התנועה הציונית

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הציונות היא תנועה ואידיאולוגיה פוליטית החותרת לקיבוץ גלויות בארץ ישראל. התנועה נעורה בעיקר בסוף המאה ה-19, בעקבות פוגרומים קשים נגד קהילות יהודיות באירופה וחלקים מאסיה. התנועה הציונית, בהנהגת הקונגרס הציוני, מיסודו ובהנהגתו של ד"ר בנימין זאב הרצל, הביאה לעלייה הדרגתית של קהילות יהודיות מכל קצוות תבל לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20, ולאחר השואה, לעלייה בלתי חוקית של המוני ניצולים. יצירת יישובים יהודים מגובשים ומשגשגים גררה התנגדות עזה מצד תושבי המקום הערביים והתנגדות זו מלווה את מדינת ישראל בכל תחומי החיים מיום הקמת המדינה ועד ימינו אנו.

היסטוריה[edit]

מבשרי הציונות[edit]

ישנם כמה אישים הנחשבים למבשרי הציונות:

חובבי ציון[edit]

גיבוש הנועה הציונית והקונגרס הציוני[edit]

לאחר הקמת המידנה[edit]

זרמי הציונות[edit]

הציונות המדינית[edit]

הציונות הרוחנית[edit]

הציונות הדתית והמזרחי[edit]

תמיכת הרבנים בציונות[edit]

מתנגדי הציונות[edit]