ישיבת עתניאל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
הישיבה הוקמה בשנת תשמ"ז כ[[כולל]] ע"י קבוצת אברכים, ברובם בוגרי [[ישיבת הכותל]]. בראש הכולל עמדו הרב בני קלמנזון ו[[הרב עמי עולמי]]. בשנת תשנ"ב הפך הכולל לישיבת הסדר, ובשנת תשנ"ג הצטרף הרב רא"ם הכהן לראשות הישיבה.{{ש}}
הישיבה הוקמה בשנת תשמ"ז כ[[כולל]] ע"י קבוצת אברכים, ברובם בוגרי [[ישיבת הכותל]]. בראש הכולל עמדו הרב בני קלמנזון ו[[הרב עמי עולמי]]. בשנת תשנ"ב הפך הכולל לישיבת הסדר, ובשנת תשנ"ג הצטרף הרב רא"ם הכהן לראשות הישיבה.{{ש}}
בכ"ד ב[[כסלו]] תשנ"ה נרצח הרב עמי עולמי ע"י מחבלים בכביש המוביל לחברון. אירוע זה הוביל לכך שכמות התלמידים בישיבה הלכה וגדלה, ובשנת תש"ס עברה הישיבה למבנה הקבע, בית מדרש גבה קומה ורחב ידים, המשקיף על כל גבעות האזור.
בכ"ד ב[[כסלו]] תשנ"ה נרצח הרב עמי עולמי ע"י מחבלים בכביש המוביל לחברון. אירוע זה הוביל לכך שכמות התלמידים בישיבה הלכה וגדלה, ובשנת תש"ס עברה הישיבה למבנה הקבע, בית מדרש גבה קומה ורחב ידים, המשקיף על כל גבעות האזור.
בשבת [[פרשת שמות]] תשס"ג,  חדרו שני מחבלים אל הישיבה במהלך סעודת ליל שבת, ורצחו ארבעה תלמידים ששימשו באותה עת תורנים בחדר האוכל, כאשר אחד מהם, נעם אפטר, מנע בחכמתו אסון גדול יותר בכך שנעל את דלת המטבח ולא אפשר למחבלים לחדור לאולם הגדול בו שהו התלמידים.  
בשבת [[פרשת שמות]] תשס"ג,  חדרו שני מחבלים אל הישיבה במהלך סעודת ליל שבת, ורצחו ארבעה תלמידים ששימשו באותה עת תורנים בחדר האוכל, כאשר אחד מהם, נעם אפטר, מנע בתושייתו אסון גדול יותר בכך שנעל את דלת המטבח ולא אפשר למחבלים לחדור לאולם הגדול בו שהו התלמידים. גם מנכ"ל הישיבה, הרב מיקי (מיכאל) מארק, נרצח בידי מחבלים בדרכו לירושלים בציר שישים, סמוך לישוב.


בשנת תשס"ה הוקמה ליד ישיבת ההסדר ישיבה תיכונית - 'ישיבת עתניאל לצעירים', בנשיאותם של ראשי הישיבה. כיום עומד בראשה הרב חברון שילה.
בשנת תשס"ה הוקמה ליד ישיבת ההסדר ישיבה תיכונית - 'ישיבת עתניאל לצעירים', בנשיאותם של ראשי הישיבה. כיום עומד בראשה הרב חברון שילה.
שורה 10: שורה 10:


==רבני הישיבה==  
==רבני הישיבה==  
מלבד רב רא"ם הכהן והרב קלמנזון, מלמדים בישיבה מגוון רחב של רבנים בעלי סגנונות שונים, ביניהם: [[הרב יעקב נגן]], הרב אמנון דוקוב, הרב שמואל אריאל, הרב ישי שכטר, הרב סיוון כהן, ר' תומר בוקובזה ועוד.
מלבד רב רא"ם הכהן והרב קלמנזון, מלמדים בישיבה מגוון רחב של רבנים בעלי סגנונות שונים, ביניהם: [[הרב יעקב נגן]], הרב אמנון דוקוב, הרב ישי שכטר, ר' תומר בוקובזה ועוד.


==אופי הישיבה==
==אופי הישיבה==
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
ישיבת עתניאל מתאפיינת ברבגוניות מרובה, שבאה לידי ביטוי בסגנון הר"מים וראשי הישיבה, בתורת הנלמדות, בשיטות הלימוד ועוד. כמו כן, הישיבה ידועה כפתוחה, ונותנת ביטוי לגישות שונות ומרובות.
ישיבת עתניאל מתאפיינת ברבגוניות מרובה, שבאה לידי ביטוי בסגנון הר"מים וראשי הישיבה, בחומר הלימוד, בשיטות הלימוד ועוד. כמו כן, הישיבה ידועה בפתיחותה, ונותנת ביטוי לגישות שונות ומגוונות. בשנת תשע"ח התעורר בישיבה ויכוח חריף, כאשר הרב שמואל אריאל (ר"מ ותיק, שלמד ולימד בישיבה כשלושים שנה) טען כנגד מאמר שהתפרסם בביטאון הישיבה וכן שיעורים מסוימים שמדובר בדברי כפירה. ראשי הישיבה [[הרב רא"ם הכהן]] ו[[הרב בני קלמנזון]] פירסמו כי מדובר ב"מחלוקת לשם שמיים" וכי הרב שמואל ימשיך ללמד בישיבה אם כי כבר לא ימשיך לשמש כר"מ בישיבה {{הערה|[https://www.srugim.co.il/247387-%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%9C-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99-%D7%A8%D7%9E-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A2%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%98%D7%A8 בגלל מאמר כפרני ר"מ בישיבת עתניאל התפטר], סרוגים}}. בסופו של דבר הרב שמואל אריאל עזב את הישיבה כליל.
   
   
לישיבה אופי [[החסידות|חסידי]]-מודרני.  
לישיבה אופי [[החסידות|חסידי]]-מודרני.


==קישורים חיצוניים==
* [http://www.otniel.org אתר הישיבה].
* [http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=browse&SearchCode=BRW_INJ&SearchRequest=1 כתב העת גלת] מתוך [[רמבי"ש]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות הסדר|עתניאל]]
[[קטגוריה:ישיבות הסדר|עתניאל]]

גרסה מ־23:17, 13 במרץ 2021

ישיבת בית ועד לתורה או בשמה הנפוץ יותר ישיבת עתניאל היא ישיבת הסדר השוכנת בישוב עתניאל שבהר חברון. ראשי הישיבה הם הרב רא"ם הכהן והרב בנימין קלמנזון.

תולדות הישיבה

הישיבה הוקמה בשנת תשמ"ז ככולל ע"י קבוצת אברכים, ברובם בוגרי ישיבת הכותל. בראש הכולל עמדו הרב בני קלמנזון והרב עמי עולמי. בשנת תשנ"ב הפך הכולל לישיבת הסדר, ובשנת תשנ"ג הצטרף הרב רא"ם הכהן לראשות הישיבה.
בכ"ד בכסלו תשנ"ה נרצח הרב עמי עולמי ע"י מחבלים בכביש המוביל לחברון. אירוע זה הוביל לכך שכמות התלמידים בישיבה הלכה וגדלה, ובשנת תש"ס עברה הישיבה למבנה הקבע, בית מדרש גבה קומה ורחב ידים, המשקיף על כל גבעות האזור. בשבת פרשת שמות תשס"ג, חדרו שני מחבלים אל הישיבה במהלך סעודת ליל שבת, ורצחו ארבעה תלמידים ששימשו באותה עת תורנים בחדר האוכל, כאשר אחד מהם, נעם אפטר, מנע בתושייתו אסון גדול יותר בכך שנעל את דלת המטבח ולא אפשר למחבלים לחדור לאולם הגדול בו שהו התלמידים. גם מנכ"ל הישיבה, הרב מיקי (מיכאל) מארק, נרצח בידי מחבלים בדרכו לירושלים בציר שישים, סמוך לישוב.

בשנת תשס"ה הוקמה ליד ישיבת ההסדר ישיבה תיכונית - 'ישיבת עתניאל לצעירים', בנשיאותם של ראשי הישיבה. כיום עומד בראשה הרב חברון שילה.

ישיבת ההסדר עתניאל מונה כיום כ-360 תלמידים ואברכים, מתוכם כ-100 תלמידים הנמצאים בשירות פעיל בצה"ל.

רבני הישיבה

מלבד רב רא"ם הכהן והרב קלמנזון, מלמדים בישיבה מגוון רחב של רבנים בעלי סגנונות שונים, ביניהם: הרב יעקב נגן, הרב אמנון דוקוב, הרב ישי שכטר, ר' תומר בוקובזה ועוד.

אופי הישיבה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ישיבת עתניאל מתאפיינת ברבגוניות מרובה, שבאה לידי ביטוי בסגנון הר"מים וראשי הישיבה, בחומר הלימוד, בשיטות הלימוד ועוד. כמו כן, הישיבה ידועה בפתיחותה, ונותנת ביטוי לגישות שונות ומגוונות. בשנת תשע"ח התעורר בישיבה ויכוח חריף, כאשר הרב שמואל אריאל (ר"מ ותיק, שלמד ולימד בישיבה כשלושים שנה) טען כנגד מאמר שהתפרסם בביטאון הישיבה וכן שיעורים מסוימים שמדובר בדברי כפירה. ראשי הישיבה הרב רא"ם הכהן והרב בני קלמנזון פירסמו כי מדובר ב"מחלוקת לשם שמיים" וכי הרב שמואל ימשיך ללמד בישיבה אם כי כבר לא ימשיך לשמש כר"מ בישיבה ‏[1]. בסופו של דבר הרב שמואל אריאל עזב את הישיבה כליל.

לישיבה אופי חסידי-מודרני.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים