המלבין שיניים לחברו

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

המראה לחברו פנים שוחקות, המסביר ומאיר פנים לזולת."אמר רבי יוחנן: טוב המלבין שיניים לחברו יותר ממשקהו חלב, שנאמר (בראשית מט, יב): 'ולבן שנים מחלב' - אל תקרי ולבן שנים אלא וליבון שיניים" (כתובות קיא, ב).הלבנת שיניים לחברו, אומרים הראשונים, היא גם כאשר בלבך אינך מחבב את פלוני; מעשיו אינם רצויים לך; השקפתו זרה בעיניך - גם אז עליך להסביר לו פנים.באבות דרבי נתן (פרק יג, ד) מובא: "והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות. כיצד? מלמד שאם נתן אדם לחברו כל מתנות טובות שבעולם ופניו כבושים בארץ - מעלה עליו הכתוב כאילו לא נתן לו כלום. אבל המקבל את חברו בסבר פנים יפות, אפילו לא נתן לו כלום - מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו כל מתנות שבעולם"[1].

הערות שוליים[edit]

  1. דוגמא מעשית לדברים אלו מוצאים אנו ב"ילקוט שמעוני" על הפסוק במשלי (ט"ו) "טובה ארוחת ירק ואהבה שם": "כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? כנגד שני בני אדם שפגעוהו בשעה שירד ממלכותו והיה מחזר על הפתחים בשביל פרנסה. פגע בו אדם אחד ונשתטח עליו. אמר לו: אדוני המלך אם רצונך השגיח עלי היום. מיד הלך עמו והעלהו לעליה וזבח לו שור והביא לפניו הרבה מטעמים. התחיל משמיע לו דברי מלכותו ואמר לו: זכור אתה שעשית כך וכך כשהיית מלך. כיון שהזכיר לו ימי מלכותו התחיל גועה ובוכה, וכן כל אותה סעודה עד שעמד משם בבכיה. למחר פגע בו אדם אחר, התחיל משתטח לפניו ואמר לו: אדוני המלך, רצונך שתשגיח עלי כל היום. אמר לו: אתה מבקש לעשות לי כשם שעשה לי חברך. אמר לו: אדוני, איש עני אני, אלא אם תשגיח עלי, מעט ירקות יש לי - אני מניח לפניך. אם רצונך בוא עמי לבית. באותה שעה בא לביתו עמו. כיון שהגיע לביתו, רחץ פניו ידיו ורגליו והביא לפניו מעט ירק. התחיל אותו האיש לנחמו. אמר לו, אדוני, שבועה נשבע הקב"ה לאביך שאינו פוסק מלוכה מזרעו: 'נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך'. אלא כך דרכו של הקב"ה, מוכיח וחוזר ומרצה שנאמר (משלי ו): 'כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה'~. אבל הקב"ה עתיד להחזירך למלכותך. כיון ששמע כך שבע... כיון שחזר שלמה למלכותו התנבא בחכמתו על זה: טוב ארוחת ירק שאכלתי אצל העני - משור אבוס שלא האכילני אותו עשיר, אלא הזכירני צערי".