חזקת תשמישין

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הגדרה[edit]

המשתמש בנכסי חבירו והוא לא מיחה בו, פוסקים ששימוש זה יהיה בבעלותו של המשתמש (הסוגיא בבבא בתרא נח:).

לדוגמא, המים מגגו נשפכים לחצר חבירו (בבא בתרא ו.), פתח חלון לנכסי חבירו (בבא בתרא נח:).

מקור וטעם[edit]

מקורה מסברא.

טעמו הוא שמסתבר שהקנה לו את השימוש או שמחל לו עליו (תלוי במחלוקת האם צריך לטעון שהקנה לו[1]). וזה בירור המציאות האמיתית.

פרטי הדין[edit]

הזמן שצריך להשתמש בשביל החזקה - נחלקו בו הראשונים לשלוש דעות:

  1. שלוש שנים (ריב"ם בתוס' בבא בתרא כג. ד"ה והא).
  2. שלושים יום (יד רמ"ה בבא בתרא ו. נט, ראב"ד שכנים ז-ז).
  3. מייד (רמב"ם שכנים ח-א)[2].

טענה, דהיינו האם המחזיק צריך לטעון שקנה את השימוש - גם בזה נחלקו הראשונים. ואין קשר בין המחלוקת הזו למחלוקת דלעיל (בסמוך) האם צריך שלוש שנים או שמועילה מייד, כך שיש בזה ארבע דעות:

  1. צריך גם שלוש שנים וגם טענה (ר"י).
  2. צריך שלוש שנים אך אין צריך טענה (ריב"ם בתוס' בבא בתרא כג. ד"ה והא).
  3. מועיל מייד אך צריך טענה (רש"י בבא בתרא ו. ד"ה תוס').
  4. מועיל מייד ואין צריך טענה (נימוקי יוסף שם בשם הגאונים).

כללים[edit]

בסעיף זה נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.

כשיש ספק האם בכלל יש לו חזקת תשמישין, הנימוקי יוסף (בבא בתרא ו:) כתב שהמשתמש נחשב מוחזק, והבעלים הקודם הוא המוציא מחבירו ועליו להביא ראיה. והרמב"ם (שכנים ח-ז בסופו) כתב שהמחזיק צריך להביא ראיה שהבעלים הקודם סייע לו או ראה ולא מיחה.

ראה גם[edit]


הערות שוליים[edit]

  1. כדלקמן בסעיף "פרטי הדין" ד"ה טענה.
  2. עיין לקמן בסמוך (ד"ה טענה) מחלוקת נפרדת האם צריך טענה.