חרם דרבינו גרשום

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חרם שהטיל רבנו גרשום מאור הגולה בהסכמת קהילות אשכנז וצרפת על כל מי שלא ישמור על התקנות שתיקן.

בין התקנות העיקריות שתיקן: א. שלא ישא אדם שתי נשים; ב. שלא יגרש אדם את אשתו בעל כרחה; ג. שלא יקרא אדם מכתב בלא רשות בעליו.

את החרם ניתן להתיר ע"י היתר ממאה רבנים משלוש ארצות ושלוש קהילות (לדוגמא: מי שאשתו נשתטית וכדומה).

יש אומרים שזמן התקנה עד סוף האלף החמישי, ומכאן ואילך המשיכו כמנהג טוב, או שחידשו את החרם.

בסך הכל ישנם עשרים וארבעה דברים שהחרים רבנו גרשום , ביניהם: שלא לבטל שידוכין, שלא לבייש בעלי תשובה, שלא להרחיק שום אדם מבית הכנסת אלא לפי שעה אבל לא עולמית, שלא יצא מבית הכנסת ויבטל המניין (התקנות בישראל כרך ד עמוד צד והלאה[1]).

הערות שוליים[עריכה]

  1. יש 24 דברים שהחרים רבנו גרשום (חוץ מלשאת אישה שנייה, לגרש אישה בעל כורחה ולקרוא מכתב בלא רשות), ביניהם: שלא לבטל שידוכין, שלא לבייש בעלי תשובה, שלא להרחיק שום אדם מבית הכנסת אלא לפי שעה אבל לא עולמית, שלא יצא מבית הכנסת ויבטל המניין (התקנות בישראל כרך ד עמוד צד והלאה).