זכר לחורבן

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

תקנת חכמים לעשות דברים מסויימים, או להמנע מלעשות דברים מסויימים, זכר לחורבן בית המקדש.


משחרב בית המקדש השני התקינו חכמים לעשות זכר לחורבן, כמו שכתוב (תהלים קלז): "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".


"זכר לחורבן" מתבטא בכמה וכמה דברים, כגון:בבלי בבא בתרא ס, ב סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו מקום אמה על אמה בכותל שכנגד הפתח בלא סיד; "עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט"; "עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט"; חתן תחת חופתו, שם אפר מקלה על ראשו במקום הנחת תפילין; הטילו הגבלות מסויימות על נגינה בכלי זמר; גזרו שלא יניח החתן בראשו שום כליל, ועוד רבים.