יוחנן מזרחי (השני)

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:30, 4 בפברואר 2019 מאת ווייצמאן (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית; '''יוחנן (יוסף) מזרחי''' (שממה) (ה'תר"ס, 1900, אורמיה איראן - י...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתוך הויקיפדיה העברית; יוחנן (יוסף) מזרחי (שממה) (ה'תר"ס, 1900, אורמיה איראן - י"ז בשבט ה'תרצ"ח, 18 בינואר 1938, ירושלים), כינוייו: יוחנן יוסף מזרחי[1], יוחנן מזרחי שממה. איש ציבור, ממייסדיה הראשונים של שכונת בית ישראל החדשה ומוכתר השכונה‏[2]. מחללי מאורעות תרצ"ו.

ביוגרפיה[עריכה]

יוחנן מזרחי שממה, בן שרה ויוסף מזרחי נולד בשנת ה'תר"ס, 1900 באזור אורמיה שבצפון איראן אז בשליטת הטורקים העותמאנים.

עלייתו לארץ ישראל[עריכה]

בשנת 1914 עלה לארץ ישראל בגפו ממניעים ציוניים. הוא עשה דרכו ברגל, יחד עם עוד כמה משפחות, דרך עיראק וסוריה, ולבסוף התיישב בירושלים. בירושלים למד תקופה מסוימת בתלמוד תורה, אך כבר בגיל צעיר החל לעסוק במסחר, ובד בבד גם בפעילות ציבורית. בהשפעתו עלו ארצה גם אחיו ואחותו.

נישואיו[עריכה]

בשנת 1923 התחתן. היה חבר בארגון ההגנה בירושלים, ובנוסף לכך התנדב כשוטר מוסף במשטרת ירושלים - דבר שאפשר לו פעילות חופשית למען יהודי העיר גם בעת מתיחות ועוצר וסייע למאמץ המשטרתי המתוגבר בשל המאורעות.

הוא נתמנה להיות מוכתר שכונת בית ישראל החדשה, פתח בית מסחר גדול למנופקטורה (בדים ותפירה) בעיר, שהיה מפורסם ושירת יהודים וערבים כאחד.

הקדיש זמן רב לצורכי ציבור, דאג למשפחות נצרכות, תמך ביתומים ובאלמנות. תמך בבני ישיבות, וכן תרם תרומות רבות לבית הכנסת "יבנה" בשכונת בית ישראל רחוב הרב שמשון אהרון פולנסקי, שבו שימש כגבאי.

עזרתו לתושבי ירושלים[עריכה]

בפרוץ מאורעות הדמים ה'תרצ"ו - ה'תרצ"ט המשיך בפעולה ללא ליאות למען תושביה היהודים של ירושלים, ולשם כך ניצל את היכרותו עם משפחות הנכבדים הערבים חוסייני ונשאשיבי.

מותו[עריכה]

ביום ח' בשבט ה'תרצ"ח, כאשר היה יוחנן בדרכו להעיר העתיקה לשם גביית חובות מתושבים ערבים, נורה לאור יום בקרבת תחנת משטרת בית הסראייה מן המארב ונפצע קשה. עשרה ימים נאבק על חייו. לאורך זמן זה עקבו בתקשורת אחר מצבו הקשה. ביום ט"ז בשבט[3] י"ז בשבט[4] ה'תרצ"ח (18 בינואר 1938) מת מפצעיו.

הלוויתו וקבורתו[עריכה]

בהלוויתו השתתפו ראשי המוסדות הלאומיים ובאי כוח של עדות שונות. והושמעו קריאות כלפי המשטר הבריטי בצפייה שידאג למצות את הדין עם האשמים.

נקבר בחלקת הקדושים שבבית-העלמין שעל הר הזיתים[5]. השאיר אישה בהיריון, ארבעה בנים, בת, שני אחים ואחות.

על מצבתו כתוב: מצבת קבורת הקדוש יוחנן בן יוסף מזרחי (שממה), נפצע מהמארב על ידי מרצחים בירושלים העתיקה, ביום ח' שבט תרצ"ח, נפטר ט"ז שבט תרצ"ח תנצב"ה.

מספר חודשים לאחר מותו נעצר ערבי החשוד ברצח שלו ובמספר מקרי רצח נוספים של יהודים‏[6].

הנצחתו[עריכה]

יוחנן מזרחי מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 81.

עיריית ירושלים קבעה על שמו רחוב בשכונת בית ישראל.

בשנת 1961 הוזכר שם הרחוב בהקשר של השיח העדתי תחת הכותרת "מזרחי ואשכנזי". חבר מועצת העיר הגיש הסתייגות חריפה בטענה שוועדת השמות משנה שמות של רחובות על שם אישים מזרחיים לשמות של אישים אשכנזיים. כדוגמה לכך טען שרחוב יוחנן מזרחי שונה לשם בצלאל אשכנזי. זאת על אף שלמעשה לא התבצע כלל שינוי בשם הרחוב. מה עוד שבצלאל אשכנזי היה רב ספרדי‏[7].

לקריאה נוספת[עריכה]

  • בספר "כופר הישוב" וב"ספר הזכרון לקדושי תרצ"ח".

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. על שם ולכבוד אביו יוסף
  2. רחוב מזרחי יוסף יוחנן, באתר עיריית ירושלים.
  3. לפי נוסח המצבה
  4. לפי הלוח לזכרו בהר הרצל
  5. נקבר באזור: חברה קדישא הראשית והכללית, גוש: קדושים, חלקה: א, שורה: 10
  6. נעצר חשוד ברצח יוחנן מזרחי בירושלים,הבוקר, 04 באפריל 1938.
  7. מזרחי ואשכנזי, הבוקר 15 במאי 1961.