורף לו [[חסדי כהונה]] - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
 
*העשירי: ספר [[כף הכהן]]–[[חסדי כהונה]] – מאת ר' [[אברהם הכהן יצחקי]] ראש רבני [[תוניסיה]] והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, [[כף הכהן]] הינן חידושים על ה[[תנ"ך]] על פי ה[[קבלה]]. מצורף לו [[חסדי כהונה]] - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
Line 74: Line 74:
 
*העשרים וארבע; ספר [[תולדות כף החיים]]
 
*העשרים וארבע; ספר [[תולדות כף החיים]]
 
– מאת ר' [[אברהם אליעזר סופר]] מ[[ירושלים]].
 
– מאת ר' [[אברהם אליעזר סופר]] מ[[ירושלים]].
*העשרים וחמש; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[דוד קוג'ה]] הודפס ([[ירושלים]] [[ה'תשנ"ג]]).  
+
* העשרים וחמש: ספר *השמיני; ספר [[כף אחת (השני)]] – מאת [[הרב יהודה]], שם ספר הנמצא ביד ר' [[מענדיל לאנדעסבערג]] ב[[קרעמניץ]] "חסר שער", וכתב וזו לשונו "כך היה כתוב בשער"; '''כף אחת עשרה זהב מליאה''', הגהות נוגהות מאירות ומזהירות, שחיבר הרבני הר' '''יהודה''' ז"ל הוא הפיוט [[אלה אזכרה]] המורדף ממצבו גבול הדורות, ועתה הוקם על בפירוש ענייניו ופתרון מילותיו ובביאור סגנון מליצותיו, אמר המגיה; '''משה''' בן '''יעקב ישראל בידינגען''' מבאר המילות והפיוט הנ"ל וגם באיזה זמן היו עשרה הרוגי מלכות, עכ"ל.
*העשרים ושש; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[משה דיסקין]] מ[[ירושלים]].
+
*העשרים ושש; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[דוד קוג'ה]] הודפס ([[ירושלים]] [[ה'תשנ"ג]]).  
*העשרים ושבע; ספר [[נשיאת כפים]] – מאת ר' [[מאיר סנדר]] הספר עוסק ב[[ברכת כהנים]] ובהלכות נשיאת כפים ב[[שלחן ערוך]], הודפס בשנת [[ה'תש"ע]] – [[2010]].
+
*העשרים ושבע; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[משה דיסקין]] מ[[ירושלים]].
*העשרים ושמונה; ספר [[כפות המנעול]] – מאת ר' [[אברהם פרוסטיץ]] פירוש על [[פרקי אבות]], הודפס בשנת [[ה'תקע"ח]] ב[[וינה]] – [[וויען]] ה[[עיר הבירה]] ב[[אוסטריה]].
+
*העשרים ושמונה; ספר [[נשיאת כפים]] – מאת ר' [[מאיר סנדר]] הספר עוסק ב[[ברכת כהנים]] ובהלכות נשיאת כפים ב[[שלחן ערוך]], הודפס בשנת [[ה'תש"ע]] – [[2010]].
*ועלו כ"ח כפים, כנגד כ"ח פרקים שבכפות הידים, כף נקי ו'''ז"ך''' (עם הכולל), ומשנתו כף ונק"י.
+
*העשרים ותשע; ספר [[כפות המנעול]] – מאת ר' [[אברהם פרוסטיץ]] פירוש על [[פרקי אבות]], הודפס בשנת [[ה'תקע"ח]] ב[[וינה]] – [[וויען]] ה[[עיר הבירה]] ב[[אוסטריה]].
 +
* השלושים: ספר נשיאת כפים כהלכתה - כולל ההלכות והמנהגים ומקורותיהם וטעמיהם, בצירוף ליקוט מספרי השו״ת והראות מפוסקי זמנינו, מאת '''משה בן יששכר דוב גרוס''' (הוצאה מ' גרוס, 336 עמודים).
 +
*ועלו ל' כפים, כנגד כ"ח פרקים שבכפות הידים ועוד ב' כפות הידים, ומשנתו כף ונק"י.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

Revision as of 23:17, 15 August 2019

שער הספר (Book cover) אורח חיים הודפס על ידי מר משה סופר

ספר כף החיים הינו ספר הלכה על שולחן ערוך חלק אורח חיים במלואו וחלק יורה דעה במקצתו, מהות הספר ביאורים והשלמות על השולחן ערוך למרן רבי יוסף קארו מצפת. חיברו רבי יעקב חיים סופר (הראשון), שזכה ועלה לארץ ישראל לירושלים ושם התחיל את ביאורו הגדול על השולחן ערוך.

נכתב הכף החיים על השולחן ערוך חלק אורח חיים וחלק יורה דעה [עד סימן קיט], כאדם האוכל מן כף (כף החיים) שעל השולחן (שולחן ערוך) עם המפה (הגהות הרמ"א) ושותה על שולחנו מים מן הבאר (באר הגולה (רבקש)).

המחבר לא הספיק לסיים את הספר והגיע רק עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר מר משה סופר מירושלים שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק יורה דעה כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת מהרב עובדיה יוסף הראשון לציון ובאותו זמן הרב הראשי לפתח תקווה הנקראת אם המושבות[3], שהסכים לכך ושילם לו שכרו במיטב דמיטב.

הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך מבני עדות אשכנז ובני עדות ספרד, ועוד, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו.

הספר משמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה האשכנזית והספרדית.

הסכמות וברכות

חיבוריו קיבלו הסכמות וברכות מגדולי ירושלים וצפת בכתיבת יד ונדפסו בגוף הספר:

הדפסת הספר

  • לראשונה הודפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים עם רבבות פתיחת ראשי תיבות והבאת מראי מקומות על פי כתב יד המחבר שנמצא בגניזת בית כנסת בבא תמא בירושלים על ידי ניני המחבר, יצא לאור עולם בשעה טובה ומוצלחת מזל טוב וברכה ביום א' טבת ראש חודש טבת שנת ה'תשע"ה.
  • ספר כף החיים במתכנותו הישנה קיים במאגרים התורניים.

ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים

יהי שלום בחילו שלוה בארמנותיו. ספרו יביע אומר חלק א' הגיעני, ובעייני בו התענגתי מרוב חריפותו וגאונותו, יהי רצון שעוד יפוצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה..... וזאת להודיע למעלת כבוד תורתו כי כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו בספר קיצור שולחן ערוך של הגאון רבי שלמה גנצפריד זצ"ל, שהוא על פי הרמ"א ואחרוני רבני אשכנז, ולכן עלה בדעתי לחבר קיצור שולחן ערוך על פי מרן ורבותינו האחרונים הספרדים שאנחנו נגררים אחריהם, אבל לא היו לי כמה מספרי האחרונים.. "ואינה השם לידי ספר הקדוש כף החיים שחיבר הרב הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר זצ"ל", ואמרתי עת לעשות להשם, ובעזרת השם יתברך ליקטתי ממנו בקצרה כל חידושי דינים הנחוצים, וכאשר עיני מעלת כבוד תורתו תחזינה מישרים. וכשבאתי לארצנו הקדושה נודע לי כי מעלת כבוד תורתו יש לו כמה השגות והערות על הספר כף החיים הנ"ל, ועוד כמה חידושי דינים אחרים, ובכן אם יואיל מעלת כת"ר לשלוח אותם לי, בלי נדר אעלה אותם בשמו, ואעדנם עטרות, במהדורא בתרא. ולרום כת"ר החיים והשלום, אכי"ר. החותם בברכת התורה: רפאל ברוך טולידאנו ס"ט [מלפנים הרב הראשי וראב"ד במקנאס ואגפיה מרוקו].

  • הספר דומה במבנהו לספר משנה ברורה, אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי הפוסקים ראשונים ואחרונים.

הנצחתו

על שמו לכבודו ולכבוד תורתו עיריית ירושלים קראה בירושלים בשכונת נוה יעקב רחוב בשם רחוב כף החיים (ירושלים), וכן רחוב בעיר ביתר בשם רחוב כף החיים (ביתר).

חכמי הכף-כף נחתכף הקטורת-כף נקיכף אחת-כף הכהןכף הסיידים-כפי אהרןנקי כפים-כף החייםכף זכות, ועוד

ספרים שנקראו בשם כף כפים וכיוצא הבאים לאחר הספר כף נחת ונקראים חַכְמֵי הַכַּף הם:

– מאת ר' אברהם אליעזר סופר מירושלים.

קישורים חיצוניים

תבנית:אתר רשמי



  1. טולדו הייתה בירת ממלכת ספרד במשך 476 שנה, בין השנים 1085 ל-1561, אז עבר התואר למדריד. כיום טולדו היא עיר הבירה בפרובינציית טולדו אנדלוסיה והמחוז האוטונומי של קסטיליה-לה מנצ'ה שבמדינת ספרד
  2. פרט מעניין שכל הנזכרים כולל הרב כף החיים והרב עובדיה יוסף באו מעיר הבירה של מדינתם ושימשו בה כמחברים, מה שאומר שכמה יצדקו דברי חכמים, שעתידה ירושלים להיות אורו של עולם כדברי חכמים בתלמוד ובמדרש: "עֲשָׁ‏רָ‏ה קַ‏בִּים יוֹ‏פִי יָ‏רְדוּ‏ לְעוֹ‏לָ‏ם, תִּשְׁעָ‏ה - נָ‏טְלָ‏ה יְרוּ‏שָׁ‏לַ‏יִם, וְאֶ‏חָ‏ד - כֹּ‏ל הָ‏עוֹ‏לָ‏ם כֻּלוֹ." (מסכת קידושין מ"ט, ב'), "אין לך יופי כיופי של ירושלים" (שם כ"ח), "ירושלים אורו של עולם, שנאמר 'והלכו גוים לאורך', ומי הוא אורה של ירושלים, הקב"ה! דכתיב, 'והיה לך ה' לאור עולם'." (בראשית רבה נ"ט, ח')
  3. ושימש גם כראב"ד קהיר העיר הבירה של מצרים
  4. כפי סדר רבנותו בערים אלו
  5. ההסכמות כפי סדר הדפסתם בספרי הרב זצלה"ה
  6. וסימנך: לקץ שבעים נושעתי
  7. יליד ירושלים בשכונת רחובות היא שכונת הבוכרים