הרב ישכר שלמה טייכטל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''הרב ישכר (יששכר) שלמה טייכטל''' הי"ד, רב בהונגריה בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, מחבר הספר [[אם הבנים ש…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''הרב ישכר (יששכר) שלמה טייכטל''' הי"ד, רב בהונגריה בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, מחבר הספר [[אם הבנים שמחה]].  
'''הרב ישכר (יששכר) שלמה טייכטל''' הי"ד, רב בהונגריה בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, מחבר הספר [[אם הבנים שמחה]] ו[[שו"ת]] "משנה שכיר".  
==קורות חייו==
==קורות חייו==
נולד בהונגריה בשנת תרמ"ה. למד בישיבה הגדולה בעיר פרשבורג שהקים ה[[חתם סופר]].  
נולד בהונגריה בשנת תרמ"ה. למד בישיבה הגדולה בעיר פרשבורג שהקים ה[[חתם סופר]].  
שורה 5: שורה 5:
הרב היה משמש של [[רבי חיים אלעזר שפירא]] ה[[אדמו"ר]] ממונקאטש, בעל "מנחת אלעזר", שהיה ידוע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]]. גם הרב טייכטל, כמרבית רבני הונגריה בתקופה ההיא, התנגד נחרצות לתנועה הציונית, ואף פרסם כנגדה מאמר בעיתון.  
הרב היה משמש של [[רבי חיים אלעזר שפירא]] ה[[אדמו"ר]] ממונקאטש, בעל "מנחת אלעזר", שהיה ידוע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]]. גם הרב טייכטל, כמרבית רבני הונגריה בתקופה ההיא, התנגד נחרצות לתנועה הציונית, ואף פרסם כנגדה מאמר בעיתון.  
===תקופת השואה===  
===תקופת השואה===  
השואה, הביאה אותו לחשיבה מחודשת בנושא זה. מתוך שראה את מחשכי ה[[גלות]] והחורבן שהיא ממיטה על [[עם ישראל]], הגיע למסקנות שונות לגמרי ממה שחשב עד כה.
השואה, הביאה אותו לחשיבה מחודשת בנושא זה. מתוך שראה את מחשכי ה[[גלות]] והחורבן שהיא ממיטה על [[עם ישראל]], הגיע למסקנה שיש איזשהו גורם המעכב את הגאולה, שבגללו [[עם ישראל]] עדיין בגלות. הוא מציין שמעולם לא חשב ועסק בנושא זה, כי גדל לתוך מציאות אחרת וכי סבר שהמצווה הזו מוטלת על כתפיהם של אחרים, אולם משראה את נוראות השואה, ומשלא יכל ללמוד בה כי נפרד מתלמידיו והיה בלי ספרים, החל לחשוב על הסיבות לעיכוב הגאולה. הרב הגיע למסקנה, שההתרשלות בישוב ובבנין [[ארץ ישראל]], היא המעכבת את הגאולה. הרב הוכיח זאת מהמון מקורות, וקבצם לספר אחד- [[אם הבנים שמחה]]. את ספרו כתב הרב בלי ספרים, בזמן שנחבא מאימת הנאצים ימח שמם, ואף על פי כן, זוכר הרב בעל פה כמעט ללא שגיאות אלפי מקורות בדברי חז"ל ובדברי גדולי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]]. לספרו אם הבנים שמחה, צרף הרב את הסכמותיהם של [[רבי יהושע מקוטנא]] בעל ספר "ישועות מלכו", [[רבי אליהו גוטמאכר]] מגריידיץ, ה[[ראשון לציון]] הרב חיים דוד חזן לספר [[דרישת ציון]] של [[הרב צבי הירש קלישר]], בגלל שתוכן הספרים דומה מאד, והרב מניח שהם היו נותנים את הסכמותיהם גם לספרו לו היו יכולים.
כשנסע הרב ברכבת המוות, ביקש יהודי שהיה על ידו לחם (או מים), והאוקראינים שהיו בסביבתו ניסו להכות בו. הרב ראה זאת וניסה להגן בגופו על אותו יהודי. האוקראינים היכו ברב עד שיצאה נשמתו בטהרה על קידוש ה' בתאריך י' בשבט התש"ה . מילותיו האחרונות היו "הפיצו את מעיינותי חוצה".
===ספריו===
הרב הספיק בחייו להוציא לאור את ספרו '''"אם הבנים שמחה"''' ושני חלקים של '''"שו"ת משנה שכיר"'''.
לאחר השואה יצאו עוד שלושה חלקי שו"ת משנה שכיר, יומן שכתב בזמן השואה ונקרא '''"אמונה צרופה בכור השואה"''', ספר '''משנה שכיר על התורה''' ו'''משנה שכיר על המועדים'''.
 
בניו בנותיו עלו לארץ והקימו משפחות. בין מכדיו נמנים הרב מאיר ברנדסדורפר זצ"ל, חבר [[בית הדין]] של [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומחבר [[שו"ת]] "קנה בשם", הרב יוסף צבי ברייער, מלחין בחצר [[חסידות בעלז]].

גרסה מ־11:27, 2 באוגוסט 2010

הרב ישכר (יששכר) שלמה טייכטל הי"ד, רב בהונגריה בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, מחבר הספר אם הבנים שמחה ושו"ת "משנה שכיר".

קורות חייו

נולד בהונגריה בשנת תרמ"ה. למד בישיבה הגדולה בעיר פרשבורג שהקים החתם סופר. כיהן כרב ואב בית דין בעיירה הסלובקית פישטיאן. הרב היה משמש של רבי חיים אלעזר שפירא האדמו"ר ממונקאטש, בעל "מנחת אלעזר", שהיה ידוע בהתנגדותו החריפה לציונות. גם הרב טייכטל, כמרבית רבני הונגריה בתקופה ההיא, התנגד נחרצות לתנועה הציונית, ואף פרסם כנגדה מאמר בעיתון.

תקופת השואה

השואה, הביאה אותו לחשיבה מחודשת בנושא זה. מתוך שראה את מחשכי הגלות והחורבן שהיא ממיטה על עם ישראל, הגיע למסקנה שיש איזשהו גורם המעכב את הגאולה, שבגללו עם ישראל עדיין בגלות. הוא מציין שמעולם לא חשב ועסק בנושא זה, כי גדל לתוך מציאות אחרת וכי סבר שהמצווה הזו מוטלת על כתפיהם של אחרים, אולם משראה את נוראות השואה, ומשלא יכל ללמוד בה כי נפרד מתלמידיו והיה בלי ספרים, החל לחשוב על הסיבות לעיכוב הגאולה. הרב הגיע למסקנה, שההתרשלות בישוב ובבנין ארץ ישראל, היא המעכבת את הגאולה. הרב הוכיח זאת מהמון מקורות, וקבצם לספר אחד- אם הבנים שמחה. את ספרו כתב הרב בלי ספרים, בזמן שנחבא מאימת הנאצים ימח שמם, ואף על פי כן, זוכר הרב בעל פה כמעט ללא שגיאות אלפי מקורות בדברי חז"ל ובדברי גדולי הראשונים והאחרונים. לספרו אם הבנים שמחה, צרף הרב את הסכמותיהם של רבי יהושע מקוטנא בעל ספר "ישועות מלכו", רבי אליהו גוטמאכר מגריידיץ, הראשון לציון הרב חיים דוד חזן לספר דרישת ציון של הרב צבי הירש קלישר, בגלל שתוכן הספרים דומה מאד, והרב מניח שהם היו נותנים את הסכמותיהם גם לספרו לו היו יכולים. כשנסע הרב ברכבת המוות, ביקש יהודי שהיה על ידו לחם (או מים), והאוקראינים שהיו בסביבתו ניסו להכות בו. הרב ראה זאת וניסה להגן בגופו על אותו יהודי. האוקראינים היכו ברב עד שיצאה נשמתו בטהרה על קידוש ה' בתאריך י' בשבט התש"ה . מילותיו האחרונות היו "הפיצו את מעיינותי חוצה".

ספריו

הרב הספיק בחייו להוציא לאור את ספרו "אם הבנים שמחה" ושני חלקים של "שו"ת משנה שכיר". לאחר השואה יצאו עוד שלושה חלקי שו"ת משנה שכיר, יומן שכתב בזמן השואה ונקרא "אמונה צרופה בכור השואה", ספר משנה שכיר על התורה ומשנה שכיר על המועדים.

בניו בנותיו עלו לארץ והקימו משפחות. בין מכדיו נמנים הרב מאיר ברנדסדורפר זצ"ל, חבר בית הדין של העדה החרדית בירושלים ומחבר שו"ת "קנה בשם", הרב יוסף צבי ברייער, מלחין בחצר חסידות בעלז.