ישיבת עתניאל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{בעבודה}} '''ישיבת בית ועד לתורה''' או בשמה הנפוץ יותר '''ישיבת עתניאל''' היא ישיבת הסדר השוכנת בישוב [[עת...)
 
אין תקציר עריכה
(16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''ישיבת בית ועד לתורה''' או בשמה הנפוץ יותר '''ישיבת עתניאל''' היא [[ישיבת הסדר]] השוכנת בישוב [[עתניאל]] שב[[הר חברון]]. ראשי הישיבה הם [[הרב רא"ם הכהן]] ו[[הרב בנימין קלמנזון]].   
'''ישיבת בית ועד לתורה''' או בשמה הנפוץ יותר '''ישיבת עתניאל''' היא [[ישיבת הסדר]] השוכנת בישוב [[עתניאל]] שב[הר חברון]]. ראשי הישיבה הם [[הרב רא"ם הכהן]] ו[[הרב בנימין קלמנזון]].   
==תולדות הישיבה==  
==תולדות הישיבה==  
הישיבה הוקמה בשנת תשמ"ז כ[[כולל]] ע"י קבוצת אברכים, ברובם בוגרי [[ישיבת הכותל]]. בראש הכולל עמדו הרב בני קלמנזון ו[[הרב עמי עולמי]]. בשנת תשנ"ב הפך הכולל לישיבת הסדר, ובשנת תשנ"ג הצטרף הרב רא"ם הכהן לראשות הישיבה.{{ש}}
הישיבה הוקמה בשנת תשמ"ז כ[[כולל]] ע"י קבוצת אברכים, ברובם בוגרי [[ישיבת הכותל]]. בראש הכולל עמדו הרב בני קלמנזון ו[[הרב עמי עולמי]]. בשנת תשנ"ב הפך הכולל לישיבת הסדר, ובשנת תשנ"ג הצטרף הרב רא"ם הכהן לראשות הישיבה.{{ש}}
בכ"ד ב[[כסלו]] תשנ"ה נרצח הרב עמי עולמי ע"י מחבלים בכביש המוביל לחברון. אירוע זה הוביל לכך שכמות התלמידים בישיבה הלכה וגדלה, ובשנת תש"ס עברה הישיבה למבנה הקבע, בית מדרש גבה קומה ורחב ידים, המשקיף על כל גבעות האזור.
בכ"ד ב[[כסלו]] תשנ"ה נרצח הרב עמי עולמי ע"י מחבלים בכביש המוביל לחברון. אירוע זה הוביל לכך שכמות התלמידים בישיבה הלכה וגדלה, ובשנת תש"ס עברה הישיבה למבנה הקבע, בית מדרש גבה קומה ורחב ידים, המשקיף על כל גבעות האזור.
בשבת שמות שנת תשס"ג חדרו שני מחבלים בליל שבת אל הישיבה, בשעת הארוחה, ורצחו ארבעה תלמידים ששימשו באותה עת כתורנים בחדר האוכל. בנס נמנע אסון גדול יותר.  
בשבת [[פרשת שמות]] תשס"גחדרו שני מחבלים אל הישיבה במהלך סעודת ליל שבת, ורצחו ארבעה תלמידים ששימשו באותה עת תורנים בחדר האוכל, כאשר אחד מהם, נעם אפטר, מנע בתושייתו אסון גדול יותר בכך שנעל את דלת המטבח ולא אפשר למחבלים לחדור לאולם הגדול בו שהו התלמידים. גם מנכ"ל הישיבה, הרב מיקי (מיכאל) מארק, נרצח בידי מחבלים בדרכו לירושלים בציר שישים, סמוך לישוב.
 
בשנת תשס"ה הוקמה ליד ישיבת ההסדר ישיבה תיכונית - 'ישיבת עתניאל לצעירים', בנשיאותם של ראשי הישיבה. כיום עומד בראשה הרב חברון שילה.
בשנת תשס"ה הוקמה ליד ישיבת ההסדר ישיבה תיכונית - 'ישיבת עתניאל לצעירים', בנשיאותם של ראשי הישיבה. כיום עומד בראשה הרב חברון שילה.
ישיבת ההסדר עתניאל מונה כיום כ-360 תלמידים ואברכים, מתוכם כ-100 תלמידים הנמצאים בשירות פעיל בצה"ל.
אופי הישיבה


ישיבת עתניאל התאפיינה תמיד ברב-גוניות: באופי התלמידים, אופי הרמי"ם ובסגנון התורות הממלאות את אויר בית המדרש. הדבר מתבטא קודם כל בכך שלעתניאל שני ראשי ישיבה שונים באופיים - הרב בני קלמנזון והרב רא"ם הכהן.
ישיבת ההסדר עתניאל מונה כיום כ-360 תלמידים ואברכים, מתוכם כ-100 תלמידים הנמצאים בשירות פעיל בצה"ל.
מטבע הדברים, קשה להגדיר מוסד חי ורוחני במילים וכותרות, אך ניתן לומר כי הנושאים הבאים נמצאים בלבו ובדרכו של בית המדרש בעתניאל:
היחס אל הפרט - על כשרונותיו ושאיפותיו - אל מול החברה וצרכיה: מקומו של היחיד אל מול הכלל


לתורה אינספור פנים. כל אדם הוא אות בספר התורה, ועליו החובה לגלות אותה, לכתוב את האות הייחודית לו. תפקידה של הישיבה הוא לעזור לתלמיד ולתת לו את הכלים לשם כך. לימוד הנובע מהכרה כזו הוא לימוד דינאמי מכיוון שהוא מכיר בצרכים האישיים השונים של כל לומד. היכולת של כל אדם למצוא את אותה האות המיוחדת לו בתורה, ולהפוך הבנות סובייקטיביות לחלק אינטגרלי מחיי היומיום - מביאה לחיבור עמוק שלו אל הלימוד. ישנה בישיבה השתדלות גדולה שעבודת ה' הפרטית תהיה חלק מעבודת ה' הכללית. עבודת ה' הכללית - אל לה לפגוע בהתמודדות האינדיבידואלית של היחיד; ועל העבודה האינדיבידואלית של היחיד להיות חלק אינטגרלי מבניין נשמת האומה. מתוך הכרה ברורה זו חותרת ישיבת עתניאל ליצור בית ועד, בו אותיות התורה השונות כותבות יחד את ספר התורה.
==רבני הישיבה==
גישה זו מתפשטת לכל תחומי הלימוד בישיבה: החל מלימודי הגמרא בעיון, שם נעשה שימוש במגוון של שיטות לימוד תוך עידוד התלמיד לגלות את דרכו בסוגיה, ועד לימודי המחשבה, המתאפיינים בקשת רחבה של שיעורים - מחשבת חז"ל ורבי נחמן, איז'ביצא והרב סולובייצ'יק, תניא והרב קוק ועוד... בית המדרש הוא מקום בו מתרחשת אינטראקציה עדינה ומפרה בין כל אותם גוונים ושיטות, אינטראקציה שמתוכה בוקעת ועולה שירתה האדירה של התורה.
מלבד רב רא"ם הכהן והרב קלמנזון, מלמדים בישיבה מגוון רחב של רבנים בעלי סגנונות שונים, ביניהם: [[הרב יעקב נגן]], הרב אמנון דוקוב, הרב ישי שכטר, ר' תומר בוקובזה ועוד.
היחסים בין צינור ההשתלשלות לבין דבר ה' המתגלה בכל יום מחדש
 
"אי אפשר לבית מדרש בלא חידוש" אמר ר' יהושע  (חגיגה ג' ע"א). לעומתו גורס ר' אליעזר בן הורקנוס כי כל האומר דבר שלא שמע מפי רבו "גורם לשכינה שתסתלק מישראל" (ברכות כ"ז ע"ב). כיצד שומרים על היחס העדין שבין יניקה מעולם התורה לדורותיו, ממשה רבינו ועד אחרוני הדור, ובין הדינאמיקה היוצרת בבית המדרש?
המתח בין צינור ההשתלשלות ובין גילוי דבר ה' של היום, בין המחויבות למסורת לבין החידוש, הוא מיסודות בית המדרש. בין היתר נובעת מכאן התמודדות משמעותית עם היחסים בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה: הנסיון הוא לראות כיצד התורה שבע"פ לוקחת את המגמות הרוחניות הגנוזות בתורה ומפתחת אותן לכדי עולמות מורכבים מתוכם נובעות ההלכות המעשיות, כיצד כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה בסיני (ע"פ ויקרא רבה פרשה כ"ב). המשמעות בפועל היא: פתיחה בניתוח הסוגיות כבר מן המקורות הראשוניים שלהן, כלומר - פרשיות התורה, מדרשי ההלכה והמשנה. מתוך כך מגיעים אל הגמרא הבבלית והירושלמית, הראשונים והאחרונים. כל זאת תוך התעסקות בלתי מתפשרת בהלכה עד לפרטי פרטים, ותוך שימת לב למשמעויות הרוחניות וההלכתיות של הסוגיה לחייו של העם והאדם בעידן המודרני.
שימוש ב'כלים' השונים הזמינים כיום - ללימוד תורה
 
בבית הועד, כל דבר שיכול להועיל ללימוד, ואיננו סותר את קדושת התורה שבע"פ, מתקבל בברכה. השוואת כתבי-יד, כלי ניתוח ספרותיים, מנועי חיפוש ממוחשבים רבי-עוצמה, שיעורים בהיסטוריה יהודית וניתוח היסטורי והיסטוריוסופי - כל אלו הינם 'כלים' המסייעים בידינו לרדת לעומקה של תורה ולהכיל את 'אורותיה'.
חיבור בין מחשבת השכל לבינת הלב
 
במרוצת הדורות נבנו שתי דרכים מקבילות בעבודת ה': דרך השכל ודרך הרגש. זרמים מסוימים בחרו באחת משתי הדרכים, ונוצרה תפיסה לפיה השכל והרגש צוררים זה לזה. לפי תפיסה זו הדגשת השכל והתבונה מחייבת "יובש" רגשי, ורגישות מצמצמת את התבונה. אדם חושב הוא מעט מנוכר, ואדם רגשי איננו חושב. אמונתנו היא שגם אם יש הדגשים שונים - השכל והרגש מחייבים זה את זה, ויכולים לסייע זה לזה. האדם החושב מגלה חוויות חדשות ורגשות חדשים, חזקים ועמוקים, והאדם הרגיש תאב יותר ללמוד ולהתפתח בתורה. בבית מדרשנו עוסקים בשתי הדרכים כאחת מתוך חיבור והרמוניה, וזוכים בחיזוקים שמחזקים הלב והשכל זה את זה.
בהתאם לכך, נעזרים תלמידי הישיבה בכלים שונים המסייעים בעבודה הפנימית והרוחנית: בישיבה מתקיימות סדנאות בדמיון מודרך, בכתיבה יוצרת, במודעות עצמית ובתקשורת בין אישית, המסייעות לכל אחד לפתח בתוכו את כלי עבודת ה' היחודיים לו.
מסגרות לימוד נוספות
 
את התשתית של ההתפתחות בלימוד התורה רואה הישיבה בתלמוד התורה בעיון המביא לידי מעשה. בנוסף ללימודי העיון קיימים בישיבה מספר מסלולי לימוד המיועדים בדרך כלל לשכבות הגיל הבוגרות יותר. מסגרות אלו בנויות בצורה כזו שניתן ללמוד בהן בתוכנית חלקית, דבר המאפשר גם לבוגרים שכבר אינם נמצאים בישיבה במתכונת מלאה להמשיך ולהיות שותפים בבית המדרש:
כולל הלכה ולימודי סמיכה לרבנות - בו לומדים רבים מתלמידי השיעורים הגבוהים. לימוד ההלכה נעשה באופן עיוני, תוך חיבור לשורשי ההלכה בפסוקים ובמדרשים.
תוכנית לימודי מחשבה בעיון - תוכנית מיוחדת לשיעורים הגבוהים הכוללת לימוד מקיף ומעמיק של תורת הסוד והחסידות, תוך עבודה אישית של התבוננות והפנמה של ההשלכות הקיומיות הנובעות מהדברים.
לימודים לתעודת הוראה ולתואר ראשון - בישיבה קיים מסלול לימודים אקדמי בשיתוף עם מכללת הרצוג להכשרת מורים, המקנה ללומד תעודת הוראה במקצועות הקודש ותואר ראשון בחינוך.
לעזרת ה' בגיבורים


הישיבה רואה בשרות הצבאי חלק מעבודת ה' המוטלת על הכלל ועל כל פרט שבו. בהתאם להשקפה זו בחורי הישיבה משרתים בצבא במסלול ה"הסדר", והכשירים לכך עוברים הכשרת לוחם מלאה המאפשרת להם לבוא "לעזרת ה' בגיבורים" ביום פקודה.
==אופי הישיבה==
הרצון להשפיע ולהיות מעורב בחברה הישראלית מוביל את הישיבה לעודד שרות צבאי במחלקות מעורבות המורכבות מחיילי הסדר וחיילים במסלול רגיל. תלמידים רבים משרתים במסלול זה, ובכך שותפים למפגש מרתק וייחודי עם כל חלקי האוכלוסייה הישראלית.
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
כמו כן מעודדת הישיבה את המתאימים לכך לצאת למסלול פיקודי במסגרת מסלול הפיקוד של ישיבות ההסדר.
ישיבת עתניאל מתאפיינת ברבגוניות מרובה, שבאה לידי ביטוי בסגנון הר"מים וראשי הישיבה, בחומר הלימוד, בשיטות הלימוד ועוד. כמו כן, הישיבה ידועה בפתיחותה, ונותנת ביטוי לגישות שונות ומגוונות. בשנת תשע"ח התעורר בישיבה ויכוח חריף, כאשר הרב שמואל אריאל (ר"מ ותיק, שלמד ולימד בישיבה כשלושים שנה) טען כנגד מאמר שהתפרסם בביטאון הישיבה וכן שיעורים מסוימים שמדובר בדברי כפירה. ראשי הישיבה [[הרב רא"ם הכהן]] ו[[הרב בני קלמנזון]] פירסמו כי מדובר ב"מחלוקת לשם שמיים" וכי הרב שמואל ימשיך ללמד בישיבה אם כי כבר לא ימשיך לשמש כר"מ בישיבה {{הערה|[https://www.srugim.co.il/247387-%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%9C-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99-%D7%A8%D7%9E-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A2%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%98%D7%A8 בגלל מאמר כפרני ר"מ בישיבת עתניאל התפטר], סרוגים}}. בסופו של דבר הרב שמואל אריאל עזב את הישיבה כליל.
   
   
שומרים על דרך האבות
לישיבה אופי [[החסידות|חסידי]]-מודרני.


בשל מיקומה האסטרטגי של עתניאל, מהווים הישיבה והישוב לאורך כל השנים נדבך מרכזי במאבק על שמירת הדרך בין חברון לבאר שבע. במאבק זה שילמה הישיבה מחיר דמים כבד ואיבדה רבים מטובי בניה, אולם אויבנו לא יכלו לנו. בעזרת ה' הישיבה היא מגדל של אור העומד איתן ומאיר את הדרך העולה מהנגב לעיר האבות, בואכה ירושלים עיר הקודש.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.otniel.org אתר הישיבה].
* [http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=browse&SearchCode=BRW_INJ&SearchRequest=1 כתב העת גלת] מתוך [[רמבי"ש]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות הסדר|עתניאל]]

גרסה מ־00:17, 14 במרץ 2021

ישיבת בית ועד לתורה או בשמה הנפוץ יותר ישיבת עתניאל היא ישיבת הסדר השוכנת בישוב עתניאל שבהר חברון. ראשי הישיבה הם הרב רא"ם הכהן והרב בנימין קלמנזון.

תולדות הישיבה

הישיבה הוקמה בשנת תשמ"ז ככולל ע"י קבוצת אברכים, ברובם בוגרי ישיבת הכותל. בראש הכולל עמדו הרב בני קלמנזון והרב עמי עולמי. בשנת תשנ"ב הפך הכולל לישיבת הסדר, ובשנת תשנ"ג הצטרף הרב רא"ם הכהן לראשות הישיבה.
בכ"ד בכסלו תשנ"ה נרצח הרב עמי עולמי ע"י מחבלים בכביש המוביל לחברון. אירוע זה הוביל לכך שכמות התלמידים בישיבה הלכה וגדלה, ובשנת תש"ס עברה הישיבה למבנה הקבע, בית מדרש גבה קומה ורחב ידים, המשקיף על כל גבעות האזור. בשבת פרשת שמות תשס"ג, חדרו שני מחבלים אל הישיבה במהלך סעודת ליל שבת, ורצחו ארבעה תלמידים ששימשו באותה עת תורנים בחדר האוכל, כאשר אחד מהם, נעם אפטר, מנע בתושייתו אסון גדול יותר בכך שנעל את דלת המטבח ולא אפשר למחבלים לחדור לאולם הגדול בו שהו התלמידים. גם מנכ"ל הישיבה, הרב מיקי (מיכאל) מארק, נרצח בידי מחבלים בדרכו לירושלים בציר שישים, סמוך לישוב.

בשנת תשס"ה הוקמה ליד ישיבת ההסדר ישיבה תיכונית - 'ישיבת עתניאל לצעירים', בנשיאותם של ראשי הישיבה. כיום עומד בראשה הרב חברון שילה.

ישיבת ההסדר עתניאל מונה כיום כ-360 תלמידים ואברכים, מתוכם כ-100 תלמידים הנמצאים בשירות פעיל בצה"ל.

רבני הישיבה

מלבד רב רא"ם הכהן והרב קלמנזון, מלמדים בישיבה מגוון רחב של רבנים בעלי סגנונות שונים, ביניהם: הרב יעקב נגן, הרב אמנון דוקוב, הרב ישי שכטר, ר' תומר בוקובזה ועוד.

אופי הישיבה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ישיבת עתניאל מתאפיינת ברבגוניות מרובה, שבאה לידי ביטוי בסגנון הר"מים וראשי הישיבה, בחומר הלימוד, בשיטות הלימוד ועוד. כמו כן, הישיבה ידועה בפתיחותה, ונותנת ביטוי לגישות שונות ומגוונות. בשנת תשע"ח התעורר בישיבה ויכוח חריף, כאשר הרב שמואל אריאל (ר"מ ותיק, שלמד ולימד בישיבה כשלושים שנה) טען כנגד מאמר שהתפרסם בביטאון הישיבה וכן שיעורים מסוימים שמדובר בדברי כפירה. ראשי הישיבה הרב רא"ם הכהן והרב בני קלמנזון פירסמו כי מדובר ב"מחלוקת לשם שמיים" וכי הרב שמואל ימשיך ללמד בישיבה אם כי כבר לא ימשיך לשמש כר"מ בישיבה ‏[1]. בסופו של דבר הרב שמואל אריאל עזב את הישיבה כליל.

לישיבה אופי חסידי-מודרני.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים