ישיבת עתניאל

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־09:29, 12 ביולי 2012 מאת אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{בעבודה}} '''ישיבת בית ועד לתורה''' או בשמה הנפוץ יותר '''ישיבת עתניאל''' היא ישיבת הסדר השוכנת בישוב [[עת...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית


ישיבת בית ועד לתורה או בשמה הנפוץ יותר ישיבת עתניאל היא ישיבת הסדר השוכנת בישוב עתניאל שב[הר חברון]]. ראשי הישיבה הם הרב רא"ם הכהן והרב בנימין קלמנזון.

תולדות הישיבה

הישיבה הוקמה בשנת תשמ"ז ככולל ע"י קבוצת אברכים, ברובם בוגרי ישיבת הכותל. בראש הכולל עמדו הרב בני קלמנזון והרב עמי עולמי. בשנת תשנ"ב הפך הכולל לישיבת הסדר, ובשנת תשנ"ג הצטרף הרב רא"ם הכהן לראשות הישיבה.
בכ"ד בכסלו תשנ"ה נרצח הרב עמי עולמי ע"י מחבלים בכביש המוביל לחברון. אירוע זה הוביל לכך שכמות התלמידים בישיבה הלכה וגדלה, ובשנת תש"ס עברה הישיבה למבנה הקבע, בית מדרש גבה קומה ורחב ידים, המשקיף על כל גבעות האזור. בשבת שמות שנת תשס"ג חדרו שני מחבלים בליל שבת אל הישיבה, בשעת הארוחה, ורצחו ארבעה תלמידים ששימשו באותה עת כתורנים בחדר האוכל. בנס נמנע אסון גדול יותר. בשנת תשס"ה הוקמה ליד ישיבת ההסדר ישיבה תיכונית - 'ישיבת עתניאל לצעירים', בנשיאותם של ראשי הישיבה. כיום עומד בראשה הרב חברון שילה. ישיבת ההסדר עתניאל מונה כיום כ-360 תלמידים ואברכים, מתוכם כ-100 תלמידים הנמצאים בשירות פעיל בצה"ל.

אופי הישיבה

ישיבת עתניאל התאפיינה תמיד ברב-גוניות: באופי התלמידים, אופי הרמי"ם ובסגנון התורות הממלאות את אויר בית המדרש. הדבר מתבטא קודם כל בכך שלעתניאל שני ראשי ישיבה שונים באופיים - הרב בני קלמנזון והרב רא"ם הכהן.

מטבע הדברים, קשה להגדיר מוסד חי ורוחני במילים וכותרות, אך ניתן לומר כי הנושאים הבאים נמצאים בלבו ובדרכו של בית המדרש בעתניאל:

היחס אל הפרט - על כשרונותיו ושאיפותיו - אל מול החברה וצרכיה: מקומו של היחיד אל מול הכלל

לתורה אינספור פנים. כל אדם הוא אות בספר התורה, ועליו החובה לגלות אותה, לכתוב את האות הייחודית לו. תפקידה של הישיבה הוא לעזור לתלמיד ולתת לו את הכלים לשם כך. לימוד הנובע מהכרה כזו הוא לימוד דינאמי מכיוון שהוא מכיר בצרכים האישיים השונים של כל לומד. היכולת של כל אדם למצוא את אותה האות המיוחדת לו בתורה, ולהפוך הבנות סובייקטיביות לחלק אינטגרלי מחיי היומיום - מביאה לחיבור עמוק שלו אל הלימוד. ישנה בישיבה השתדלות גדולה שעבודת ה' הפרטית תהיה חלק מעבודת ה' הכללית. עבודת ה' הכללית - אל לה לפגוע בהתמודדות האינדיבידואלית של היחיד; ועל העבודה האינדיבידואלית של היחיד להיות חלק אינטגרלי מבניין נשמת האומה. מתוך הכרה ברורה זו חותרת ישיבת עתניאל ליצור בית ועד, בו אותיות התורה השונות כותבות יחד את ספר התורה. גישה זו מתפשטת לכל תחומי הלימוד בישיבה: החל מלימודי הגמרא בעיון, שם נעשה שימוש במגוון של שיטות לימוד תוך עידוד התלמיד לגלות את דרכו בסוגיה, ועד לימודי המחשבה, המתאפיינים בקשת רחבה של שיעורים - מחשבת חז"ל ורבי נחמן, איז'ביצא והרב סולובייצ'יק, תניא והרב קוק ועוד... בית המדרש הוא מקום בו מתרחשת אינטראקציה עדינה ומפרה בין כל אותם גוונים ושיטות, אינטראקציה שמתוכה בוקעת ועולה שירתה האדירה של התורה.

היחסים בין צינור ההשתלשלות לבין דבר ה' המתגלה בכל יום מחדש

"אי אפשר לבית מדרש בלא חידוש" אמר ר' יהושע (חגיגה ג' ע"א). לעומתו גורס ר' אליעזר בן הורקנוס כי כל האומר דבר שלא שמע מפי רבו "גורם לשכינה שתסתלק מישראל" (ברכות כ"ז ע"ב). כיצד שומרים על היחס העדין שבין יניקה מעולם התורה לדורותיו, ממשה רבינו ועד אחרוני הדור, ובין הדינאמיקה היוצרת בבית המדרש? המתח בין צינור ההשתלשלות ובין גילוי דבר ה' של היום, בין המחויבות למסורת לבין החידוש, הוא מיסודות בית המדרש. בין היתר נובעת מכאן התמודדות משמעותית עם היחסים בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה: הנסיון הוא לראות כיצד התורה שבע"פ לוקחת את המגמות הרוחניות הגנוזות בתורה ומפתחת אותן לכדי עולמות מורכבים מתוכם נובעות ההלכות המעשיות, כיצד כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה בסיני (ע"פ ויקרא רבה פרשה כ"ב). המשמעות בפועל היא: פתיחה בניתוח הסוגיות כבר מן המקורות הראשוניים שלהן, כלומר - פרשיות התורה, מדרשי ההלכה והמשנה. מתוך כך מגיעים אל הגמרא הבבלית והירושלמית, הראשונים והאחרונים. כל זאת תוך התעסקות בלתי מתפשרת בהלכה עד לפרטי פרטים, ותוך שימת לב למשמעויות הרוחניות וההלכתיות של הסוגיה לחייו של העם והאדם בעידן המודרני.

שימוש ב'כלים' השונים הזמינים כיום - ללימוד תורה

בבית הועד, כל דבר שיכול להועיל ללימוד, ואיננו סותר את קדושת התורה שבע"פ, מתקבל בברכה. השוואת כתבי-יד, כלי ניתוח ספרותיים, מנועי חיפוש ממוחשבים רבי-עוצמה, שיעורים בהיסטוריה יהודית וניתוח היסטורי והיסטוריוסופי - כל אלו הינם 'כלים' המסייעים בידינו לרדת לעומקה של תורה ולהכיל את 'אורותיה'.

חיבור בין מחשבת השכל לבינת הלב

במרוצת הדורות נבנו שתי דרכים מקבילות בעבודת ה': דרך השכל ודרך הרגש. זרמים מסוימים בחרו באחת משתי הדרכים, ונוצרה תפיסה לפיה השכל והרגש צוררים זה לזה. לפי תפיסה זו הדגשת השכל והתבונה מחייבת "יובש" רגשי, ורגישות מצמצמת את התבונה. אדם חושב הוא מעט מנוכר, ואדם רגשי איננו חושב. אמונתנו היא שגם אם יש הדגשים שונים - השכל והרגש מחייבים זה את זה, ויכולים לסייע זה לזה. האדם החושב מגלה חוויות חדשות ורגשות חדשים, חזקים ועמוקים, והאדם הרגיש תאב יותר ללמוד ולהתפתח בתורה. בבית מדרשנו עוסקים בשתי הדרכים כאחת מתוך חיבור והרמוניה, וזוכים בחיזוקים שמחזקים הלב והשכל זה את זה. בהתאם לכך, נעזרים תלמידי הישיבה בכלים שונים המסייעים בעבודה הפנימית והרוחנית: בישיבה מתקיימות סדנאות בדמיון מודרך, בכתיבה יוצרת, במודעות עצמית ובתקשורת בין אישית, המסייעות לכל אחד לפתח בתוכו את כלי עבודת ה' היחודיים לו.

מסגרות לימוד נוספות

את התשתית של ההתפתחות בלימוד התורה רואה הישיבה בתלמוד התורה בעיון המביא לידי מעשה. בנוסף ללימודי העיון קיימים בישיבה מספר מסלולי לימוד המיועדים בדרך כלל לשכבות הגיל הבוגרות יותר. מסגרות אלו בנויות בצורה כזו שניתן ללמוד בהן בתוכנית חלקית, דבר המאפשר גם לבוגרים שכבר אינם נמצאים בישיבה במתכונת מלאה להמשיך ולהיות שותפים בבית המדרש: כולל הלכה ולימודי סמיכה לרבנות - בו לומדים רבים מתלמידי השיעורים הגבוהים. לימוד ההלכה נעשה באופן עיוני, תוך חיבור לשורשי ההלכה בפסוקים ובמדרשים. תוכנית לימודי מחשבה בעיון - תוכנית מיוחדת לשיעורים הגבוהים הכוללת לימוד מקיף ומעמיק של תורת הסוד והחסידות, תוך עבודה אישית של התבוננות והפנמה של ההשלכות הקיומיות הנובעות מהדברים. לימודים לתעודת הוראה ולתואר ראשון - בישיבה קיים מסלול לימודים אקדמי בשיתוף עם מכללת הרצוג להכשרת מורים, המקנה ללומד תעודת הוראה במקצועות הקודש ותואר ראשון בחינוך.

לעזרת ה' בגיבורים

הישיבה רואה בשרות הצבאי חלק מעבודת ה' המוטלת על הכלל ועל כל פרט שבו. בהתאם להשקפה זו בחורי הישיבה משרתים בצבא במסלול ה"הסדר", והכשירים לכך עוברים הכשרת לוחם מלאה המאפשרת להם לבוא "לעזרת ה' בגיבורים" ביום פקודה. הרצון להשפיע ולהיות מעורב בחברה הישראלית מוביל את הישיבה לעודד שרות צבאי במחלקות מעורבות המורכבות מחיילי הסדר וחיילים במסלול רגיל. תלמידים רבים משרתים במסלול זה, ובכך שותפים למפגש מרתק וייחודי עם כל חלקי האוכלוסייה הישראלית. כמו כן מעודדת הישיבה את המתאימים לכך לצאת למסלול פיקודי במסגרת מסלול הפיקוד של ישיבות ההסדר.

שומרים על דרך האבות

בשל מיקומה האסטרטגי של עתניאל, מהווים הישיבה והישוב לאורך כל השנים נדבך מרכזי במאבק על שמירת הדרך בין חברון לבאר שבע. במאבק זה שילמה הישיבה מחיר דמים כבד ואיבדה רבים מטובי בניה, אולם אויבנו לא יכלו לנו. בעזרת ה' הישיבה היא מגדל של אור העומד איתן ומאיר את הדרך העולה מהנגב לעיר האבות, בואכה ירושלים עיר הקודש.