ישיבת סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (טיפול בתבנית מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| (33 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
= | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
מצוות [[ישיבה בסוכה]] היא [[מצוות עשה]] מ[[דאורייתא]] לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי [[חג הסוכות]] כשם שהוא דר בביתו שנאמר {{ציטוטון| בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים}}. חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה. | |||
== | == המקור בתורה == | ||
ב[[תורה]] נאמר כי {{ציטוטון|בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם|ויקרא כג, לט-מג}}. | |||
== | ==תשבו כעין תדורו== | ||
חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. ה[[רמב"ם]] הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: {{ציטוטון|שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה}}. | |||
==ענני כבוד או סוכות ממש== | |||
מיוחדת מצות סוכה, שטעמה נאמר בפירוש בפסוק: {{ציטוטון|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם|ויקרא כג, מג}}. | |||
ב[[תלמוד]] {{מקור|בבלי:סוכה יא ב$סוכה יא:|כן}} נחלקו התנאים בביאור הפסוק{{הערה|הדברים הובאו ב[[ילקוט שמעוני]] במקום {{מקור|ילקוט שמעוני תורה אמור תרנה$רמז תרמנה|כן}}.}}, [[רבי אליעזר]] פירש שאותם "סוכות" היינו [[ענני הכבוד]]{{הערה|וכן כתב ב[[תרגום יונתן]] {{מקור|תרגום יונתן ויקרא כג, מג$במקום|כן}} וב{{מקור|רש"י ויקרא כג, מג$רש"י}}, {{מקור|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} {{מקור|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם}}.}} (שהרי "סוכות" היינו מלשון סככה, הגנה), ואילו [[רבי עקיבא]] פירש שהכוונה לסוכות ממש{{הערה|וכן פירשו הראב"ע והרשב"ם שם.}}, שכאשר עם ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה היו מתגוררים בסוכות<ref>מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון {{מקור|בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68}} מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).</ref>. | |||
וה[[נצי"ב]] בספרו "[[העמק דבר]]" {{מקור|במדבר י, לד|כן}} כתב לבאר, שבאמת "[[אלו ואלו דברי אלקים חיים]]", שכאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם בדרך. | |||
==טעם המצווה == | |||
לשיטת רבי עקיבא שהסוכות נעשו לזכר הסוכות שבני ישראל בנו והתגוררו בהם בעת הליכתם במדבר, יש להבין מדוע התורה מצוה עלינו לזכור זאת? מה החשיבות והערך המיוחד שיש בדבר? | |||
יש בזה כמה הסברים: | |||
* בזמן האסיף, בו האדם שמח, רואה נחת וברכה מיבולו ורווה עושר, עליו לזכור שלא מעולם הוא ב[[ארץ ישראל|ארץ]], אלא שהוא - או אבותיו - היו נודדים במדבר והתגוררו בסוכות, ומתוך כך יודה האדם לאדון העולם, שנתן לו ולכל ישראל נחלה ובתים מלאים כל טוב {{מקור|רשב"ם ויקרא כג, מג$רשב"ם שם|כן}}. | |||
* הישיבה בסוכה מזכירה את יציאת מצרים{{דרושה הבהרה}} {{מקור|תורה תמימה שם הערה קעד; ועיין היטב בראב"ע שם; ועוד|כן}}. | |||
* הסוכה מעוררת "שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו{{הערה|עפ"י {{מקור|תהלים קז, ד}}.}} ארבעים שנה, וה' היה עמהם [והכין להם כל צרכם{{הערה|זו תוספת מלשון רבנו בחיי, שאר הציטוט מהרמב"ן.}}] לא חסרו דבר" {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} {{מקור|ו}}{{מקור|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם}}{{מקור|)}}. | |||
* "כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצות הסכות גודל מעלתן של ישראל במדבר, שהיו הולכים עם כובד האנשים והנשים והטף, במקום ההוא אשר אין בטבע האדם לחיות בו" {{מקור|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם|כן}}. | |||
===השלכה הלכתית בטעם מצות סוכה=== | |||
' | כתב ה[[ב"ח]]<ref>או"ח ריש סי' תרכה.</ref> לדייק מדברי ה[[טור]]<ref>שם.</ref>, שלעניין מצות סוכה, בעת קיום המצוה לא מספיק לכוון (כלומר "לחשוב") שעושה מצות ה' כמו בכל המצוות (ש"[[מצוות צריכות כוונה"]]), אלא צריך לכווין שעושה כן '''גם''' כדי לזכור את ענני הכבוד. | ||
==יסודות וחקירות== | |||
''' | '''בשבעת הימים''' חקרו האם הם [[מצווה]] אחת, או שבע מצוות נפרדות {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג|כן}}. | ||
ישנה דעה יחידה ([[הרב זיסקינד]] ב[[יסוד ושורש העבודה]]) שבכל רגע בו אדם נמצא מחוץ לסוכה בלא צורך, כגון אם הלך לקחת דבר מביתו ונשאר שם יותר זמן מן הנצרך, שהוא מבטל [[מצות עשה]] של "בסוכות תשבו שבעת ימים". דעה זו נדחתה על ידי ה[[אחרונים]]{{דרוש מקור}}. | |||
''' | '''במצוות אכילה בסוכה''' נחלקו ה[[פוסקים]] האם היא מצווה קיומית, שאם רוצה לאכול - יאכל בסוכה, או מצווה חיובית, שחייב לאכול בסוכה<ref>את הגדרותיהם של מצווה קיומית ומצווה חיובית ביארנו בערך [[מצוות קיומיות#הגדרה]].</ref> {{מקור|אתוון דאורייתא יא ד"ה באו"ח, מנחת חינוך שכה-ט [י] ד"ה ואם: בלילה הראשון חיובית ובשאר קיומית, שו"ע או"ח תעה-ז ומשנה ברורה מה|כן}}.'''שינה בסוכה''' - ביאר ה[[רוגאצ'ובר]] שאסור לישון מחוץ לסוכה, ולא שצריך לישון בסוכה {{מקור|מפענח צפונות ו-לב|כן}}.'''בשיעור אכילת הפת בלילה הראשון''' נחלקו ה[[ראשונים]], ל[[רמב"ם]] {{מקור|סוכה ו-ג|כן}} ול[[טור]] {{מקור|או"ח תרלט|כן}} שיעורה בכזית, ולר"ן {{מקור|סוכה יב: בדפי הרי"ף|כן}} יותר מ[[כביצה]]. | ||
''' | '''באכילת הפת בלילה הראשון''' הסתפק ה[[מנחת חינוך]] {{מקור|שכה-יא [יג] ד"ה ואם|כן}} האם לומדים [[מחג המצות]] וצריך שהפת תהיה שלו. | ||
''' | '''משמשי חולה פטורים מן הסוכה'''. וחקרו האם הוא מטעם <nowiki>"תשבו כעין תדורו",</nowiki> או מטעם [[עוסק במצווה פטור מן המצווה]] {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב מו-א. ובמשנת יעבץ או"ח סה-ד חקר האם הוא מטעם עוסק במצווה, או מטעם מצטער פטור מן הסוכה|כן}}.'''סוכה שירדו בה גשמים פטור'''. וחקרו האם הוא משום <nowiki>"תשבו כעין תדורו"</nowiki> (פטור ב[[גברא]]), או שאינה נחשבת סוכה (חיסרון ב[[חפצא]]) {{מקור|משנת יעבץ או"ח סד ד"ה הרי מבואר|כן}}. | ||
'''המצטער פטור מן הסוכה'''. ישנה דעה שצער בסוכה היא פסול ב[[חפצא]] של הסוכה ויש לכך [[נפקא מינה|נפק"מ]] להלכה לעניין האם הישן בסוכה כזו מעל או לא. | |||
''' | |||
== הסוכה == | |||
== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[סוכה]]}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[ברכת לישב בסוכה]] | |||
* [[סוכה]] | |||
* [[ארבעת המינים]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/2755 הלכות ישיבה בסוכה] [[הרב מרדכי אליהו]] | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/556 הלכות ישיבה בסוכה] [[הרב אליעזר מלמד]] | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/101580 מתי מברכים לישב בסוכה] הרב שמואל אריאל | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| שורה 58: | שורה 61: | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:סוכות]] | [[קטגוריה:סוכות]] | ||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | |||
גרסה מ־10:19, 4 באוקטובר 2020
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
מצוות ישיבה בסוכה היא מצוות עשה מדאורייתא לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי חג הסוכות כשם שהוא דר בביתו שנאמר " בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה.
המקור בתורה
בתורה נאמר כי "בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג, לט-מג).
תשבו כעין תדורו
חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. הרמב"ם הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: "שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה".
ענני כבוד או סוכות ממש
מיוחדת מצות סוכה, שטעמה נאמר בפירוש בפסוק: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג, מג).
בתלמוד (סוכה יא:) נחלקו התנאים בביאור הפסוק[1], רבי אליעזר פירש שאותם "סוכות" היינו ענני הכבוד[2] (שהרי "סוכות" היינו מלשון סככה, הגנה), ואילו רבי עקיבא פירש שהכוונה לסוכות ממש[3], שכאשר עם ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה היו מתגוררים בסוכות[4].
והנצי"ב בספרו "העמק דבר" (במדבר י, לד) כתב לבאר, שבאמת "אלו ואלו דברי אלקים חיים", שכאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם בדרך.
טעם המצווה
לשיטת רבי עקיבא שהסוכות נעשו לזכר הסוכות שבני ישראל בנו והתגוררו בהם בעת הליכתם במדבר, יש להבין מדוע התורה מצוה עלינו לזכור זאת? מה החשיבות והערך המיוחד שיש בדבר?
יש בזה כמה הסברים:
- בזמן האסיף, בו האדם שמח, רואה נחת וברכה מיבולו ורווה עושר, עליו לזכור שלא מעולם הוא בארץ, אלא שהוא - או אבותיו - היו נודדים במדבר והתגוררו בסוכות, ומתוך כך יודה האדם לאדון העולם, שנתן לו ולכל ישראל נחלה ובתים מלאים כל טוב (רשב"ם שם).
- הישיבה בסוכה מזכירה את יציאת מצרים[דרושה הבהרה] (תורה תמימה שם הערה קעד; ועיין היטב בראב"ע שם; ועוד).
- הסוכה מעוררת "שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו[5] ארבעים שנה, וה' היה עמהם [והכין להם כל צרכם[6]] לא חסרו דבר" (רמב"ן ורבנו בחיי שם).
- "כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצות הסכות גודל מעלתן של ישראל במדבר, שהיו הולכים עם כובד האנשים והנשים והטף, במקום ההוא אשר אין בטבע האדם לחיות בו" (רבנו בחיי שם).
השלכה הלכתית בטעם מצות סוכה
כתב הב"ח[7] לדייק מדברי הטור[8], שלעניין מצות סוכה, בעת קיום המצוה לא מספיק לכוון (כלומר "לחשוב") שעושה מצות ה' כמו בכל המצוות (ש"מצוות צריכות כוונה"), אלא צריך לכווין שעושה כן גם כדי לזכור את ענני הכבוד.
יסודות וחקירות
בשבעת הימים חקרו האם הם מצווה אחת, או שבע מצוות נפרדות (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג).
ישנה דעה יחידה (הרב זיסקינד ביסוד ושורש העבודה) שבכל רגע בו אדם נמצא מחוץ לסוכה בלא צורך, כגון אם הלך לקחת דבר מביתו ונשאר שם יותר זמן מן הנצרך, שהוא מבטל מצות עשה של "בסוכות תשבו שבעת ימים". דעה זו נדחתה על ידי האחרונים(דרוש מקור).
במצוות אכילה בסוכה נחלקו הפוסקים האם היא מצווה קיומית, שאם רוצה לאכול - יאכל בסוכה, או מצווה חיובית, שחייב לאכול בסוכה[9] (אתוון דאורייתא יא ד"ה באו"ח, מנחת חינוך שכה-ט [י] ד"ה ואם: בלילה הראשון חיובית ובשאר קיומית, שו"ע או"ח תעה-ז ומשנה ברורה מה).שינה בסוכה - ביאר הרוגאצ'ובר שאסור לישון מחוץ לסוכה, ולא שצריך לישון בסוכה (מפענח צפונות ו-לב).בשיעור אכילת הפת בלילה הראשון נחלקו הראשונים, לרמב"ם (סוכה ו-ג) ולטור (או"ח תרלט) שיעורה בכזית, ולר"ן (סוכה יב: בדפי הרי"ף) יותר מכביצה.
באכילת הפת בלילה הראשון הסתפק המנחת חינוך (שכה-יא [יג] ד"ה ואם) האם לומדים מחג המצות וצריך שהפת תהיה שלו.
משמשי חולה פטורים מן הסוכה. וחקרו האם הוא מטעם "תשבו כעין תדורו", או מטעם עוסק במצווה פטור מן המצווה (קובץ שיעורים ח"ב מו-א. ובמשנת יעבץ או"ח סה-ד חקר האם הוא מטעם עוסק במצווה, או מטעם מצטער פטור מן הסוכה).סוכה שירדו בה גשמים פטור. וחקרו האם הוא משום "תשבו כעין תדורו" (פטור בגברא), או שאינה נחשבת סוכה (חיסרון בחפצא) (משנת יעבץ או"ח סד ד"ה הרי מבואר).
המצטער פטור מן הסוכה. ישנה דעה שצער בסוכה היא פסול בחפצא של הסוכה ויש לכך נפק"מ להלכה לעניין האם הישן בסוכה כזו מעל או לא.
הסוכה
- ערך מורחב - סוכה
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- הלכות ישיבה בסוכה הרב מרדכי אליהו
- הלכות ישיבה בסוכה הרב אליעזר מלמד
- מתי מברכים לישב בסוכה הרב שמואל אריאל
הערות שוליים
- ↑ הדברים הובאו בילקוט שמעוני במקום (רמז תרמנה).
- ↑ וכן כתב בתרגום יונתן (במקום) וברש"י, רמב"ן רבנו בחיי שם.
- ↑ וכן פירשו הראב"ע והרשב"ם שם.
- ↑ מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68 מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך מסעות).
- ↑ עפ"י תהלים קז, ד.
- ↑ זו תוספת מלשון רבנו בחיי, שאר הציטוט מהרמב"ן.
- ↑ או"ח ריש סי' תרכה.
- ↑ שם.
- ↑ את הגדרותיהם של מצווה קיומית ומצווה חיובית ביארנו בערך מצוות קיומיות#הגדרה.