הרב אברהם סופר (שרייבר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 11: שורה 11:


===משפחתו===
===משפחתו===
בניו הם דוד סופר המתגורר ב[[לונדון]] ו[[עורך דין|עורך הדין]] שלמה סופר מירושלים, הנשוי לעליזה, בתו של הרב [[אהרן מילבסקי]] ואחייניתם של הרב [[יצחק קוליץ]] ו[[רחל מרגליות]].
בניו הם:
רייזי אייזנברג אשתו של שלום אייזנברג אחיו של [[שאול אייזנברג]]. בן נוסף הוא שמואל בנימין סופר, מחבר קונטרס 'אור המאיר' תש"ב, 'תולדות רבינו המאירי ז"ל וספריו.
*דוד סופר המתגורר ב[[לונדון]].
*[[עורך דין|עורך הדין]] שלמה סופר מ[[ירושלים]] הנשוי לעליזה בתו של הרב [[אהרן מילבסקי]] ואחייניתם של הרב [[יצחק קוליץ]] ו[[רחל מרגליות]].
*רייזי אייזנברג אשתו של שלום אייזנברג אחיו של [[שאול אייזנברג]].
*שמואל בנימין סופר, מחבר קונטרס 'אור המאיר' (ה'תש"ב), 'תולדות רבינו המאירי ז"ל וספריו'.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־04:09, 15 בינואר 2019

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב אברהם סופר (שרייבר) (9 באוקטובר 1897 - 10 באפריל 1982) היה רב ומהדיר ספרות תורנית. חתן פרס ישראל לספרות תורנית, וחתן פרס הרב קוק.

קורות חיים

סופר נולד באגר (ערלוי) שבהונגריה. בנו של הרב שמעון סופר ונינו של החת"ם סופר.

בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך רב בישיבה בפרשבורג, והוסמך לרבנות. בשנת 1921 נישא ועבר לחיות בווינה, אוסטריה. סופר שימש כרב, תחילה בקורפו (19251928) ולאחר מכן בגוריציה שבאיטליה (1928 - 1936) ובפיומה (1936 - 1939). בשנת 1939 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, בה שימש כר"מ בישיבת שערי ציון מיסודו של הרב בן ציון חי עוזיאל[1]. בתחילת 1946 יצא לשמש כראש בית מדרש לרבנים שהוקם בצרפת אחרי מלחמת העולם השנייה[2]. בין השנים 1948-1966 שימש לסירוגין חצי שנה כמורה בבית המדרש לרבנים באמריקה וחצי שנה התגורר בירושלים.

בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. בשנת 1930 החל להוציא לאור מכתב יד את סדרת הספרים "בית הבחירה" של הרב מנחם המאירי לתלמוד‏[3][4]. בהמשך הוציא ספרי ראשונים נוספים ובהם: חידושי הראב"ד על מסכת עבודה זרה, ביאור רבי משה קזיס למסכת מדות, חידושי הר"ן לבבא בתרא וחידושי הרשב"א למסכת שבועות. כמו כן הוציא מכתביו של סבו שלא הוצאו קודם לכן‏[5]. ספרים אלו בוארו על ידו.

בשנת תש"ג, זכה בפרס הרב קוק על הוצאת בית הבחירה למסכת קידושין‏[6][7]. בשנת 1947 קיבל את פרס שכטר[8]. כעבור ארבעים שנה, בשנת תשמ"א, זכה בפרס ישראל לספרות תורנית‏[9].

משפחתו

בניו הם:

קישורים חיצוניים