ישיבת בית אברהם (סלונים)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מן הויקיפדיה העברית; ישיבת בית אברהם היא ישיבה השייכת לחסידות סלונים, ומרכזה בשכונת מאה שערים בירושלים. ראש הישיבה הנוכחי הוא הרב משה ברזובסקי.

ישיבת בית אברהם (בוגרי חברון)

בית המדרש 'בית אברהם' בני ברק. 'בית גדול' כדרשת חז"ל: שמגדלים בו תורה ותפילה. אוירת הוד קדומים של 'סלבודקה' מילאה את חללו, ובהרגשות של התרוממות ו'גדלות' היו נדבקים הבאים בינות לשטחו הקטן.

כל התפילות היו במתון רב ובכובד ראש. משקל מיוחד ניתן כמובן ללימוד המוסר, שיחות קבועות היו נשמעות, ובחודש אלול היה זמן קבוע לפני מעריב של מוצאי שבת המיוחד ללימוד מוסר כתבניתו בנגון התעוררות ובשפתים דולקות. הגה"צ ר' בנימין זילבר זצ"ל היה בא במיוחד לקביעות זו. לפני קריאת התורה היה שיעור קבוע ללימוד הלכה בעיון ברמב"ם, אותו היו מרצים מחשובי המתפללים.

מייסד המקום היה הגה"צ ר' אברהם פינחס גרודזינסקי זצ"ל, בן אחיו ותלמידו המובהק של הגה"ק ר' אברהם גרודזינסקי הי"ד מסלבודקה דליטא, מנהל רוחני בישיבת בית הלל בב"ב, שקראו על שמו.

ובין מתפלליו במשך השנים נמנו. הגאון ר' יצחק קוליץ זצ"ל, אב"ד ת"א, ולימים רבה של ירושלים, הגאון ר' ישעיה גולדשמיט זצ"ל, אב"ד ת"א, הגאון ר' אריה פריז זצ"ל, אב"ד ת"א, הגה"צ ר' מנדל שיינין זצ"ל, מנהל רוחני דנחלת דוד בפ"ת, הגה"צ ר' יצחק מאיר שפירא זצ"ל, מגדולי בעלי המוסר שכיהן ג"כ אחריו בנחלת דוד ‏[1], הגה"צ ר' יחזקאל טויב זצ"ל, הגאון ר' יעקב אריאלי זצ"ל, בעל באר יעקב, הגאון ר' משה פינס זצ"ל.

אגודת ישיבת בית אברהם (על שם החזון איש)

הינו כולל וישיבה להחזקת תורה הקיים בבני ברק לזכרו של החזון אי"ש.

בית הכנסת ובית המדרש בית אברהם (פתח תקוה)

בפתח תקוה קיים בית הכנסת בית אברהם ברחוב נחלת צבי 20.

מתוך הויקיפדיה העברית;

בית הכנסת

ישיבת בית אברהם בראשות הרב מרדכי דובנר היא ישיבה וכולל הנמצאת בירושלים הוקמה בשנת 1877 בשכונת משכנות ישראל שהוקמה בשנת 1875 בצומת הרחוב בירב על שם המהר"י בירב. מתחילה הוקמה הישיבה למטרת בית הכנסת ששמו היה אמור להיות "משכני עליון" על שם שכונת משכנות.

ישיבת בית אברהם

בשלהי שנת 1877 פסקה בניית בית הכנסת בגלל בעיות כלכליות אמנם תורם בשם אברהם זוסמן מלונדון הציל את המצב בתרומתו 100 ליש"ט, ושם בית הכנסת השתנה לשם "בית אברהם", על שם הנדיב.

חנוכתו היתה ביום א' ג' בחול המועד פסח, י"ח בניסן תרל"ז (1877), ומספר העיתון "יהודה וירושלים":

"; "עוד מהבוקר נהרו המונים המונים מיושבי ירושלים אל המקום הנפלא הזה…. ובשעה ז' בצהרים (לפי שעון ארץ ישראל, שזה בערך 14:00 לפי שעון גריניץ') נראו שמה הרבנים הגאונים ממקהלות האשכנזים…… ואחדים מרבני וחכמי הספרדים, והובילו לבית מדרש…… ספרי תורה אשר עמדו בבית ידידנו היקר…. מורנו הרב יוסף ריבלין……. ובכל הדרך שרו עם הקודש והחזן ומשורריו מזמורי תהילים….. וכל העם הריעו תרועת שמחה ותודות ל – ה'….. "

.

בשנת 1880 פרסם ועד שכונת משכנות ישראל את הפרטים הבאים על השכונה והבית מדרש:

"...החברה האדירה "משכנות-ישראל" נתייסדה באלול תרל"ה.את השדה קנתה בתשרי תרל"ו ועד כה בנתה שמונה ועשרים בתים, ושני בורות גדולים... ובית מדרש-אשר בתמוז תרט"ל (תרל"ט) קנהו הרב ר' אברהם ב"ר יוסף נ"י מלונדון-ונקרא שמו "בית אברהם" ובית לתנור וחדרים למקוה טהרה..."

משה ריבלין ממקימי שכונת משכנות ישראל מספר על בית כנסת זה של הנדיב אברהם זוסמן בן יוסף זוסמן בעיתון הלבנון;

"... החברה הזו נתייסדה בראש חודש אלול תרל"ה... ועד היום כבר נבנו 16 בתים מפוארים, והאחד מיוחד לבית תפילה ותחתיו בית מקוה מים ובור גדול להכיל מים לשתייה, אשר בהיבט על מצב ירושלים בעיניו יפלא, מי שם המטמון הזה באמתחת החברה"

...

קומה שניה ובית כנסת נוסף במקום נבנו בשנת 1895 אמנם בעקבות סכסוך וויכוח בין אנשי המניין הראשון (ותיקין) ובין אנשי המניין השני, שכן אנשי המניין הראשון גלשו בתפילתם אל מעבר לזמן תחילתו של המניין השני. מי שיזם את הפתרון היה רב בית הכנסת הרב הירש סופר שהגה את הרעיון לבנות בית כנסת נוסף בקומה שניה ששם יתפללו בותיקין, בבית הכנסת התפללו בנוסח אשכנז, שנים רבות מתחת לבית הכנסת היה בור מים ומקוה. כיום משך השבוע פועלת במקום ישיבת בית אברהם עם 53 תלמידים וכן כולל שהציבור מתפלל שם בהתאם לסדר היום.

בית הכנסת ובית המדרש בית אברהם (מלון דן ירושלים)

קיים בירושלים בשכונה הגבעה הצרפתית בבית המלון. הבית הכנסת הוקם לזכרה של הרבנית מרגלית יוסף אשת הראשון לציון הרב עובדיה יוסף.

הערות שוליים

  1. אביו של הג"ר משה שפירא מבית וגן