חמץ נוקשה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חמץ נוקשה הוא חמץ שמעולם לא היה ראוי לאכילה, או שלא נתחמץ חימוץ גמור.

הגדרה[עריכה]

המגן אברהם (תמב ס"ק א) מגדיר חמץ נוקשה בשני מצבים, א: בצק שלא החמיץ החמצה מלאה. ב: בצק שהחמיץ החמצה מלאה אך מעולם לא היה ראוי לאכילה אלא היה ראוי לאכילה רק על ידי הדחק.

גם המשנה ברורה כתב הגדרות אלו (סימן תמב ס"ק ב ובשעה"צ ס"ק יב).

דיניו[עריכה]

בדינו של חמץ נוקשה יש שלש דעות:

  1. חמץ נוקשה אסור באכילה מן התורה, ולוקים עליו.
  2. אף על פי שחמץ נוקשה אסור מן התורה, מכל מקום אין לוקים עליו, כיון שאינו ראוי לאכילה
  3. אין חמץ נוקשה אסור אלא מדרבנן.
  • בכל מקרה חמץ נוקשה אסור בהנאה, אף לדעת הסוברים שאיסור אכילתו אינו אלא מדרבנן.
  • המשהה ברשותו "חמץ נוקשה" בפסח יש הסוברים שעובר על איסור "בל יראה ובל ימצא", ויש חולקים.