חסידות ויז'ניץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות ויז'ניץ''' היא [[חצר חסידית]] שנוסדה בעיירה ויז'ניץ בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית, (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר. | |||
==החסידות בארץ== | |||
החסידות המרכזית כיום בקרית ויזניץ בבני ברק היא בראשות [[רבי ישראל הגר]] בנו [[הבכור]] של הישועות משה. חצר זו מנתה ב-2016 כ-5,000 בתי-אב בישראל ובחו"ל, והיא אחת החסידויות הגדולות בישראל. חצר נוספת בשם מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצרו של הבן הצעיר של הישועות משה, [[רבי מנחם מנדל הגר]], שמרכזה ברחוב עזרא בבני ברק והיא מנתה 1200 בתי-אב ב-2016. | |||
חצרות נוספות הקשורות לגזע ויז'ניץ הן [[חסידות ויז'ניץ במונסי]] המונה כ-3,500 בתי-אב, [[חסידות סרט ויז'ניץ]] בחיפה המונה כ-1,300 בתי-אב{{הערה|המספרים ל-2016 מ: Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.}}, חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ ברחובות וחסידות קוסוב בבורו פארק. בנוסף ישנן עוד חצרות קטנות של צאצאי אדמו"רי ויז'ניץ: שאץ ויז'ניץ, אנטניא, ווישווא וסטרוז'ניץ. | |||
==הערות== | ==הערות== | ||
גרסה מ־18:37, 26 בינואר 2020
|
|
חסידות ויז'ניץ היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניץ בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית, (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.
החסידות בארץ
החסידות המרכזית כיום בקרית ויזניץ בבני ברק היא בראשות רבי ישראל הגר בנו הבכור של הישועות משה. חצר זו מנתה ב-2016 כ-5,000 בתי-אב בישראל ובחו"ל, והיא אחת החסידויות הגדולות בישראל. חצר נוספת בשם מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצרו של הבן הצעיר של הישועות משה, רבי מנחם מנדל הגר, שמרכזה ברחוב עזרא בבני ברק והיא מנתה 1200 בתי-אב ב-2016.
חצרות נוספות הקשורות לגזע ויז'ניץ הן חסידות ויז'ניץ במונסי המונה כ-3,500 בתי-אב, חסידות סרט ויז'ניץ בחיפה המונה כ-1,300 בתי-אב[1], חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ ברחובות וחסידות קוסוב בבורו פארק. בנוסף ישנן עוד חצרות קטנות של צאצאי אדמו"רי ויז'ניץ: שאץ ויז'ניץ, אנטניא, ווישווא וסטרוז'ניץ.
הערות
- ↑ המספרים ל-2016 מ: Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.