Difference between revisions of "הרב דוב ליאור"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
 
Line 16: Line 16:
 
}}  
 
}}  
  
'''הרב דב ליאור''' הוא [[רב|רבה]] של [[קרית ארבע]]-[[חברון]], ראש [[ישיבת ניר קרית ארבע|ישיבת ניר]] ב[[קרית ארבע]] ומגדולי רבני הציבור הדתי-לאומי בדורנו.   
+
'''הרב דב ליאור''' הוא מבכירי רבני הציונות הדתית, לשעבר [[רב|רבה]] של [[קרית ארבע]]-[[חברון]] וראש [[ישיבת ניר קרית ארבע|ישיבת ניר]] ב[[קרית ארבע]].  
 +
    
 
==תולדות חייו==
 
==תולדות חייו==
הרב דב ליאור (שנקרא אז: ליבנד) נולד בפולין בי"א ב[[חשוון]] תרצ"ד. עלה ארצה בגיל שלוש עשרה לאחר שעבר את ה[[שואה]], בכ"ג אדר תש"ט, ללא הוריו, ונשלח לגור בקיבוץ דתי. למד ב[[ישיבת כפר הרא"ה]] אצל [[הרב משה צבי נריה]], ולאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]] אצל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שהיה לרבו המובהק. הרב ליאור שקל לעבור ל[[ישיבת חברון]], אולם [[הרב אברהם שפירא]] שכנעו להישאר במרכז הרב<ref>כך מובא בשמו בספר "מעמק אברהם"- [[הרב חיים אביהוא שוורץ]]</ref>. לאחר לימודיו במרכז הרב, שרת בצבא למשך חודש, ולאחריו החל לכהן כרב מושב כפר הרא"ה, במקומו של [[הרב שאול ישראלי]]. בשנת תשל"ו עבר לכהן כרבה של קרית ארבע והישוב היהודי חברון. כמו כן, החל לעמוד בראשות ישיבת ניר בקרית ארבע, יחד עם [[הרב אליעזר ולדמן]]. שימש כ[[אב בית דין]] בבאר שבע, אולם פרש מתפקיד זה לאחר כשנה. כיום, מכהן כאב בית דין לממונות בקרית ארבע וכחבר ועדת הבחינות לדיינות של הרבנות הראשית לישראל.  
+
הרב דב ליאור (שנקרא אז: ליבנד) נולד בפולין בי"א ב[[חשוון]] תרצ"ד. עלה ארצה בגיל שלוש עשרה לאחר שעבר את ה[[שואה]], בכ"ג אדר תש"ט, ללא הוריו, ונשלח לגור בקיבוץ דתי. למד ב[[ישיבת כפר הרא"ה]] אצל [[הרב משה צבי נריה]], ולאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]] אצל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שהיה לרבו המובהק. הרב ליאור שקל לעבור ל[[ישיבת חברון]], אולם [[הרב אברהם שפירא]] שכנעו להישאר במרכז הרב<ref>כך מובא בשמו בספר "מעמק אברהם"- [[הרב חיים אביהוא שוורץ]]</ref>. לאחר לימודיו במרכז הרב, שרת בצבא למשך חודש, ולאחריו החל לכהן כרב מושב כפר הרא"ה, במקומו של [[הרב שאול ישראלי]]. בשנת תשל"ו עבר לכהן כרבה של קרית ארבע והישוב היהודי חברון. כמו כן, החל לעמוד בראשות ישיבת ניר בקרית ארבע, יחד עם [[הרב אליעזר ולדמן]]. שימש כ[[אב בית דין]] בבאר שבע, אולם פרש מתפקיד זה לאחר כשנה. בשנת תשע"ה פרש מתפקיד הרבנות בקרית ארבע, ועבר להתגורר במזרח ירושלים. כיום, מכהן כאב בית דין לממונות וכחבר ועדת הבחינות לדיינות של הרבנות הראשית לישראל.  
  
 
אשתו, בתיה, נפטרה מסרטן בשנת תש"ך, ובשנת תשמ"ח נישא בשנית לרבנית אסתר, אלמנתו של [[הרב אפרים שחור]].  
 
אשתו, בתיה, נפטרה מסרטן בשנת תש"ך, ובשנת תשמ"ח נישא בשנית לרבנית אסתר, אלמנתו של [[הרב אפרים שחור]].  

Latest revision as of 23:49, 5 February 2015

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
הרב דב ליאור
הרב דוב ליאור
תאריך לידה י"א בחשוון תרצ"ד
השתייכות ציונות דתית
נושאים שבהם עסק הלכה, השקפה, ארץ ישראל
תפקידים נוספים רבו של כפר הרא"ה, ראש ישיבת ניר, ראש מערך הבחינות לדיינות ברבנות הראשית לישראל
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם שפירא, הרב משה צבי נריה, הרב יעקב כלאב.
חיבוריו שו"ת "דבר חברון" (ד' חלקים).

הרב דב ליאור הוא מבכירי רבני הציונות הדתית, לשעבר רבה של קרית ארבע-חברון וראש ישיבת ניר בקרית ארבע.

תולדות חייו

הרב דב ליאור (שנקרא אז: ליבנד) נולד בפולין בי"א בחשוון תרצ"ד. עלה ארצה בגיל שלוש עשרה לאחר שעבר את השואה, בכ"ג אדר תש"ט, ללא הוריו, ונשלח לגור בקיבוץ דתי. למד בישיבת כפר הרא"ה אצל הרב משה צבי נריה, ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק שהיה לרבו המובהק. הרב ליאור שקל לעבור לישיבת חברון, אולם הרב אברהם שפירא שכנעו להישאר במרכז הרב[1]. לאחר לימודיו במרכז הרב, שרת בצבא למשך חודש, ולאחריו החל לכהן כרב מושב כפר הרא"ה, במקומו של הרב שאול ישראלי. בשנת תשל"ו עבר לכהן כרבה של קרית ארבע והישוב היהודי חברון. כמו כן, החל לעמוד בראשות ישיבת ניר בקרית ארבע, יחד עם הרב אליעזר ולדמן. שימש כאב בית דין בבאר שבע, אולם פרש מתפקיד זה לאחר כשנה. בשנת תשע"ה פרש מתפקיד הרבנות בקרית ארבע, ועבר להתגורר במזרח ירושלים. כיום, מכהן כאב בית דין לממונות וכחבר ועדת הבחינות לדיינות של הרבנות הראשית לישראל.

אשתו, בתיה, נפטרה מסרטן בשנת תש"ך, ובשנת תשמ"ח נישא בשנית לרבנית אסתר, אלמנתו של הרב אפרים שחור.

הרב ליאור נמנה על רבני תנועת "קוממיות" וכן על ועד רבני מפלגת "תקומה".

ספריו

כמו כן יצאו חוברות עם מאמרים והלכות לחגים: פסח, חגי תשרי, חנוכה, יום העצמאות ויום ירושלים.

פסיקת הלכה

הרב ליאור נחשב לאחד מגדולי הפוסקים הציונים בדורנו. הרב ליאור מוביל קו חסר פשרות בעניין השלטון היהודי בארץ ישראל, ולא מהסס לומר ולפרסם את דעתו למרות הסערות התקשורתיות המתחוללות לעתים בעקבות דבריו, עד כדי איומים בחקירות משטרתיות. הרב ליאור מורה להטיל תכלת בציצית, לסרב פקודה לגירוש יהודים מבתיהם, מתיר עליה להר הבית והורדת שירים מהאינטרנט.

הרב ליאור נחשב לפוסק עצמאי ומקורי, שנודע בפסיקות הלכה נועזות וחדשניות, כאשר ניתן דגש רב על "כוחא דהיתרא עדיפא".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כך מובא בשמו בספר "מעמק אברהם"- הרב חיים אביהוא שוורץ