יוסף בן ישראל משתא

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יוסף בן ישראל משתא היה מגדולי משוררי תימן בכל הזמנים. הוא נחשב לאחד ממניחי היסוד לשירת יהודי תימן הקלאסית, שהגיעה לשיאה בשירת רבי שלום שבזי. ראש חטיבת המשוררים ממשפחת משתא. חי בשרעב במאה ה-16-17. אביו הרוחני של בן משפחתו רבי שלום שבזי, שחי כ-50 שנה אחריו, ושני לו במעלה. בעוד רבי שלום שבזי נחשב לאיש הרגש הסוד והאגדה, הרי שרבי יוסף בן ישראל נחשב לאיש המחשבה והמחקר. הוא נודע כפילוסוף, והופנו אליו שאלות רבות במקצוע זה. לדעת הרב יוסף קאפח, מגיע רבי יוסף בן ישראל לשיאו בשיר "טאיר אלגון יבאת יחדי". בשיר זה הוא נותן ביטוי נפלא להתרוממות מצרכי הגוף בזמן שהוא דבוק במושכלות. מעין זה כתב שיר עברי המתחיל "מי נשקני ואני שוכבת על כר ועל כסת".

בגעגועיו לפדות ולגאולת ישראל הוא מגיע לשיא בשירתו המפורסמת "אשאל אלהי יגאלה שבויים".לשירתו נודעת השפעה לא מבוטלת על שירי רבי שלום שבזי מבחינת סוגי השירים ורעיונותיהם, בשימוש המופלג בלשון הערבית ובפיתוח שירי האזור המיוחדים לשירת תימן. כמה משירי שבזי כתובים בעקבות שיריו. ידועים לו כ-111 שירים: סליחות, קינות ושירי חול. נושאי שירתו: גלות וגאולה, מחשבה ומוסר. כמה משיריו נתחבבו מאוד על יהודי תימן: אשאל אלהי יגאלה שבויים; אלהים אשאלה יוצר מאורים; ישקף אלקים ממעון קדשו. בנו ר' ישראל ספרא נודע כמשורר וכמעתיק ספרים.

עם כל התעסקותו במושכלות, לא פרש מעסקי ציבור והוא שימש כרב וכמנהיג קהילות. בנו רבי ישראל היה גם תלמיד חכם מובהק ועסק בהעתקת ספרים, רבי שלום שבזי מזכיר דברי תורה בשמו ואף קונן עליו לאחר פטירתו, הוא מכנה אותו בשם רבי ישראל ספרא בר' יוסף זלה"ה. לקריאה נוספת

יהודה עמיר, ‏ר' זכריה אלצאהרי בשבח ר' יוסף בן ישראל - לקשר בין שני גדולי השירה העברית בתימן במאות הט"ז-הי"ז, פעמים 59, אביב תשנ"ד, עמ' 84-79 יהודה עמיר, שירי החידה של יוסף בן ישראל, ‫ בקורת ופרשנות 32 (תשנח) 137-161 . יהודה עמיר, שירתו של רבי יוסף בן ישראל: תימן, סוף המאה הט״ז וראשית הי״ז, אוניברסיטת בר-אילן, 2000. יוסף קאפח כתבים חלק ב' עמודים 989-990