זיהום מזון

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

זיהום מזון יכול להתרחש במקרה של חולה או לכלוך הנוגע במזון. זיהום יכול להיות בשוגג או במזיד על מנת לפגוע. לפי ההלכה אין לגרום לזהם המזון: (שו"ע יו"ד סי קטז סעיף ה): "ולא יתן ככר לחם תחת השחי, מפני הזיעה". הרב צבי שפיץ (משפטי התורה ב"ק פרק א) דן במקרה בו חולה במחלה מדבקת אכל מסיר כללי וזיהם בכלל את כל האוכל האם חייב לשלם ומביא צדדים לכאן ולכאן.

תזאורוס לוגי[edit]

אפשרות ראשונה מבעלי ראתן:

  • ע"פ גמרא בכתובות עז ב: "אמר רבי יוסי, שח לי זקן אחד מאנשי ירושלים: עשרים וארבעה מוכי שחין הן, וכולן אמרו חכמים תשמיש קשה להן, ובעלי ראתן (שרץ יש לו במוחו. רש"י) קשה מכולן:

מכריז רבי יוחנן: הזהרו מזבובי של בעלי ראתן. (זבובים השוכנים עליו קשות להביא אותו חולי על איש אחר. רש"י) רבי זירא לא הוה יתיב בזיקיה. (במקום שתנשב רוח אחת על שניהם. רש"י) רבי אלעזר לא עייל באהליה. (לא נכנס לאוהל ששכב שם) רבי אמי ורבי אסי לא הוו אכלי מביעי דההיא מבואה. (לא אכלו מביצים שבאותו רחוב).

ומה שכתוב רבי אמי ורבי אסי לא הוו אכלי מביעי דההיא מבואה. הוא משום זיהום הביצים. (המזון)

אפשרות שניה ממצורע:

  • ע"פ ויקרא רבה פרשה טז: רבי יוחנן ורשב"ל ר"י אומר אסור לילך במזרחו של מצורע ארבע אמות, ור"ש אמר אפי' מאה אמה, ולא פליגי מאן דאמר ד' אמות בשעה שאין הרוח יוצא ומאן דאמר ק' אמה בשעה שהרוח יוצא. רבי מאיר לא אכיל ביעי מן מבואה דמצורע. ר' אמי ור' אסי לא הוו עיילי למבואות של מצורע. ר"ל כד הוה חמי חד מנהון במדינתא, (כשראה מצורע נכנס לעיר) מרגם להון באבניא (רגם אותם באבנים), אמר לו, פוק לאתרך לא תזהום ברייתא. (צא למקומך ולא תזהם את הבריות).

ומה שכתוב רבי מאיר לא אכיל ביעי מן מבואה דמצורע. הוא משום זיהום הביצים. (המזון)

אפשרות שלישית

  • ע"פ שולחן ערוך יורה דעה סימן קטז סעיף ה: צריך ליזהר מליתן מעות בפיו, שמא יש עליהן רוק יבש של מוכי שחין. ולא יתן פס ידו תחת שחיו, שמא נגע ידו במצורע או בסם רע. ולא יתן ככר לחם תחת השחי, מפני הזיעה.

ומה שכתוב ולא יתן ככר לחם תחת השחי, מפני הזיעה. הוא משום זיהום הככר. (המזון)