יגל יעקב (בית הכנסת): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''בית הכנסת יגל יעקב''' הוא [[בית כנסת|בית הכנסת]] של [[יהדות ביטולה|קהילת יוצאי מונסטיר]] השוכן ב[[ירושלים]].
מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''בית הכנסת יגל יעקב''' הוא [[בית כנסת|בית הכנסת]] של [[יהדות ביטולה|קהילת יוצאי מונסטיר]] השוכן ב[[ירושלים]].
==היסטוריה==
{{נושא מורחב|יהדות ביטולה}}
הרב [[יעקב בן יוסף ישראל]] בעל "היגל יעקב" כיהן מ-[[1854]] כ[[מורה צדק]] ורבה הראשי של מונסטיר. ב-[[1888]] הקימו לכבודו יוצאי מונסטיר ברחוב הקראים אשר [[העיר העתיקה בירושלים|בעיר העתיקה בירושלים]] סמוך ל[[בית הכנסת החורבה]], את בית הכנסת "יגל יעקב". מאוחר יותר, בראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] הועבר בית הכנסת לשכונת [[מקור ברוך]]. בבית הכנסת שתי קומות כאשר השנייה שימשה ל[[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת נשים]].{{הערה|שם=דובי זכאי|{{nrg|[[דובי זכאי]]|בית מקדש מעט: סיור בין בתי כנסת עתיקים בירושלים|154/133|7 בספטמבר 2010|55|2}}.}} כמנהג יהודי מונסטיר נהגו מתפללי בית הכנסת לומר [[קדיש]] נוסף בתוך התפילה לציון [[גירוש ספרד]].
לאחר חורבן הקהילה [[השואה|בשואה]] התקיים בבית הכנסת טקס זיכרון שנתי ב[[כט באדר]] לזכר בני הקהילה שניספו בשואה ובמהלך הלחימה בשורות [[הפרטיזנים של טיטו]]. המתפללים התפללו [[תפילת ערבית]] וקראו את פרק [[חזון העצמות היבשות]], ל"ז מ[[ספר יחזקאל]]. לטקס חוברו במיוחד מילות [[קינה]] ולאחר קריאת הקינה הודלקו נרות במנורת ששת קנים שהוצבה במקום, לזכר ששת מיליוני הנספים בשואה.
{{ציטוטון|אלה נזכורה ונפשנו עליהם תשתוחח, קול ויללה נשמיע ומספד ומר נביע על חללי בת עמי נתאבל בדמי, אשר נטרפו בידי זאבי ערב נאצים חיתו טרף.}}{{הערה|[http://www.holocaust-s.org/אנדרטאות/בית-הכנסת-יגל-יעקב/ בית הכנסת יגל יעקב], באתר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל.}}
לאורך השנים הלכו והתמעט מספר המתפללים והמבקרים בבית הכנסת. המבנה מוחזק על ידי עמותת מוסדות "ישועת ציון".
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Yagel Yaacov Synagogue|תצוגה=בית הכנסת יגל יעקב}}


==היסטוריה==
==היסטוריה==

גרסה מ־14:48, 25 במרץ 2019

מתוך הויקיפדיה העברית; בית הכנסת יגל יעקב הוא בית הכנסת של קהילת יוצאי מונסטיר השוכן בירושלים.

היסטוריה

תבנית:נושא מורחב הרב יעקב בן יוסף ישראל בעל "היגל יעקב" כיהן מ-1854 כמורה צדק ורבה הראשי של מונסטיר. ב-1888 הקימו לכבודו יוצאי מונסטיר ברחוב הקראים אשר בעיר העתיקה בירושלים סמוך לבית הכנסת החורבה, את בית הכנסת "יגל יעקב". מאוחר יותר, בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 הועבר בית הכנסת לשכונת מקור ברוך. בבית הכנסת שתי קומות כאשר השנייה שימשה לעזרת נשים.‏[1] כמנהג יהודי מונסטיר נהגו מתפללי בית הכנסת לומר קדיש נוסף בתוך התפילה לציון גירוש ספרד.

לאחר חורבן הקהילה בשואה התקיים בבית הכנסת טקס זיכרון שנתי בכט באדר לזכר בני הקהילה שניספו בשואה ובמהלך הלחימה בשורות הפרטיזנים של טיטו. המתפללים התפללו תפילת ערבית וקראו את פרק חזון העצמות היבשות, ל"ז מספר יחזקאל. לטקס חוברו במיוחד מילות קינה ולאחר קריאת הקינה הודלקו נרות במנורת ששת קנים שהוצבה במקום, לזכר ששת מיליוני הנספים בשואה.

"אלה נזכורה ונפשנו עליהם תשתוחח, קול ויללה נשמיע ומספד ומר נביע על חללי בת עמי נתאבל בדמי, אשר נטרפו בידי זאבי ערב נאצים חיתו טרף."[2]

לאורך השנים הלכו והתמעט מספר המתפללים והמבקרים בבית הכנסת. המבנה מוחזק על ידי עמותת מוסדות "ישועת ציון".

קישורים חיצוניים

תבנית:ויקישיתוף בשורה

היסטוריה

תבנית:נושא מורחב הרב יעקב בן יוסף ישראל בעל "היגל יעקב" כיהן מ-1854 כמורה צדק ורבה הראשי של מונסטיר. ב-1888 הקימו לכבודו יוצאי מונסטיר ברחוב הקראים אשר בעיר העתיקה בירושלים סמוך לבית הכנסת החורבה, את בית הכנסת "יגל יעקב". מאוחר יותר, בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 הועבר בית הכנסת לשכונת מקור ברוך. בבית הכנסת שתי קומות כאשר השנייה שימשה לעזרת נשים.‏[1] כמנהג יהודי מונסטיר נהגו מתפללי בית הכנסת לומר קדיש נוסף בתוך התפילה לציון גירוש ספרד.

לאחר חורבן הקהילה בשואה התקיים בבית הכנסת טקס זיכרון שנתי בכט באדר לזכר בני הקהילה שניספו בשואה ובמהלך הלחימה בשורות הפרטיזנים של טיטו. המתפללים התפללו תפילת ערבית וקראו את פרק חזון העצמות היבשות, ל"ז מספר יחזקאל. לטקס חוברו במיוחד מילות קינה ולאחר קריאת הקינה הודלקו נרות במנורת ששת קנים שהוצבה במקום, לזכר ששת מיליוני הנספים בשואה.

"אלה נזכורה ונפשנו עליהם תשתוחח, קול ויללה נשמיע ומספד ומר נביע על חללי בת עמי נתאבל בדמי, אשר נטרפו בידי זאבי ערב נאצים חיתו טרף."[3]

לאורך השנים הלכו והתמעט מספר המתפללים והמבקרים בבית הכנסת. המבנה מוחזק על ידי עמותת מוסדות "ישועת ציון".

קישורים חיצוניים

תבנית:ויקישיתוף בשורה

היסטוריה

תבנית:נושא מורחב הרב יעקב בן יוסף ישראל בעל "היגל יעקב" כיהן מ-1854 כמורה צדק ורבה הראשי של מונסטיר. ב-1888 הקימו לכבודו יוצאי מונסטיר ברחוב הקראים אשר בעיר העתיקה בירושלים סמוך לבית הכנסת החורבה, את בית הכנסת "יגל יעקב". מאוחר יותר, בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 הועבר בית הכנסת לשכונת מקור ברוך. בבית הכנסת שתי קומות כאשר השנייה שימשה לעזרת נשים.‏[1] כמנהג יהודי מונסטיר נהגו מתפללי בית הכנסת לומר קדיש נוסף בתוך התפילה לציון גירוש ספרד.

לאחר חורבן הקהילה בשואה התקיים בבית הכנסת טקס זיכרון שנתי בכט באדר לזכר בני הקהילה שניספו בשואה ובמהלך הלחימה בשורות הפרטיזנים של טיטו. המתפללים התפללו תפילת ערבית וקראו את פרק חזון העצמות היבשות, ל"ז מספר יחזקאל. לטקס חוברו במיוחד מילות קינה ולאחר קריאת הקינה הודלקו נרות במנורת ששת קנים שהוצבה במקום, לזכר ששת מיליוני הנספים בשואה.

"אלה נזכורה ונפשנו עליהם תשתוחח, קול ויללה נשמיע ומספד ומר נביע על חללי בת עמי נתאבל בדמי, אשר נטרפו בידי זאבי ערב נאצים חיתו טרף."[4]

לאורך השנים הלכו והתמעט מספר המתפללים והמבקרים בבית הכנסת. המבנה מוחזק על ידי עמותת מוסדות "ישועת ציון".

קישורים חיצוניים

תבנית:ויקישיתוף בשורה

היסטוריה

תבנית:נושא מורחב הרב יעקב בן יוסף ישראל בעל "היגל יעקב" כיהן מ-1854 כמורה צדק ורבה הראשי של מונסטיר. ב-1888 הקימו לכבודו יוצאי מונסטיר ברחוב הקראים אשר בעיר העתיקה בירושלים סמוך לבית הכנסת החורבה, את בית הכנסת "יגל יעקב". מאוחר יותר, בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 הועבר בית הכנסת לשכונת מקור ברוך. בבית הכנסת שתי קומות כאשר השנייה שימשה לעזרת נשים.‏[1] כמנהג יהודי מונסטיר נהגו מתפללי בית הכנסת לומר קדיש נוסף בתוך התפילה לציון גירוש ספרד.

לאחר חורבן הקהילה בשואה התקיים בבית הכנסת טקס זיכרון שנתי בכט באדר לזכר בני הקהילה שניספו בשואה ובמהלך הלחימה בשורות הפרטיזנים של טיטו. המתפללים התפללו תפילת ערבית וקראו את פרק חזון העצמות היבשות, ל"ז מספר יחזקאל. לטקס חוברו במיוחד מילות קינה ולאחר קריאת הקינה הודלקו נרות במנורת ששת קנים שהוצבה במקום, לזכר ששת מיליוני הנספים בשואה.

"אלה נזכורה ונפשנו עליהם תשתוחח, קול ויללה נשמיע ומספד ומר נביע על חללי בת עמי נתאבל בדמי, אשר נטרפו בידי זאבי ערב נאצים חיתו טרף."[5]

לאורך השנים הלכו והתמעט מספר המתפללים והמבקרים בבית הכנסת. המבנה מוחזק על ידי עמותת מוסדות "ישועת ציון".

קישורים חיצוניים

תבנית:ויקישיתוף בשורה

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 תבנית:Nrg.
  2. בית הכנסת יגל יעקב, באתר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל.
  3. בית הכנסת יגל יעקב, באתר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל.
  4. בית הכנסת יגל יעקב, באתר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל.
  5. בית הכנסת יגל יעקב, באתר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל.