הרב יגאל קמינצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 2: שורה 2:
'''הרב יגאל קמינצקי''' הוא רב ציוני דתי, אשר כיהן כרב היישוב נווה דקלים שבגוש קטיף ורב אזורי חוף עזה, עד להריסת יישובי האזור בשנת תשס"ה. כיהן כראש [[ישיבת כיסופים]] בניצן.  
'''הרב יגאל קמינצקי''' הוא רב ציוני דתי, אשר כיהן כרב היישוב נווה דקלים שבגוש קטיף ורב אזורי חוף עזה, עד להריסת יישובי האזור בשנת תשס"ה. כיהן כראש [[ישיבת כיסופים]] בניצן.  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
למד ב[[ישיבת מרכז הרב]], ונשלח על ידי [[הרב צבי יהודה הכהן קוק] לכהן כרב בגוש קטיף. במשך למעלה משלושים שנה כיהן כרב האזורי וכרבה של נווה דקלים. בזמן כהונתו היה מיוזמי הקמת [[מכון התורה והארץ]], ובשנים הראשונות עמד בראשו. במסגרת המכון עסק הרב קמינצקי בשילוב מגבלות ה[[הלכה]] והצרכים העסקיים הקשורים אף ב[[שמיטה]], וכן בקידום היוזמה לגידול חסה ללא תולעים, כשהוא משמש כנותן הכשרות במקרים מסוימים. כמו כן הרב קמינצקי היה מיוזמי הקמת [[כולל מג"ל]], שבהמשך השנים התפתח ל[[ישיבת תורת החיים]]. בשנותיה הראשונות של ישיבת תורת החיים שימש הרב קמינצקי כ[[ר"מ]] בישיבה. עמד בראשות בית דין לדיני ממונות בנווה דקלים. הוא היווה סמכות תורנית מקובלת על מרביתם המוחלטת של תושבי גוש קטיף.  
למד ב[[ישיבת מרכז הרב]], ונשלח על ידי [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] לכהן כרב בגוש קטיף. במשך למעלה משלושים שנה כיהן כרב האזורי וכרבה של נווה דקלים. בזמן כהונתו היה מיוזמי הקמת [[מכון התורה והארץ]], ובשנים הראשונות עמד בראשו. במסגרת המכון עסק הרב קמינצקי בשילוב מגבלות ה[[הלכה]] והצרכים העסקיים הקשורים אף ב[[שמיטה]], וכן בקידום היוזמה לגידול חסה ללא תולעים, כשהוא משמש כנותן הכשרות במקרים מסוימים. כמו כן הרב קמינצקי היה מיוזמי הקמת [[כולל מג"ל]], שבהמשך השנים התפתח ל[[ישיבת תורת החיים]]. בשנותיה הראשונות של ישיבת תורת החיים שימש הרב קמינצקי כ[[ר"מ]] בישיבה. עמד בראשות בית דין לדיני ממונות בנווה דקלים. הוא היווה סמכות תורנית מקובלת על מרביתם המוחלטת של תושבי גוש קטיף.  


בתקופת המאבק כנגד תכנית ההתנתקות, דגל בהתנגדות לא-אלימה. הוראותיו אופיינו בראייה ציבורית-ריאלית, והוא נערך לאפשרות שהתכנית אכן תצא לפועל. לאחר יישום תוכנית ההתנתקות והרס יישובי גוש-קטיף בשנת תשס"ה, עבר לגור בקרווילה ביישוב ניצן. מאז משמש כמנהיג הרוחני של קהילת מפוני גוש קטיף בניצן. בשנת תשע"א ייסד, לצד [[הרב אלישע וישליצקי]] ו[[הרב הלל רוטקוף]] את "[[ישיבת כיסופים]]" שנועדה להוות מרכז רוחני לקהילת המפונים, ועמד בראשה. מספר שנים לאחר מכן, עברו חלק מרבני הישיבה לייסד את [[ישיבת בני נצרים]].  
בתקופת המאבק כנגד תכנית ההתנתקות, דגל בהתנגדות לא-אלימה. הוראותיו אופיינו בראייה ציבורית-ריאלית, והוא נערך לאפשרות שהתכנית אכן תצא לפועל. לאחר יישום תוכנית ההתנתקות והרס יישובי גוש-קטיף בשנת תשס"ה, עבר לגור בקרווילה ביישוב ניצן. מאז משמש כמנהיג הרוחני של קהילת מפוני גוש קטיף בניצן. בשנת תשע"א ייסד, לצד [[הרב אלישע וישליצקי]] ו[[הרב הלל רוטקוף]] את "[[ישיבת כיסופים]]" שנועדה להוות מרכז רוחני לקהילת המפונים, ועמד בראשה. מספר שנים לאחר מכן, עברו חלק מרבני הישיבה לייסד את [[ישיבת בני נצרים]].  


חבר מרכז "תקומה".  
חבר מרכז "תקומה".


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה אחרונה מ־13:06, 17 ביולי 2016

קובץ:הרב יגאל קמינצקי.jpg
הרב יגאל קמינצקי

הרב יגאל קמינצקי הוא רב ציוני דתי, אשר כיהן כרב היישוב נווה דקלים שבגוש קטיף ורב אזורי חוף עזה, עד להריסת יישובי האזור בשנת תשס"ה. כיהן כראש ישיבת כיסופים בניצן.

תולדות חייו[עריכה]

למד בישיבת מרכז הרב, ונשלח על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק לכהן כרב בגוש קטיף. במשך למעלה משלושים שנה כיהן כרב האזורי וכרבה של נווה דקלים. בזמן כהונתו היה מיוזמי הקמת מכון התורה והארץ, ובשנים הראשונות עמד בראשו. במסגרת המכון עסק הרב קמינצקי בשילוב מגבלות ההלכה והצרכים העסקיים הקשורים אף בשמיטה, וכן בקידום היוזמה לגידול חסה ללא תולעים, כשהוא משמש כנותן הכשרות במקרים מסוימים. כמו כן הרב קמינצקי היה מיוזמי הקמת כולל מג"ל, שבהמשך השנים התפתח לישיבת תורת החיים. בשנותיה הראשונות של ישיבת תורת החיים שימש הרב קמינצקי כר"מ בישיבה. עמד בראשות בית דין לדיני ממונות בנווה דקלים. הוא היווה סמכות תורנית מקובלת על מרביתם המוחלטת של תושבי גוש קטיף.

בתקופת המאבק כנגד תכנית ההתנתקות, דגל בהתנגדות לא-אלימה. הוראותיו אופיינו בראייה ציבורית-ריאלית, והוא נערך לאפשרות שהתכנית אכן תצא לפועל. לאחר יישום תוכנית ההתנתקות והרס יישובי גוש-קטיף בשנת תשס"ה, עבר לגור בקרווילה ביישוב ניצן. מאז משמש כמנהיג הרוחני של קהילת מפוני גוש קטיף בניצן. בשנת תשע"א ייסד, לצד הרב אלישע וישליצקי והרב הלל רוטקוף את "ישיבת כיסופים" שנועדה להוות מרכז רוחני לקהילת המפונים, ועמד בראשה. מספר שנים לאחר מכן, עברו חלק מרבני הישיבה לייסד את ישיבת בני נצרים.

חבר מרכז "תקומה".

קישורים חיצוניים[עריכה]

ערך זה קצרמר, אתם מוזמנים לתרום לויקישיבה ולהרחיב את הערך