Difference between revisions of "יהוד"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
 
(6 intermediate revisions by one other user not shown)
Line 1: Line 1:
{{בעבודה}}
 
 
[[תמונה:חותמת ועד המושבה יהוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חותמת המושבה]]
 
[[תמונה:המושבה יהוד 1892.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה המושבה 1892]]
 
 
'''יהודיה''' הייתה [[מושבה]] שהוקמה על ידי מתיישבי [[פתח תקווה]] בסוף שנת [[1882]]. היא כללה שבעה בתי מגורים, [[בית כנסת]] ו[[בית מרחץ]]. המושבה נעזבה בשנת [[1893]]. בשנת [[1972]] שוקם הבית היחידי שנותר מימי [[העלייה הראשונה]]. הבית נמצא כיום במרכז [[סביון (יישוב)|סביון]] ומכונה  "בית הראשונים" ובו מועדון וספרייה ציבורית.
 
'''יהודיה''' הייתה [[מושבה]] שהוקמה על ידי מתיישבי [[פתח תקווה]] בסוף שנת [[1882]]. היא כללה שבעה בתי מגורים, [[בית כנסת]] ו[[בית מרחץ]]. המושבה נעזבה בשנת [[1893]]. בשנת [[1972]] שוקם הבית היחידי שנותר מימי [[העלייה הראשונה]]. הבית נמצא כיום במרכז [[סביון (יישוב)|סביון]] ומכונה  "בית הראשונים" ובו מועדון וספרייה ציבורית.
  
Line 20: Line 16:
 
הבית היה במקורו הבית של משפחת שפירא, אביו של השומר המפורסם [[אברהם שפירא]]. הבית שוקם בשנת [[1972]] ופתוח רק לפי הזמנה מראש. בבית שני חדרים ומרתף. במקום תצוגה של צילומים מהימים ההם. מאחוריו חצר קטנה מוקפת קיר אבנים ובהם פתחים קטנים - לתצפית ולהגנה. בחצר גם אוסף של [[רעף|רעפים]] שהיו בשימוש בתקופת קיומה של המושבה.
 
הבית היה במקורו הבית של משפחת שפירא, אביו של השומר המפורסם [[אברהם שפירא]]. הבית שוקם בשנת [[1972]] ופתוח רק לפי הזמנה מראש. בבית שני חדרים ומרתף. במקום תצוגה של צילומים מהימים ההם. מאחוריו חצר קטנה מוקפת קיר אבנים ובהם פתחים קטנים - לתצפית ולהגנה. בחצר גם אוסף של [[רעף|רעפים]] שהיו בשימוש בתקופת קיומה של המושבה.
  
==תמונות מהווה==
+
==תמונות מההווה==
  
 
<gallery widths="300px" heights="260px" perrow="2">
 
<gallery widths="300px" heights="260px" perrow="2">
תמונה:בית הראשונים בסביון.jpg|בית הראשונים
+
תמונה:Bet_rishonim_avishai_taiicer.jpg|בית הראשונים
תמונה:שלט הסבר בבית הראשונים בסביון.jpg|שלט הסבר בבית הראשונים
+
תמונה:Bet_rishonim2_avishai_taiicer.jpg|שלט הסבר בבית הראשונים
 
</gallery>
 
</gallery>
 
  
 
== לקריאה נוספת ==
 
== לקריאה נוספת ==
Line 36: Line 31:
 
*[[צבי אילן]], '''78 טיולים ברחבי ישראל''' (בית מתיישבי "יהוד" בסביון), הוצאת [[עם עובד]], 1975.
 
*[[צבי אילן]], '''78 טיולים ברחבי ישראל''' (בית מתיישבי "יהוד" בסביון), הוצאת [[עם עובד]], 1975.
  
קטגוריה:מושבות]]
 
קטגוריה:בקעת אונו]]
 
קטגוריה:ארץ ישראל: יישובים לשעבר]]
 
 
==מדף השיחה==
 
‏השם הנכון של המקום היה יהוד ולא יהודיה.
 
 
פר' [[זאב וילנאי]] מקדיש לזה ערך ב"אנציקלופדיה אריאל".
 
 
[[צבי אילן]] מקדיש לזה ערך בסיפרו "78 טיולים ברחבי ישראל"
 
 
ב[[פתח תקוה]] יש רחוב לזכר מקום זה בשם יהוד ולא יהודיה.
 
 
בכולם מופיע השם יהוד.
 
 
לא ברור מדוע אימצת דווקא את הערך של רן אהרנסון שקורא למקום יהודיה?
 
 
[[משתמש:Avi1111|Avi1111]] - [[שיחת משתמש:Avi1111|שיחה]] 07:18, 15 במרץ 2008 (IST)
 
 
: אני מעריך את גישתך, אשר הלוואי וכולם היו נוהגים כמוך, קודם שואלים ורק אחר כך מבצעים שינוי, אפילו אם הוא מובן מאליו. לגופו של ענין אתה צודק ואנא עשה את השינוי הנדרש.<br />
 
[[זאב וילנאי]], הנחשב בעיני למקור מועדף כותב במדריך ארץ ישראל משנת 1941 למטייל : תפנה אל  ה"דרך המובילה לכפר הערבי יהודיה, בצדיה פרדסי ערבים ויהודים. מלפני יהודיה פונה השביל את '''יהוד''' בתים חרבים ועל ידם באר עזובה בעומק של 47 מטר. אדמה זו - 140 דונם -נרכשה בשנת 1882 על ידי מייסי פתחת תקוה, לאחר שלא יכלו לחיות במושבתם הצעירה מחמת הקדחת, שהפילה  חללים רבים מהם. הם בנו פה בתים '''וקראו לישובת בשם יהוד''', כשם העיר העתיקה בנחלתו של דן "וִ'''יהֻד''' וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן" (פרק י"ט , מ"ה).<br />
 
עוד פרט מעניין: אנשי פתח תקוה לא יכלו להשיג רשיון בניה במקום. היות והערבים קראו למקום "יהודיה"  ובשם שה קראו גם לחלקת אדמה שהייתה להם בירושלים ליד קבר שמעון הצדיק. על יסוד תעודת בנייה  מירושלים הם בנו את הבתים ביהוד.<br />
 
במקום היה מבנה בו טווּ‏"עבּיות". הברון רוטשילד ביקר במקום בשנת 1887 :"ויצו לעשות עביות כאלה לכל בני פתח תקוה" - כדי שהתרגלו ללבוש את בגדי המקום ויחדלו מלהשתמש בבגדים אירופיים.<br />
 
אנא עדכן את הערך. יש לי נסיון לא טוב בעדכונים. נוהגים להסיר הוספות שלי עם ציטוטים מהתנ"ך ופרטים לא אנציקלופדיים לפי שיפוטו של המפעיל. תודה. שבוע טוב. 19:54, 15 במרץ 2008 (IST)
 
 
==נוסח מעודכן==
 
[[תמונה:המושבה יהוד 1892.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה המושבה 1892]]
 
'''יהוד''' הייתה [[מושבה]] שהוקמה על ידי מתיישבי [[פתח תקווה]] בסוף שנת [[1882]]. היא כללה שבעה בתי מגורים, [[בית כנסת]] ו[[בית מרחץ]]. המושבה נעזבה בשנת [[1893]]. בשנת [[1972]] שוקם הבית היחידי שנותר מימי [[העלייה הראשונה]]. הבית נמצא כיום במרכז [[סביון (יישוב)|סביון]] ומכונה  "בית הראשונים" ובו מועדון וספרייה ציבורית.
 
 
==תולדות המקום==
 
 
לאחר שהמושבה פתח תקווה נעזבה בפעם הראשונה, לאחר שהוקמה בשנת [[1878]], הוחלט לחדש את קיומה על ידי רכישת חלקה של 140 [[דונם]] בשולי הכפר הערבי [[יהודייה (עבאסייה)|יהודייה]]. המושבה החדשה נקראה "יהוד" כשם העיר העתיקה בנחלתו של דן "וִ'''יהֻד''' וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן" (פרק י"ט , מ"ה). השטח היה רחוק מריכוזי ה[[יתוש]]ים מחוללי מחלת ה[[קדחת]] שהיו בסביבות [[הירקון]] ופטר את המתיישבים מסכנה זו.
 
 
בניית הבתים במושבה החדשה בוצעה על סמך רישיון בנייה שנועד לבנייה ב[[ירושלים]], שם הייתה ליהודים חלקת אדמה שנקראה אף היא בשם "יהודייה", ולה ניתן רישיון בנייה.
 
 
המתיישבים הראשונים היו משפחות מהעיר [[ביאליסטוק]] ב[[רוסיה]] שכונו קבוצת הביאליסטוקים. אליהם הצטרפו [[אריה ליב פרומקין]], ואחדים מהמייסדים הראשונים של פתח תקווה כמו [[יואל משה סלומון]] ו[[יהודה ראב]].
 
 
הם הקימו [[אגודה שיתופית]] וקיבלו על עצמם עבודה עצמית. האדמות שלהם היו במקומה של פתח תקווה של היום -מרחק 7 ק"מ. בשל המרחק הרב שנאלצו לעבור בדרך לשדות הם לא הצליחו לעבדם כראוי ולהתפרנס מה[[חקלאות]]. בשנת 1885/1886 חזרו רוב המתיישבים לפתח תקווה. ביהוד נשארו מעטים. אחד מהם היה אלחנן בולקין שעסק במלאכת ה[[אריגה]] של [[טלית|טליתות]] ועביות. בשנת 1887 ביקר במושבה [[הברון רוטשילד]] והיה במבנה בו טווּ ‏"עבּיות". [[זאב וילנאי]] כותב :"ויצו לעשות עביות כאלה לכל בני פתח תקוה" - כדי שיתרגלו ללבוש את בגדי המקום ויחדלו מלהשתמש בבגדים אירופיים.
 
 
בסביבות 1890 הצטרפו למושבה תלמידי חכמים ואנשי רוח כמו הרב [[יחיאל מיכל פינס]], המורה [[אליהו ספיר]], ה[[היסטוריון]] [[זאב יעבץ]] ועוד. יעבץ הצטרף ליהוד ב-1887, עם עלייתו לארץ ישראל, ושם החל בחיבור ספרו "תולדות ישראל", המונה 13 כרכים.
 
 
הרב [[מרדכי גימפל יפה]], מגדולי רבני [[ליטא]], עלה לארץ ישראל בשנת [[תרמ"ח]] והתיישב ביהוד. הוא הקים בה [[ישיבה]]-[[בית מדרש]] אליו נשלחו "המעולים שבאברכי ירושלים". חלה ב[[קדחת]] ונפטר ביום [[כ"ה בחשון]] [[תרנ"ב]]. עם פטירתו נעזבה המושבה.
 
 
"רחוב יהוד" במרכז פתח תקווה מנציח פרק זה בקורות בניין האזור.
 
 
==חותמת ועד המושבה יהוד==
 
 
חותמת ועד המושבה מבטא את הרעיון שעמד ביסוד  המושבה <ref> מקור: '''זאב וילנאי'''</ref>. <br />מסביב לחותמת כתוב: " חותם קהל עדת יהוד אשר לחברת פתח-תקוה בארץ ישראל. נושדה שנת התרל"ח לפ"ג (לפרט גדול).<br />
 
בפנים החותמת ציורים ופסוקים מה[[תנ"ך]]:
 
 
# ציור של שני [[לוחות הברית]].
 
# הפסוק מ[[ספר הושע]]: '''ונתתי לה כרמיה משם ואת עמק עגור לפתח תקוה''' ( פרק ב', י"ז), אשר ממנו נלקח הרעיון לשמה של מושבת האם פתח-תקוה.
 
# באמצע: מימין - בתים, ומשמאל - כרמים.
 
# פסוק מ[[ספר יחזקאל]]: '''ובנו בתים ונטעו כרמים''' (פרק כ"ח, כ"ו)
 
# למטה: עץ הדר, גפן וכלי עבודת אדמה.
 
 
==בית הראשונים==
 
הבית היה במקורו הבית של משפחת שפירא, אביו של השומר המפורסם [[אברהם שפירא]]. הבית שוקם בשנת [[1972]] ופתוח רק לפי הזמנה מראש. בבית שני חדרים ומרתף. במקום תצוגה של צילומים מהימים ההם. מאחוריו חצר קטנה מוקפת קיר אבנים ובהם פתחים קטנים - לתצפית ולהגנה. בחצר גם אוסף של [[רעף|רעפים]] שהיו בשימוש בתקופת קיומה של המושבה.
 
 
==תמונות מהווה==
 
 
<gallery widths="300px" heights="260px" perrow="2">
 
תמונה:בית הראשונים בסביון.jpg|בית הראשונים
 
תמונה:שלט הסבר בבית הראשונים בסביון.jpg|שלט הסבר בבית הראשונים
 
</gallery>
 
 
 
== הערות שוליים ==
 
<references />
 
 
== לקריאה נוספת ==
 
 
* [[זאב וילנאי]], [[מדריך ארץ ישראל]], הוצאת תור, 1939 - הדפסה 1951
 
* רן אהרנסון, '''לכו ונלכה''' - סיורים במושבות העלייה הראשונה, הוצאת [[יד יצחק בן צבי]] - ירושלים, 2004
 
*[[צבי אילן]], '''78 טיולים ברחבי ישראל''' (בית מתיישבי "יהוד" בסביון), הוצאת [[עם עובד]], 1975.
 
  
קטגוריה:מושבות]]
+
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
קטגוריה:בקעת אונו]]
+
[[קטגוריה:חבל ארץ יהודה]]
קטגוריה:ארץ ישראל: יישובים לשעבר]]
 

Latest revision as of 15:08, 1 July 2011

יהודיה הייתה מושבה שהוקמה על ידי מתיישבי פתח תקווה בסוף שנת 1882. היא כללה שבעה בתי מגורים, בית כנסת ובית מרחץ. המושבה נעזבה בשנת 1893. בשנת 1972 שוקם הבית היחידי שנותר מימי העלייה הראשונה. הבית נמצא כיום במרכז סביון ומכונה "בית הראשונים" ובו מועדון וספרייה ציבורית.

תולדות המקום[edit]

לאחר שהמושבה פתח תקווה נעזבה בפעם הראשונה, לאחר שהוקמה בשנת 1878, הוחלט לחדש את קיומה על ידי רכישת חלקה של 50 דונם בשולי הכפר הערבי יהודיה. השטח היה רחוק מריכוזי היתושים מחוללי מחלת הקדחת שהיו בסביבות הירקון ואיפשר חיים בריאים למתיישבים. המתיישבים הראשונים היו משפחות מהעיר ביאליסטוק ברוסיה שכונו קבוצת הביאליסטוקים. אליהם הצטרפו ר' אריה ליב פרומקין, ואחדים מהמייסדים הראשונים של פתח תקווה כמו יואל משה סלומון ויהודה ראב.

הם הקימו אגודה שיתופית וקיבלו על עצמם עבודה עצמית. האדמות שלהם היו במקומה של פתח תקווה של היום - מרחק 7 ק"מ. בשל המרחק הרב שנאלצו לעבור בדרך לשדות הם לא הצליחו לעבדם כראוי ולהתפרנס מהחקלאות. בשנת 1885/1886 חזרו רוב המתיישבים לפתח תקווה. ביהודיה נשארו מעטים. אחד מהם היה אלחנן בולקין שעסק במלאכת האריגה של טליתות ועביות.

בסביבות 1890 הצטרפו למושבה תלמידי חכמים ואנשי רוח כמו הרב יחיאל מיכל פינס, המורה אליהו ספיר, ההיסטוריון זאב יעבץ ועוד. יעבץ עלה ליהודיה ב-1887, עם עלייתו לארץ ושם החל בחיבור ספרו "תולדות ישראל", המונה 13 כרכים.

הרב מרדכי גימפל יפה, מגדולי רבני ליטא, עלה ארצה בשנת תרמ"ח והתיישב ביהודיה. הוא הקים בה ישיבה-בית מדרש אליו נשלחו "המעולים שבאברכי ירושלים". חלה בקדחת ונפטר ביום כ"ה בחשון תרנ"ב. עם פטירתו נעזבה המושבה.

"רחוב יהוד" במרכז פ"ת מנציח פרק זה בקורות בניין האזור.

בית הראשונים[edit]

הבית היה במקורו הבית של משפחת שפירא, אביו של השומר המפורסם אברהם שפירא. הבית שוקם בשנת 1972 ופתוח רק לפי הזמנה מראש. בבית שני חדרים ומרתף. במקום תצוגה של צילומים מהימים ההם. מאחוריו חצר קטנה מוקפת קיר אבנים ובהם פתחים קטנים - לתצפית ולהגנה. בחצר גם אוסף של רעפים שהיו בשימוש בתקופת קיומה של המושבה.

תמונות מההווה[edit]

לקריאה נוספת[edit]

  • רן אהרנסון, לכו ונלכה - סיורים במושבות העלייה הראשונה, הוצאת יד יצחק בן צבי - ירושלים, 2004
  • צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל (בית מתיישבי "יהוד" בסביון), הוצאת עם עובד, 1975.