יהדות ורונה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת של ורונה - המקור:ויקישיתוף, צילם:Lo Scaligero

יהדות ורונה היא קהילה יהודית קטנה באיטליה. היא מונה פחות מ-100 נפש. בשנת 1146-1147 חי בורונה הפרשן אברהם אבן עזרא . בשנת 1599 הוקם בה גטו בורונה בית כנסת מעוטר הנמצא בעיר העתיקה ברחוב פורטיצ'י. על קיר הכניסה עיטורים מסורתיים כמו קבר רחל, מגדל דוד ועוד.

היהודים בורונה הגיעו לעיר כבר במאה ה-9. כמו ברוב הערים באיטליה, בואם של היהודים לעיר היה קשור לעיסוק במתן הלוואות. מקצוע שנאסר על הנוצרים. בנוסף, הותר ליהודים לעסוק ברפואה. בתקופת הרנסנס נוצר ענין בתרבות היהודית ומצבם היה טוב. הבחירה של היהודים לגור בוורונה נבע מהיחס הסובלני שהיה כלפיהם, חוץ מטלאי צהוד כסמל על בגדם.

הגטו[עריכה]

הגטו

בשנת 1505 השתנה מצב זה ,בעקבות "בולה" של האפיפיור "פאולוס הרביעי", אשר קבעה כי היהודים הם רוצחי ישו ואינם יכולים לחיות כאזרחים שווי זכויות בעיר אחת עם קתולים. עלינם ולגור בתחום נתון - לימים ייקרא התחום - גטו. תושבי העיר דרשו זאת בשנת 1526 אך שליטי ונציה התנגדו. רק בשנת 1578 נבחר מקום הגטו ועד שהמשפחות התארגנו לעבור אליו, הגטו הוגדר רישמית רק בשנת 1599. עברו עוד כעשרים שנה עד שאורגן ורק משנת 1620 הגטו היה לעובדה. הכניסה והיציאה ממנו נעשתה דרך שערים, אשר נשמרו על ידי נוצרים שקבלו שכרם מהקהילה היהודית. העיסוק העיקרי בו הורשו לעסוק היהודים היה מסחר בבגדים ישנים. בנוסף לכך, נדרשו פעם בשבועיים לשמוע הטפות של כומר נוצרי או לשאת בקנס גבוה.

רוב תושבי הגטו היו מאשכנז ורק מיעוט נמנה על יוצאי ספרד. ליהודי ורונה היה נוסח תפילה מיוחד - "אשכנזי - איטלקי". עם הקמת הגטו מספר היהודים היה כ-400 ולהם היה כ-25 חנויות. לקראת סוף המאה ה-18 מספרם הוכפל ועד מחצית המאה ה-19 היה ל-1,000.

השחרור[עריכה]

בשנת 1797 הרס הצבא הצרפתי שנכנס לעיר את שערי הגטו ואפשר ליהודים לגור בעיר כולה, תוך מתן שוויון זכויות מלא. אזור הגטו הפך להיות לתחום מגורים לעניי העיר. בשנת 1924 נהרסו מבנה הגטו ונבנו בו מבנים חדשים. אזור זה נמצא היום במרכז העיר וורונה.

במפקד שנערך בקרב יהודי וורונה בשנת 1942 נפקדו 100 מעוסקים: 24 סוחרים, 17 - בעלי מקצוע , 12 - פקידים ועוד. שיעור הנישואין המעורבים היה 55%. התנהגות תושבי העיר, בעקבות חוקי הגזע באיטליה לא היו חריגים.

בתום המלחמה הוקמה הקהילה מחדש. מספר חבריה היום פחות מ-100 לעומת 340 לפני השואה.

תמונות מחזית בית הכנסת[עריכה]



קישורים חיצוניים[עריכה]