טעמי המקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
סימנים המורים על חיבור ופיסוק המקרא, והמשמשים כסימני ניגון בקריאה בציבור.
'''טעמי המקרא''' הם סימנים המורים על חיבור ופיסוק המקרא, והמשמשים כסימני ניגון ב[[קריאת התורה]].  


== סוגי טעמים ==
== סוגי טעמים ==
שורה 9: שורה 9:
=== כ"א ספרים ואמ"ת ===
=== כ"א ספרים ואמ"ת ===


יש במקרא שתי מערכות טעמים, האחת נהוגה בכ"א הספרים והשניה נהוגה בספרי אמ"ת {{מקור|(ר"ת: איוב, משלי, תהלים)}}.
יש במקרא שתי מערכות טעמים, האחת נהוגה בכ"א הספרים והשניה נהוגה בספרי אמ"ת {{מקור|ר"ת: איוב, משלי, תהלים|כן}}.


== מקורם ==
== מקורם ==


יש אומרים כי טעמי המקרא הם מן ה[[תורה]], ויש אומרים שהם ניתקנו על ידי [[עזרא]] ואנשי [[כנסת הגדולה]]. הדבר נוגע להלכה- האם מותר לקבל תשלום על לימוד טעמים שכן אין זה נחשב חלק מהתורה או שמא גם זה חלק מהתורה ואסור לקבל על זה תשלום. נחלקו בזה רב ורבי יוחנן במסכת נדרים. (דף לז)
יש אומרים כי טעמי המקרא הם מן ה[[תורה]], ויש אומרים שהם ניתקנו על ידי [[עזרא]] ואנשי [[כנסת הגדולה]].


הגמרא אומרת (מגילה לב.): "ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'".
הגמרא אומרת (מגילה לב.): "ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'".
שורה 19: שורה 19:
== פרשנים המסתייעים בהם ==
== פרשנים המסתייעים בהם ==


[[רש"י]] מסתייע פעמים רבות בטעמי המקרא לפירוש העניין. האבן עזרא קובע: "כל פירוש שאינו על פי פירוש הטעמים לא תאבה ולא תשמע אליו".
[[רש"י]] מסתייע פעמים רבות בטעמי המקרא לפירוש העניין. האבן עזרא בתחלת ספרו "מאזני לשון הקדש" קובע: "כל פירוש שאינו על פי פירוש הטעמים לא תאבה ולא תשמע אליו". בספר פנינים משלחן הגר"א מובאים כמה פירושים על התורה של הגאון מוילנא שמבוססים על טעמי המקרא.  


== רשימת הטעמים ==
ישנם אף מקרים בודדים בהם השתמשו המפרשים בשמות הטעמים לצורך פירוש הפסוקים ("קול אליהו" ו"דברי אליהו" ל[[גר"א]] לבראשית מד, מח; שם לדברים טו, ח ועוד).


שמות הטעמים הרגילים הלא הם: פשטא מנח זרקא מנח סגול מנח | מנח רביעי מהפך פשטא זקף קטן זקף-גדול מרכא תפחא מנח אתנחתא פזר תלישא- קטנה תלישא-גדולה קדמה ואזלא אזלא- גרש גרשים דרגא יתיב פסיק | סוף - פסוק :שלשלת קרני-פרה מרכא כפולה קדמא ירח-בן-יומו. (הנוסח הזה מועתק מספרו של הרב קוק ריש מילין, המופיע באתר ויקיטקסט)
==משמעותם של הטעמים==
ישנם מגדולי ישראל שנתנו לטעמי המקרא משמעות רוחנית, בייחוד על פי ה[[קבלה]], רבים מהם הובאו בספר "[[ראש מילין]]" של [[הרב קוק]].


== מציאת רמזים וסודות בטעמים ==
ישנו מושג קבלי: טנת"א - ראשי תיבות של טעמים, נקודות, תגים ואותיות - שלפיו מערכת האלפבית העברי, טעמי המקרא, הניקוד והתגים המופיעים מעל חלק מהאותיות בכתב סת"ם היא מערכת מאוחדת שמשתקפים בה ייצוגים של המציאות. ניתן למצוא פרק בשם זה בכתבי רבי חיים ויטאל, ובכתבי מקובלים רבים נוספים.
כמו כן יש פרק המבאר רמזים בטעמים בספרו של הרב קוק [[ריש מילין]].




שורה 35: שורה 31:




[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה: תורה]]
[[קטגוריה: תורה]]

גרסה אחרונה מ־20:38, 8 בדצמבר 2012

טעמי המקרא הם סימנים המורים על חיבור ופיסוק המקרא, והמשמשים כסימני ניגון בקריאת התורה.

סוגי טעמים[עריכה]

מחברים ומפסיקים[עריכה]

הטעמים מתחלקים לשני סוגים: א. "טעמים מחברים" - סימנים המורים על חיבור המילה אל המילה הבאה אחריה; ב. "טעמים מפסיקים" - סימנים המורים על הפסק בין מילה למילה.

כ"א ספרים ואמ"ת[עריכה]

יש במקרא שתי מערכות טעמים, האחת נהוגה בכ"א הספרים והשניה נהוגה בספרי אמ"ת (ר"ת: איוב, משלי, תהלים).

מקורם[עריכה]

יש אומרים כי טעמי המקרא הם מן התורה, ויש אומרים שהם ניתקנו על ידי עזרא ואנשי כנסת הגדולה.

הגמרא אומרת (מגילה לב.): "ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'".

פרשנים המסתייעים בהם[עריכה]

רש"י מסתייע פעמים רבות בטעמי המקרא לפירוש העניין. האבן עזרא בתחלת ספרו "מאזני לשון הקדש" קובע: "כל פירוש שאינו על פי פירוש הטעמים לא תאבה ולא תשמע אליו". בספר פנינים משלחן הגר"א מובאים כמה פירושים על התורה של הגאון מוילנא שמבוססים על טעמי המקרא.

ישנם אף מקרים בודדים בהם השתמשו המפרשים בשמות הטעמים לצורך פירוש הפסוקים ("קול אליהו" ו"דברי אליהו" לגר"א לבראשית מד, מח; שם לדברים טו, ח ועוד).

משמעותם של הטעמים[עריכה]

ישנם מגדולי ישראל שנתנו לטעמי המקרא משמעות רוחנית, בייחוד על פי הקבלה, רבים מהם הובאו בספר "ראש מילין" של הרב קוק.