חודש טבת

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

טבת הוא החודש הרביעי (מתשרי) בלוח השנה העברי. בתנ"ך מכונה "החודש העשירי" (מניסן). חודש טבת הוא חודש חסר, כלומר ישנם בו עשרים ותשעה ימים. הוא בא לאחר חודש כסליו ולפני חודש שבט. מזלו הוא גדי. בחודש זה חל צום עשרה בטבת (המכונה בתנ"ך צום העשירי על שם החודש), בו מתאבלים על תחילת המצור על ירושלים על ידי נבוכדנצר.

מקור החודש ופירוש שמו[edit]

חודש טבת מוזכר לראשונה בתנ"ך במגילת אסתר בתור החודש העשירי "ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת" אסתר ב טז. מקור שם החודש הוא מהשפה האכדית "טביתו" שמשמעו "לשקוע", וככל הנראה מרמז על התבוססות ושקיעה בבוץ לאחר גשמי כסלו.

חודש טבת מוזכר בתנ"ך גם כחודש שבו החל המצור על ירושלים "ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה" מלכים ב כה א וכתוצאה מאירוע זה חל בחודש צום עשרה בטבת.

אירועים בחודש[edit]

ראש חודש טבת הוא גם הימים האחרונים של חנוכה ולפעמים חל בו גם וזאת חנוכה. יחד עם צום עשרה בטבת, בחודש נפטרו גם עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה וכן אירע תרגום השבעים.