ח'רבת ח'ייבר

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

ח'רבת ח'ייבר הוא תל הנמצא בשומרון, צפונית מהכפר הערבי מית'לון, 3 ק"מ מזרחית מהכפר ‏סָ‏נוּ‏ר, שבו נמצאו שרידים מהתקופות התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל והתקופה הערבית בארץ ישראל הקדומה.


תאור המקום[edit]

התל נקרא במפות שנערכו בשנת 1888 על ידי "הקרן לחקר ארץ ישראל" בסקר ארץ־ישראל המערביתבשם "Tell Kheibar" ובמפה הישראלית "ג'בל חיבר". התל מתנשא לגובה 492 מטר מעל פני הים. התל נבדק בסקר הר מנשה. השטח נטוע עצי פרי, מצויים בו בורות מים, יש בו מעט שרידי ביצורים והוא מוקף בחומה נמוכה אשר לא נאמד מועד הקמתה. כמו כן נמצאו באתר שרידי סרקופאג מהתקופה הרומאית.

הקשר ליהודי ח'ייבר[edit]

שם המקום משך את תשומת לב החוקרים לאור הדמיון בינו לבין שם השבט היהודי ח'ייבר שברח מערב הסעודית במאה ה-7. מקום נוסף בארץ בו חיים מוסלמים אשר מזהים עצמם עם צאצאי יהודי ח'ייבר הוא יטה, בדרום הרי חברון. ח'רבת ח'ייבר רחוקה מנתיבי התחבורה בארץ ישראל ומתאימה כמקום מקלט לשבט היהודי שברח ממוחמד בעקבות קרב ח'ייבר, בשנת 628.

הארכאולוג, צבי אילן סייר במקום בשנת 1971. הוא מצא כי תושבי הכפר סאנור הסמוך מודעים לכך כי "כי שם גרו היאהוד בימי קדם". התושבים יודעים על המסורת ערבית-מקומית שכאשר גירש מוחמד את היהודים שישבו בחצי האי ערב היו יהודים שבחרו לעלות לארץ-ישראל. הם התיישבו באיזור העיר דרעא, בממלכת ירדן, בבקעת הירדן וכן בעמק סאנור, מסורת מקומית נוספת מספרת על מלך יהודי שישב בכפר סאנור ועל בתו שישבה בתל ח'יבר.

חפירות באתר[edit]

בנובמבר 1985 נחפרה מערת קבורה בשיפולים המערביים של התל. היה זה במסגרת אישור תוכנית בנייה בכפר "מית'לון". החפירה נערכה מטעם קצין מטה ארכאולוגיה ביהודה ושומרון על ידי עפר זיאון ועבדאל רחים חמראן.

המערה, בגודל 8.5 מטר על 7.5 מטר נחשפה במדרון המכוסה במדרגות חקלאיות. למערה שני חלקים: דרומי וצפוני. שני החלקים נפתחים מערבה אל חצר חצובה. המרחק בין שני הפתחים הוא 2,8 מטר. החלק הדרומי כולל אולם, אשר במרכזו נמצא סרקופג שבור. אל המערה ירדו במדרגות , שש במספר. החלק הצפוני, כולל שני מפלסים ושש כוכים טבעיים שהורחבו בעבודת סיתות גסה. למערה זו ירדו בארבע מדרגות. פתח זה נמצא חסום באבן גולל. בשני האולמות נמצאו שלדיהם של 11 בני אדם.


הממצא הקיראמי במערה כלל: שברי קנקנים, סירי בישול, קערות ושני בקבוקים. התיראוך הוא לתקופה הרומית המאוחרת ולתקופה הביזנטית. כן נמצאו באתר 11 נרות חרס שלמים ושני שברי נירות מהתקופה הביזנטית והתקופה הערבית הקדומה.

החופרים סבורים כי המערה שימשה לקבורה לתושבי ח'יבר מתקופת הבית השני עד לימי הביניים

זיהוי מקראי[edit]

בקרבת ח'רבת ח'ייבר נמצא הכפר הערבי סאנור. יש המזהים אותו עם שמיר - מקום קבורתו של השופט תולע בן פואה, שעליו נאמר "והוא יושב בשמיר בהר אפרים" |{{מקור=(שופטים י', א')}}. בתקופה מאוחרת יותר ניסו חוקרים לזהות כאן, או במסליה הסמוכה את בתוליה - עירהּ של יהודית מתקופת החשמונאים. [1]

שא נור[edit]

בשנת 1977 התיישב בבניין המשטרה הסמוך לסאנור גרעין התיישבות יהודי והקים את היישוב שא נור, שפונה במסגרת גרוש היהודים מגוש קטיף ומצפון השומרון. גם גרעין מבוא דותן התיישב בתחילת דרכו במצודת סנור.


לקריאה נוספת[edit]

קישורים חיצוניים[edit]