כהן גדול

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־19:39, 5 בפברואר 2009 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (הורדת סוגריים מתבנית:מקור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה

מצוות ודינים שמיוחדים לכהן הגדול בגדרי כהן גדול דנו ביומא עב: והוריות יא:.

לדוגמא, איסור נשיאת אלמנה, איסור להיטמא לקרוביו, איסור נשיאת שתי נשים.

מקור וטעם

מקורן מפרשיות שונות, ובעיקר הפרשה "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומילא את ידו ללבוש את הבגדים, את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום. ועל כל נפשות מת לא יבוא, לאביו ולאימו לא יטמא וגו'. והוא אשה בבתוליה יקח. אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח, כי אם בתולה מעמיו יקח אשה" ויקרא כא-י.

במהותו חקרו האם הוא גם כהן הדיוט (תוספת) או רק כהן גדול, ותלו זאת במחלוקת תנאים אור שמח כלי המקדש ה-יז וכן כתב במשך חכמה ויקרא כא-יד הראשון. וכן דן הצפנת פענח האם גרושה לכהן גדול הוא לאו אחד או שניים כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כהן גדול (אות ז).

דינים שונים

באיסור נשיאת שתי נשים לכהן גדול כתב הרוגאצ'ובר שהאיסור בתוצאה, שאסור שיהיו לו שתי נשים, ולא בפעולה שאסור לו לישא שתי נשים צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כהן גדול איסורו בשתי נשים.

כהן גדול אינו שייך למשמר מסוים. וחקר הרוגאצ'ובר האם אינו שייך לאף משמר, או שהוא נחשב מכל משמר ומשמר וכאילו עבד צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כהן גדול לעניין חילוק משמרות.

אלמנה

אסור לכהן גדול לישא אלמנה, שנאמר "אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח, כי אם בתולה מעמיו יקח אשה" ויקרא כא-יד.

במהות המצווה "כי אם בתולה מעמיו" חקר ר' שמואל האם הוא איסור עשה שלא לישא בעולה, או גם קיום עשה לישא בתולה שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד שכז.

בטעמו חקר ר' חיים מטעלז יבמות יג (עמוד נז) ד"ה והנה האם הוא משום שהיא אלמנה (והאיסור חל במיתת הבעל), או משום שנתקדשה לאיש אחר, שהתורה הקפידה שכהן גדול יקח אשה שלא היתה לאיש (והאיסור חל כשנתקדשה לבעלה הקודם).

בזמן האיסור חקר הגר"א וסרמן האם האיסור חל עליו כל רגע ורגע מפני שהוא עכשיו כהן גדול, או שהאיסור חל עליו פעם אחת ברגע שנעשה כהן גדול קובץ הערות א-ג.

ראה גם