ישיבת בית אברהם (סלונים): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(21 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''ישיבת בית אברהם''' היא [[ישיבה]] השייכת ל[[חסידות סלונים]], ומרכזה בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]]. ראש הישיבה הנוכחי הוא הרב [[משה ברזובסקי]], בנו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמואל ברזובסקי]],
מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''ישיבת בית אברהם''' היא [[ישיבה]] השייכת ל[[חסידות סלונים]], ומרכזה בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]]. ראש הישיבה הנוכחי הוא הרב [[משה ברזובסקי]].


== היסטוריה ==
==[[ישיבת בית אברהם (בוגרי חברון)]]==
בית המדרש 'בית אברהם' [[בני ברק]]. 'בית גדול' כדרשת חז"ל: שמגדלים בו תורה ותפילה. אוירת הוד קדומים של 'סלבודקה' מילאה את חללו, ובהרגשות של התרוממות ו'גדלות' היו נדבקים הבאים בינות לשטחו הקטן.


הישיבה הוקמה על ידי רבי [[שלום נח ברזובסקי]] בשנת [[תש"ב]]{{הערה|שם=דבר|{{דבר|ק. שבתאי|קושית ראש הישיבה וחידת הישיבה|1963/01/18|00401}}}}, כאשר בראש [[חסידות סלונים]] עמד ה[[אדמו"ר]] רבי [[שלמה דוד יהושע וינברג]] מסלונים. [[מלחמת העולם השנייה]] שהייתה בעיצומה פגעה בקשר הרציף בין החסידים לבין רבם שישב בעיר [[ברנוביץ']]. כמשגיח, [[ר"מ]] ומנהל מונה הרב חיים אליהו שטרנברג.
כל התפילות היו במתון רב ובכובד ראש. משקל מיוחד ניתן כמובן ללימוד המוסר, שיחות קבועות היו נשמעות, ובחודש אלול היה זמן קבוע לפני מעריב של מוצאי שבת המיוחד ללימוד מוסר כתבניתו בנגון התעוררות ובשפתים דולקות. הגה"צ ר' בנימין זילבר זצ"ל היה בא במיוחד לקביעות זו. לפני קריאת התורה היה שיעור קבוע ללימוד הלכה בעיון ברמב"ם, אותו היו מרצים מחשובי המתפללים.  
 
בתחילת 1963 למדו בישיבה 125 בחורים ו-25 אברכים{{הערה|שם=דבר}}. כיום לומדים בה כמה מאות תלמידים ואברכים. הישיבה משלבת את שיטת הלימוד ה[[ליטאים (זרם)|ליטאית]] עם תורת החסידות. חלק מהשיעורים בישיבה נאמרים בשפת ה[[יידיש]]{{הערה|שם=דבר}} אך הבחורים בינם לבין עצמם מדברים בעברית.
 
לאחר עזיבת הרב שטרנברג את הנהלת הישיבה תפס את מקומו הרב דוד וינברג, גיסו של רבי שלום נח. לאחר מינויו של רבי [[שלום נח ברזובסקי]] ל[[אדמו]], תפס את מקומו בנו רבי [[שמואל ברזובסקי]]. כשנתיים לאחר התמנותו של רבי שמואל לאדמו"ר, מונה בנו הרב [[משה ברזובסקי]] לראש ישיבה. ה[[ר"מ]]ים בישיבה הם: הרב ישראל לוריא (חתנו של רבי שלום נח, מחבר הספרים "נתיבי ישורון"), הרב מרדכי וינברג{{הערה|בן הרב נח בן הרב שמואל בנו של רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם]].}} והרב אהרן וינברג{{הערה|בנו של הרב שלמה, חתנו של רבי שלום נח ונכדו של רבי אברהם}}.
 
בישיבה יש [[כולל אברכים]] בראשותו של רבי צבי הירש וינברג{{הערה|בנו של הרב שמואל בן רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם]].}}, וכן ישיבה קטנה ב[[שכונת הבוכרים]].


בשנת תשס"ה הוקמה ב[[ביתר עילית]] שלוחה נוספת של הישיבה על שם מייסדה רבי [[שלום נח ברזובסקי]]. בראשות הישיבה עומד הרב [[אורי וייסבלום]], חתנו של האדמו"ר הנוכחי.
מייסד המקום היה ר' אברהם פינחס גרודזנסקי, בן אחיו ותלמידו המובהק של ר' אברהם גרודזינסקי הי"ד מסלבודקה ד[[ליטא]], מנהל רוחני בישיבת בית הלל בב"ב, שקראו על שמו.  


ובין מתפלליו במשך השנים נמנו.
הגאון ר' יצחק קוליץ, אב"ד ת"א, ולימים רבה של ירושלים,
הגאון ר' ישעיהו גאלדשמידט, אב"ד ת"א,
הגאון ר' אריה פריז, אב"ד ת"א,
הגאון ר' מנדל שיינין, מנהל רוחני דנחלת דוד בפ"ת,
הגאון ר' יצחק מאיר שפירא, מגדולי בעלי המוסר שכיהן גם כן אחריו בנחלת דוד {{הערה| אביו של הגאון ר' משה שפירא מ[[ירושלים]] [[בית וגן]]}},
הגאון ר' יחזקאל טויב,
הגאון ר' יעקב אריאלי, מחבר באר יעקב,
הגאון ר' משה פינס.


==ישיבת בית אברהם (בוגרי חברון)==
==[[אגודת ישיבת בית אברהם (על שם החזון איש)]]==  
בית המדרש 'בית אברהם' בני ברק. 'בית גדול' כדרשת חז"ל: שמגדלים בו תורה ותפילה. אוירת הוד קדומים של 'סלבודקה' מילאה את חללו, ובהרגשות של התרוממות ו'גדלות' היו נדבקים הבאים בינות לשטחו הקטן.
הינו כולל וישיבה להחזקת תורה הקיים ב[[בני ברק]] לזכרו של ה[[חזון אי"ש]].
 
כל התפילות היו במתון רב ובכובד ראש. משקל מיוחד ניתן כמובן ללימוד המוסר, שיחות קבועות היו נשמעות, ובחודש אלול היה זמן קבוע לפני מעריב של מוצאי שבת המיוחד ללימוד מוסר כתבניתו בנגון התעוררות ובשפתים דולקות. הגה"צ ר' בנימין זילבר זצ"ל היה בא במיוחד לקביעות זו. לפני קריאת התורה היה שיעור קבוע ללימוד הלכה בעיון ברמב"ם, אותו היו מרצים מחשובי המתפללים.  


מייסד המקום היה הגה"צ ר' אברהם פינחס גרודזינסקי זצ"ל, בן אחיו ותלמידו המובהק של הגה"ק ר' אברהם גרודזינסקי הי"ד מסלבודקה דליטא, מנהל רוחני בישיבת בית הלל בב"ב, שקראו על שמו.  
==[[בית הכנסת ובית המדרש בית אברהם (פתח תקוה)]]==
ב[[פתח תקוה]] קיים בית הכנסת בית אברהם ברחוב נחלת צבי 20.
==[[ישיבת בית אברהם (נחלאות)]]==
מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]];
בירושלים נמצא בשכונת משכנות ישראל בצומת הרחובות בירב ומשכנות כאשר הכניסה אליו מרחוב בירב. שכונת משכנות ישראל הוקמה בשנת 1875 ואז גם התחילו לבנות את בית הכנסת ששמו היה אמור להיות "משכני עליון" בשנת 1877 פסקה הבניה בגלל בעיות כלכליות אבל תורם בשם אברהם זוסמן מלונדון הציל את המצב בתרומתו, ושם בית הכנסת הוחלף ל"בית אברהם". על שם הנדיב. קומה שניה ובית כנסת נוסף במקום נבנו בשנת 1895 בעקבות סכסוך בין אנשי המניין הראשון (ותיקין) ובין אנשי המניין השני שכן אנשי המניין הראשון גלשו בתפילתם אל מעבר לזמן תחילתו של המניין השני. הפתרון של הרב הירש סופר היה לבנות בית כנסת נוסף בקומה שניה ששם יתפללו ותיקין. בבית הכנסת התפללו בנוסח אשכנז. מתחת לבית הכנסת היה בור מים ומקוה. כיום משך השבוע פועלת במקום ישיבה שאנשיה מתפללים שם בהתאם לסדר היום.


ובין מתפלליו במשך השנים נמנו (מפי השמועה ומזכרוני).  
==[[בית הכנסת ובית המדרש בית אברהם (מלון דן ירושלים)]]==
הגאון ר' יצחק קוליץ זצ"ל, אב"ד ת"א, ולימים רבה של ירושלים,
קיים בירושלים בשכונה הגבעה הצרפתית בבית המלון. הבית הכנסת הוקם לזכרה של הרבנית מרגלית יוסף אשת [[הראשון לציון]] הרב [[עובדיה יוסף]].
הגאון ר' ישעיה גולדשמיט זצ"ל, אב"ד ת"א,
הגאון ר' אריה פריז זצ"ל, אב"ד ת"א,
הגה"צ ר' מנדל שיינין זצ"ל, מנהל רוחני דנחלת דוד בפ"ת,
הגה"צ ר' יצחק מאיר שפירא זצ"ל, מגדולי בעלי המוסר שכיהן ג"כ אחריו בנחלת דוד, (אביו של הג"ר משה שליט"א),
הגה"צ ר' יחזקאל טויב זצ"ל,
הגאון ר' יעקב אריאלי זצ"ל, בעל באר יעקב,
הגאון ר' משה פינס זצ"ל.


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־10:04, 5 בנובמבר 2019

מן הויקיפדיה העברית; ישיבת בית אברהם היא ישיבה השייכת לחסידות סלונים, ומרכזה בשכונת מאה שערים בירושלים. ראש הישיבה הנוכחי הוא הרב משה ברזובסקי.

ישיבת בית אברהם (בוגרי חברון)

בית המדרש 'בית אברהם' בני ברק. 'בית גדול' כדרשת חז"ל: שמגדלים בו תורה ותפילה. אוירת הוד קדומים של 'סלבודקה' מילאה את חללו, ובהרגשות של התרוממות ו'גדלות' היו נדבקים הבאים בינות לשטחו הקטן.

כל התפילות היו במתון רב ובכובד ראש. משקל מיוחד ניתן כמובן ללימוד המוסר, שיחות קבועות היו נשמעות, ובחודש אלול היה זמן קבוע לפני מעריב של מוצאי שבת המיוחד ללימוד מוסר כתבניתו בנגון התעוררות ובשפתים דולקות. הגה"צ ר' בנימין זילבר זצ"ל היה בא במיוחד לקביעות זו. לפני קריאת התורה היה שיעור קבוע ללימוד הלכה בעיון ברמב"ם, אותו היו מרצים מחשובי המתפללים.

מייסד המקום היה ר' אברהם פינחס גרודזנסקי, בן אחיו ותלמידו המובהק של ר' אברהם גרודזינסקי הי"ד מסלבודקה דליטא, מנהל רוחני בישיבת בית הלל בב"ב, שקראו על שמו.

ובין מתפלליו במשך השנים נמנו. הגאון ר' יצחק קוליץ, אב"ד ת"א, ולימים רבה של ירושלים, הגאון ר' ישעיהו גאלדשמידט, אב"ד ת"א, הגאון ר' אריה פריז, אב"ד ת"א, הגאון ר' מנדל שיינין, מנהל רוחני דנחלת דוד בפ"ת, הגאון ר' יצחק מאיר שפירא, מגדולי בעלי המוסר שכיהן גם כן אחריו בנחלת דוד ‏[1], הגאון ר' יחזקאל טויב, הגאון ר' יעקב אריאלי, מחבר באר יעקב, הגאון ר' משה פינס.

אגודת ישיבת בית אברהם (על שם החזון איש)

הינו כולל וישיבה להחזקת תורה הקיים בבני ברק לזכרו של החזון אי"ש.

בית הכנסת ובית המדרש בית אברהם (פתח תקוה)

בפתח תקוה קיים בית הכנסת בית אברהם ברחוב נחלת צבי 20.

ישיבת בית אברהם (נחלאות)

מתוך הויקיפדיה העברית; בירושלים נמצא בשכונת משכנות ישראל בצומת הרחובות בירב ומשכנות כאשר הכניסה אליו מרחוב בירב. שכונת משכנות ישראל הוקמה בשנת 1875 ואז גם התחילו לבנות את בית הכנסת ששמו היה אמור להיות "משכני עליון" בשנת 1877 פסקה הבניה בגלל בעיות כלכליות אבל תורם בשם אברהם זוסמן מלונדון הציל את המצב בתרומתו, ושם בית הכנסת הוחלף ל"בית אברהם". על שם הנדיב. קומה שניה ובית כנסת נוסף במקום נבנו בשנת 1895 בעקבות סכסוך בין אנשי המניין הראשון (ותיקין) ובין אנשי המניין השני שכן אנשי המניין הראשון גלשו בתפילתם אל מעבר לזמן תחילתו של המניין השני. הפתרון של הרב הירש סופר היה לבנות בית כנסת נוסף בקומה שניה ששם יתפללו ותיקין. בבית הכנסת התפללו בנוסח אשכנז. מתחת לבית הכנסת היה בור מים ומקוה. כיום משך השבוע פועלת במקום ישיבה שאנשיה מתפללים שם בהתאם לסדר היום.

בית הכנסת ובית המדרש בית אברהם (מלון דן ירושלים)

קיים בירושלים בשכונה הגבעה הצרפתית בבית המלון. הבית הכנסת הוקם לזכרה של הרבנית מרגלית יוסף אשת הראשון לציון הרב עובדיה יוסף.

הערות שוליים

  1. אביו של הגאון ר' משה שפירא מירושלים בית וגן