טענו חטין והודה לו בשעורין

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

תביעה על דבר אחד, והודאה על דבר אחר.

המקור:בבלי בבא מציעא ה, א.

הכלל הרגיל הוא, שמי שמודה במקצת הטענה, חייב שבועה מן התורה. אך אין כלל זה אמור אלא בשעה שהנתבע מודה במקצת התביעה שהוא נתבע בה, אולם אם הוא נתבע בדבר אחד, ומודה בדבר אחר - אין הוא חייב שבועה. לפיכך, מי שתבע מחברו כור חיטים שהפקיד אצלו, והלה השיבו שלא קיבל לידיו אלא חצי כור חיטים, חייב הנתבע שבועה מדין שבועת מודה במקצת. אולם אם השיבו שלא קיבל לידיו אלא כור שעורים - אין הוא חייב שבועה, שכן לא הודה במין הטענה, אלא במין אחר שלא טענו, ואין לראות זאת כהודאה במקצת הטענה שנטענה.

בהשאלה משמש ביטוי זה למי שנשאל בעניין מסויים, ומשיב לשאלה שלא לעניין, שעליו ניתו לאמר שהרי הוא כמי שטענו חיטים והודה לו בשעורים.