טבילת עזרא

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

טבילה שתיקנו עזרא ובית דינו, לאדם שיצאה ממנו שכבת זרע, בטרם יעסוק בדברי תורה."עזרא תיקן טבילה לבעלי קרי", כלומר, שאמנם מן התורה מותר לבעל קרי לעסוק בתורה בעודו בטומאתו כדין כל הטמאים, אבל עזרא ובית דינו הוציאוהו מכלל שאר הטמאים ותיקנו שלא יקרא בעל קרי בדברי תורה עד שיטבול. ולא מפני טומאה וטהרה תיקנו תקנה זו[1], אלא כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים[2].יש אומרים שעזרא לא תיקן טבילה לבעל קרי אלא לדברי תורה, ובית דין שעמדו אחר כך התקינו שבעל קרי אסור אף בתפילה; ויש אומרים שתקנת עזרא היתה בין לדברי תורה ובין לתפילה.ברם, בגמרא מובא, שבטלה תקנת עזרא, ונהגו העולם לסמוך על רבי יהודה בן בתירא שאמר: "אין דברי תורה מקבלים טומאה", שנאמר (ירמיהו כג, כט): "הלא כה דברי כאש נאום ה'" - "מה אש אינה מקבלת טומאה, אף דברי תורה אינם מקבלים טומאה". וכן כותב הרמב"ם (בסוף הלכות קריאת שמע): "הואיל ולא פשטה תקנה זו בכל ישראל ולא היה כוח ברוב הציבור לעמוד בה,לפיכך בטלה. וכבר נהגו כל ישראל לקרות בתורה ולקרות קריאת שמע, והן בעלי קרי, לפי שאין דברי תורה מקבלים טומאה, אלא עומדים בטהרתן לעולם".

הערות שוליים[edit]

  1. . ולכן בעל קרי שיש עליו טומאה יותר חמורה, כגון טומאת זיבה וכדומה, אף על פי שהטבילה משום קרי אינה מטהרת אותו מטומאתו, מכל מקום צריך הוא טבילה מתקנת עזרא, וכל עוד שלא טבל אסור לו לעסוק בדברי תורה ובתפלה; ואילו לאחר שטבל, אף שעדיין טמא הוא מחמת הטומאה האחרת, הרי הוא מותר בדברי תורה ובתפלה, שלא תוקנה תקנת עזרא אלא לבעלי קרי בלבד, ולא משום טומאה וטהרה אלא מטעמים אחרים.
  2. . ויש אומרים, שלא התקינו טבילה זו אלא מפני ביטול תורה, שאם יהיה מותר בלא טבילה אף הוא אומר אלך ואעשה צרכי ואחר כך אשנה, ומתוך שהוא אסור ללמוד בלא טבילה, מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צרכו. ויש שלמדו איסור בעל קרי בדברי תורה מהכתוב (דברים ד, ט-י): "והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב", מה בחורב בעלי קרי אסורים, שהרי הזהירה תורה: "אל תגשו אל אשה", אף כאן בעלי קרי אסורים.