יה אכסף

פיוט לליל שבת שחובר בידי רבי אהרון הגדול מקרלין, מגדולי אדמו"רי החסידות המושר עד היום בעיקר בטישים ובבתים חסידיים.

תוכנו

הפיוט מורכב מארבעה בתים שהראשי תיבות של המילה הפותחת יוצרת את השם המפורש (הוי"ה), המילים השניות בכל בית יוצרות את שם המחבר "אהרן", והמילה השלישית בכל בית יוצרת את המילה "נשמה".

הפיוט מורכב ממושגים קבליים רבים (כמו: נר"ן = נפש רוח נשמה, התאחדות, נהר היוצא מעדן).

יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ. 
מְשֹׁךְ נֹעַם יִרְאָתְךָ לְעַם מְבַקְשֵׁי רְצוֹנֶךָ. 
קַדְּשֵׁם בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּתוֹרָתֶךָ. 
פְּתַח לָהֶם נֹעַם וְרָצוֹן לִפְתּוֹחַ שַׁעֲרֵי רְצוֹנֶךָ:

הָיָה הֹוֶה (וְיִהְיֶה) שְׁמוֹר שׁוֹמְרֵי וּמְצַפִּים שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ. 
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשָׁם תַּעֲרֹג לְקַבֵּל נֹעַם שַׁבָּת הַמִּתְאַחְדַת בְּשֵׁם קָדְשֶׁךָ. 
הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת לְבִלְתִּי תִּהְיֶה סָגוּר מֵהֶם. 
שִׁשָּׁה יָמִים הַמְקַבְּלִים קְדֻשָּׁה מִשַּׁבַּת קָדְשֶׁךָ. וְטַהֵר לִבָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְעָבְדֶּךָ:

וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים (עַל מִדּוֹתֶיךָ. וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים) עַל עַם קָדְשֶׁךָ. 
לְהַשְׁקוֹת צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ מִנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן. 
לְעַטֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאֶרֶת הַמְפָאֲרִים אוֹתְךָ (בְּיוֹם שַׁבָּת) עַל יְדֵי שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ. 
כָּל שִׁשָּׁה יָמִים לְהַנְחִילָם נַחֲלַת יַעֲקֹב בְּחִירֶךָ:

הַשַּׁבָּת נֹעַם הַנְּשָׁמוֹת. וְהַשְּׁבִיעִי עֹנֶג הָרוּחוֹת. וְעֵדֶן הַנְּפָשׁוֹת. 
לְהִתְעַדֵּן בְּאַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתֶךָ. שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ. 
שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ:

את המילים "ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך" נהגו לשיר בדביקות ולחזור עליהם פעמים רבות.

שימו לב לביטויים "נועם יראתך", "פתח להם נועם ורצון לפתוח שערי רצונך", "הצל מאחרי לפרוש מן השבת -לבלתי תהיה סגור מהם כל שישה ימים".

מנגינות מפורסמות לשיר הם בראש ובראשונה המנגינה של חסידות קרלין, וכן המנגינה של בעלזא. ברם, כמעט לכל חסידות יש מנגינה משלה לשיר. (לזמר יעקב שוואקי יש מנגינה לבית הראשון "משוך").